פסק-דין בתיק עפ 1071/06

כב' השופט האשם ח'טיב

רקע:

1.         המערער 1 הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי ס' 274(1) + (3) לחוק העונשין, תשל"ז -  1977 ( להלן: "חוק העונשין") , הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי ס' 275 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור - עבירה לפי ס' 288 לחוק העונשין וזוכה מעבירה של התפרעות - עבירה לפי ס' 152 לחוק העונשין ועבירה של איומים לפי ס' 192 לחוק העונשין.

המערער 2 הורשע, וגם הוא לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי ס' 275 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור - עבירה לפי ס' 288 לחוק העונשין וכן היזק בזדון - עבירה לפי ס' 413 ה' לחוק העונשין , וזוכה מעבירה של התפרעות - עבירה לפי ס' 152 לחוק העונשין.

2.         בעקבות הרשעתם כאמור לעיל, גזר עליהם ביהמ"ש קמא את העונשים הבאים;

א.                  מאסר בפועל למשך חודשיים אשר ירוצו בעבודות שירות.

ב.         מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, כאשר התנאי הוא כי המערערים לא יעברו במשך 3 שנים עבירת אלימות כלפי עובד ציבור.

ג.          מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעברו במשך 3 שנים עבירה כלפי עובד ציבור, למעט עבירת אלימות.

ד.         קנס בסך של 2,500 ש"ח.

3.          מכתב האישום אשר הוגש כנגד המערערים ביחד עם 3 נאשמים נוספים, עולים הדברים הבאים;

א.         ביום 8/5/04 סמוך לשעה 01:20 , במהלך סיור של השוטרים תיסיר זועבי וסאיל אנעים (להלן: "תיסיר" ו- "סאיל" ושניהם ביחד ייקראו "השוטרים") (אשר היו בתפקיד בסיור בתחנת המשטרה בנצרת) הבחינו השוטרים בשני רכבים, שחנו בתחנת אוטובוס בצומת היציאה מיפיע לכיוון מגדל העמק (להלן: "המקום"), באופן שבו אחד הרכבים מסוג יונדאי, חנה בצורה אלכסונית, ובכך חסם נתיב נסיעה והפריע לתנועה.

ב.         בסמוך לרכב התקהלו יותר מחמישה אנשים, אשר רקדו לקול מוסיקה חזקה, שנשמעה מהרכב.

ג.          משביקשו השוטרים מהאנשים במקום להזיז את הרכב, התקרב הנאשם מס' 3

(הוא המערער מס' 2) לניידת והעליב את השוטרים באומרו להם: " מאנייקים, בני זונות, תעופו מפה, אני אעמוד איפה שאני ארצה" וכן היכה את המראה הצדדית של הניידת (להלן: "המראה") וכתוצאה מכך, נעקרה המראה ממקומה.

ד.         השוטרים יצאו מהרכב וביקשו מהמערער מס' 2 שימתין כדי לברר את פרטיו. נאשם 1 (הוא המערער 1) התקרב אל השוטרים ואיים עליהם באומרו להם: "תעזבו את המקום לפני שנזיין אתכם, אני איש ביטחון ולא בא לי לעשות לכם כלום".

ה.         משהתרחק מערער 2 מהרכב, הלכו אחריו השוטרים, אולם אחרים שהיו במקום מנעו מהשוטרים להתקרב אליו, וכן חצצו בגופם בין תיסיר לבין סאיל, בכך שדחפו והרחיקו אותם מהמערער 2, אשר נכנס אל הרכב ומערער 1 מנע מהשוטרים להתקרב אל המערער 2, בכך שדחף אותם וכן העליב מערער 1 את תיסיר באומרו לו : "לך יא מניאק, מי אתה, אני משרת בשטחים".

ו.          משניסה תיסיר למשוך את מערער 2 מהרכב, הגיעו הנאשמים 2+4+5 ואחרים ותקפו את תיסיר.

באותו הזמן הרחיקו אחרים את סאיל אל מרכז הכביש ותקפו אותו בבעיטות ובאגרופים, סאיל הוציא מהניידת אלה והחזיקה בידו, נאשם 5 בעט ברגלו ובידו של סאיל, נאבק עם סאיל וניסה להוציא מידו בכוח את האלה וכן הוציא סכין מכיס מכנסיו ונופף בה לעברו של סאיל. אחרים שהגיעו למקום היכו את סאיל, הפילו אותו על הכביש ולקחו ממנו את האלה.

משהתקרב נאשם 5 אל סאיל כשהוא אוחז בסכין בידו, נאלץ סאיל להשתמש באקדחו וירה באוויר, ובכך עצר מהם מלהמשיך במעשיהם, עד לבוא כוח תגבור לסיוע.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נחבל תיסיר ונגרמו לו סריטה באמה, חתך ביד ימין ובשתי האצבעות, סימן בפניו וכן נפיחות ואדמומיות בעין.

4.         הערעור נסב על ההרשעה ולחלופין על חומרת העונש אשר הוטל על המערערים. עיקרו של הערעור הוא עובדתי ומופנה כנגד קביעות עובדתיות וקביעות בעניין מהימנות עדים של ביהמ"ש קמא.. על אף שכלל הוא כי אין בית משפט זה נוהג להתערב בקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא, הרי שמשום הטענות המופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא ובכדי להקל על בחינת טענות אלה, נסקור להלן, בתמצית ככל האפשר, את העדויות שנשמעו בפני ביהמ"ש קמא;