פסק-דין בתיק עפ 1079/07

1.         המערער הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בנצרת, בגין ביצוע עבירות  של נהיגה בשכרות, סירוב להיבדק ושתי עבירות של מהירות.

2.         בית משפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו, וגזר עליו פסילה על תנאי של 6 חודשים  למשך שנתיים, פסילה בפועל של 3 שנים מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בניכוי חודשיים פסילה מינהלית. כמו כן הטיל על המערער מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות. בנוסף הטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, והפעיל מאסר על תנאי של 6 חודשים אשר הוטלו בתיק תעבורה 10664/00 של ביהמ"ש לתעבורה בנצרת מיום 12/12/01 כאשר מחציתו ירוצה באופן מצטבר למאסר שהוטל בתיק זה ומחציתו באופן חופף. סה"כ ירצה המערער 9 חודשי מאסר בפועל.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 29/11/03 נהג המערער את רכבו בכניסה לטבריה  במהירות של 123 קמ"ש כשהמהירות המותרת הינה 60 קמ"ש וזאת בהיותו שיכור ואף סירב להבדק ,  וביום  2/8/03 נהג המערער במהירות של 95 קמ"ש כשהמהירות  המותרת במקום הינה 50 קמ"ש.

4.         ביום 14.10.04 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון לפיו יוטלו על המערער 6 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנים באופן חופף. תקופת המאסר תרוצה בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת של הממונה על עבודות שירות. בנוסף הוסכם כי יוטלו על המערער מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

            המערער הורשע על פי הודאתו, ונשלח  לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. חוות הדעת, שנתקבלה היתה שלילית נוכח העובדה כי המערער ריצה בעבר מאסר בגין עבירות סמים וכן בשל  תפקודו  בעבר בעבודות שירות.

לבקשת ב"כ המערער, וחרף התנגדות ב"כ המשיבה הורה בית המשפט קמא ביום 14.3.06 על הגשת תסקיר של שירות המבחן. התסקיר הוגש ביום מתן גזר הדין והיה שלילי ביותר.

5.         הערעור מופנה כנגד חומרת העונש, בפרט כנגד המאסר בפועל של 9 חודשים והפסילה בפועל של שלוש שנים, ב"כ המערער ביקש להקל בעונשו של המערער, לבטל את המאסר בפועל ולאפשר ריצויו בעבודות שירות, וכן לקצר את תקופת הפסילה בפועל .

6.         בדיון שהתנהל בפניי ביום 1.5.07 , ונוכח הסכמת הצדדים, הוריתי לממונה  על עבודות שירות להמציא אודות המערער חוות דעת עדכנית, לפיה יתייחס למצבו הפיזי ויכולתו כיום לביצוע עבודות שירות ללא כל קשר לעברו.

בישיבה מיום 5/6/07, ונוכח העובדה שהוגשה חוות דעת חיובית מטעם הממונה על עבודות שירות, הסכימו הצדדים לאמץ הסדר הטיעון המקורי, אליו הגיעו בביהמ"ש קמא, ולאמץ את חוות הדעת של הממונה, כך שהעונש של מאסר בפועל יועמד על תקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות.  המערער הסכים לבצע את עבודות השירות במרכז יום ארבל בנצרת עלית בשעות ובימים כפי שמפורטים בחוות הדעת של הממונה. לעניין הפסילה בפועל שהוטלה על המערער, לא היתה כל הסכמה בין הצדדים והם טענו בפניי.

7.         א.         ב"כ המערער ביקש לקצר את תקופת הפסילה בפועל, וסמך ערעורו על נסיבותיו האישיות של המערער- נהג מונית, מחזיק ברשיון נהיגה משנת 86 והרשיון  נהיגה הוא כלי עבודה שלו. המערער אב למשפחה המונה 7 נפשות, מפרנס יחידי, אשתו עקרת בית, ילדיו קטינים והוא מתפרנס אך ורק בתור נהג מונית.  עוד ציין ב"כ המערער כי, פסילת רשיון הנהיגה לתקופה כה ממושכת, פירושה הבלעדי הוא המטת אסון על הקריירה של המערער וההרס של משלח ידו.

ב.         מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות הערעור. ביחס לפסילה בפועל, טען כי מדובר בעונש אשר משקף את החומרה במעשהו של המערער, וגם את עברו בעבירות תעבורה, כאשר לחובתו 71 הרשעות קודמות שרובם עבירות מן החמורות. עוד ציין ב"כ המשיבה כי עצם היותו  של המערער נהג מונית אשר מקור פרנסתו הוא נהיגת מונית, אינה יכולה כשלעצמה לשמש אוטומטית כעילה להקלה בעונשו. אדרבא, עצם העובדה כי המערער נהג מקצועי, היה צריך להכביר את הזהירות ולשפר את התנהגותו בכביש ולציית לחוקי התעבורה. עוד הדגיש ב"כ המשיבה את מעשיו החמורים של המערער עת שנהג בשכרות, והגדיל לעשות כאשר סירב להיבדק. לשיטתו, מכלול הנסיבות הקשורות לאירוע והרשעותיו הקודמות מצדיקות ומחייבות הטלת ענישה חמורה עוד יותר מהענישה המינימאלית.

8.         אכן צודק ב"כ המשיבה, כי העבירות שהורשע בהן המערער חמורות ובתי המשפט נוטים  בד"כ בעבירות כגון דא להורות על פסילה בפועל של רשיון הנהיגה לתקופה של מינימום שנתיים.

ביהמ"ש העליון קבע בשורה של פסקי דין את הצורך להחמיר בעונשם של נהגים הנוהגים בהיותם תחת השפעת משקאות משכרים.

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן  ברע"פ 1422/06 צפניה ארנבייב נ' מדינת ישראל תק-על 2006(2), 2724 ,עמ' 2725:

            "קביעת עונש המינימום בפקודה נעשתה על רקע הצורך להרתיע נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ ועל בתי המשפט להרים תרומתם למניעת התופעה" .

בתיק אחר נאמר:

"נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על-כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" (רע"פ 6439/06 - עובדיה קריטי נ' מדינת ישראל תק-על 2006(4), 806 ,עמ' 807).

            במסגרת טיעוניו לקולא ציין ב"כ המערער כי, המדובר במערער שהוא נהג מונית ונהיגת המונית היא מקור פרנסתו.

            בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לדון בסוגיה דומה למקרה בפנינו. באותו  מקרה נתפס הנאשם נוהג כשהוא שיכור, בית המשפט לתעבורה  הרשיעו, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בשכרות וקלות ראש, ונגזר עליו עונש פסילה בפועל לתקופה של 30 חודשים וששה חודשים פסילה על תנאי למשך 3 שנים, לנאשם היו 27 הרשעות קודמות במשך 13 שנה, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש הנאשם על גזר הדין,  גם הערעור לבית המשפט העליון נדחה , ושם נקבע כי: