פסק-דין בתיק עפ 1090/06

המערערת מלינה על קולת העונש כפי שנגזר על המשיב.

המשיב הורשע על פי הודאתו בבית משפט קמא בתקיפת בת זוג במספר מקרים, בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 379 + 382 (ב) (1) לחוק העונשין, ה'תשל"ז - 1977 ובנוסף, עבירת איומים, בניגוד לס' 192 לחוק העונשין.

כתב האישום המתוקן מלמד כי המשיב סטר למתלוננת, זוגתו לחיים וקילל אותה, בעט בגופה באזור הבטן מספר פעמים תוך קללות ומששלחה המתלוננת את בתה להזעיק משטרה, איים המשיב על המתלוננת.

בנוסף לכל אלה, המשיב תקף את המתלוננת בשתי הזדמנויות נוספות תוך שסטר לה בשתי הזדמנויות נוספות אחרות.

בית משפט קמא לאחר ששמע את הצדדים לעונש והתרשם מתסקיר שרות המבחן שהונח בפניו, גזר על המשיב, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בן משפחה או בת זוג, לרבות בת זוג בעבר, 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים על עבירת אלימות כלפי הרכוש (כך בגזר הדין בבית משפט קמא) או איומים וכן, הועמד המשיב בפיקוח שרות המבחן, לתקופה של 18 חודשים תוך ציווי לטיפול.

מעבר לכל אלה, בנוסף, התחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח לתקופה של 3 שנים להמנע מביצוע עבירות אלימות כלפי בן משפחה או בת זוג לרבות, בת זוג בעבר.

בית משפט קמא עמד על ההיבט השיקומי, על הצלחת ההליך הטיפולי, על נטילת האחריות, על הנכונות של המשיב להשתלב בקבוצה טיפולית ובסופו של יום, גזר את שגזר, כאמור לעיל.

ב"כ המערערת הן בהודעת הערעור והן בפנינו, טענה כנגד קולת העונש.

מציינת ב"כ המערערת כי העונש שגזר בית משפט קמא אינו משקף את מטרת החוק, את מדיניות הענישה, את חומרת העבירות, את הבעייתיות של שילוב המשיב בקבוצה טיפולית, הכחשת האלימות ונטייתו לתוקפנות.

בדיון ביום 16/5/06, ראינו לקבוע כי שרות המבחן ימציא תסקיר מעודכן תוך שיחה פרטנית ונפרדת עם המתלוננת ותסקיר זה, אכן הונח בפנינו.

מהתסקיר מיום 25/6/06 עולה כי קצינת המבחן נפגשה עם המשיב, קיבלה דו"ח מהעו"ס המטפלת בטיפול במניעת אלימות במשפחה וכן שוחחה טלפונית עם המתלוננת.

התסקיר חוזר ומתאר את המצב המשפחתי, את הרקע, את העובדה שהמשיב חזר ונטל אחריות כלפי התנהגותו האלימה בעבר, נמצא היום בטיפול, מגלה התמדה ורצינות בטיפול, נוצרו יחסי אמון עם העו"ס המטפלת, מגלה כנות.

שרות המבחן חזר ושוחח עם המתלוננת, צוין כי במהלך השנה האחרונה הייתה אלימות מילולית וכלכלית אך בחודשים האחרונים לא הייתה כל תוקפנות, מדובר ברקע כלכלי ואי פתרון בעיות כספיות בין המשיב למתלוננת, חשה איום על רקע כלכלי זה.

קצינת המבחן מסכמת ומציינת כי המשיב מצוי בתהליך הדרגתי של התארגנות מחדש, מצוי בקשר טיפולי משמעותי, יש בטיפול לצמצם סיכון לאלימות חוזרת, המשיב הפנים את ההליך המשפטי ומשמעותו וסופו של דבר, שרות המבחן חוזר על המלצתו לענישה מותנית.

ראש וראשון נציין כי לענין הכלל על פיו יש להחמיר כאשר מדובר בעבירות אלימות כלפי בני זוג, תמימי דעים אנו עם המערערת.

אך כל מקרה לגופו וכל משיב, לעולמו.

כאן מדובר במשיב ללא הרשעות קודמות מסוג כלשהו, אשר התנהג בצורה מכוערת כלפי בת זוגתו, תוך אלימות, אשר במקרים רגילים היתה אכן מצדיקה החמרה בענישה כדי מאסר בפועל.

כאן, כעולה מהתסקירים הן בבית משפט קמא והן בפנינו, נראה לנו כי אכן יש להעדיף את ההיבט הטיפולי - שיקומי בו מצוי המשיב כדי יציאתו ממעגל האלימות ונראה לנו כי בנסיבות אלה, עונש המאסר על תנאי כפי שגזר בית משפט קמא, עונה על הפן ההרתעתי הנדרש.

במכלול הנסיבות כאן ותוך שאנו מתייחסים באופן פרטני למשיב שבפנינו, לא ראינו כערכאת ערעור מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא ודעתנו כדעתו, באשר להעדפת ההיבט הטיפולי באשר למשיב שבפנינו, וקבלת המלצת שרות המבחן בעניינו.