פסק-דין בתיק עפ 1039/05

כב' השופט יצחק כהן - אב"ד:

א.         כללי:

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה (כב' השופט דורון פורת) בת.פ. 1950/04, מיום 26/12/04 (להלן: "בית משפט קמא").

2.         המערער הורשע בעבירה של שיבוש הליכי משפט בניגוד לס' 244 לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לס' 415 לחוק העונשין בצירוף ס' 25 לחוק העונשין.

3.         המערער כפר במיוחס לו בכתב האישום, בית משפט קמא נתן בידי המערער הזדמנויות רבות לנסות ולהוכיח חפותו, בסופו של הליך נמצא המערער אשם, הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ונגזרו עליו העונשים המפורטים לקמן:

א.         מאסר לתקופה של 36 חודשים, מהם 24 חודשים בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור ויורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ב.         המאסר ירוצה בחופף ובמצטבר למאסר הנוכחי, כך שירצה 12 חודשים במצטבר למאסר הנוכחי.

ג.                    הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים במצטבר למאסר הנוכחי.

ד.                  הפעלת התחייבות ע"ס 5,000 ש"ח, תוך חודשיים מיום שחרורו, אם לא ירצה מאסר של 3 חודשים.

4.         במסגרת ניהול התיק בבית משפט קמא העלה המערער טענת פסלות, מהטעמים הבאים, האחד, כי ישנו קשר בין תיק זה לתיק אחר המתנהל בפני מותב אחר והשני, העובדה כי הכרעת הדין ניתנת בחלוף זמן רב.

            בית משפט קמא לא מצא בטענות המערער כל עילה המעוררת חשש למשוא פנים ועל כן נדחתה טענת הפסלות.

            ערעורו של המערער על החלטתו של כב' השופט פורת נדחה בבית המשפט העליון.

ב.         טענות המערער:

1.                הודעת הערעור הוגשה ע"י המערער בעצמו.

במועד הדיון ביום 8/2/05 לבקשת המערער ניתנה למערער האפשרות להגשת הודעת ערעור מתוקנת.

2.                בהודעת הערעור המתוקנת טוען המערער כי שגה בית משפט קמא עת הרשיעו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וטען כי המשיבה לא עמדה בנטל הראיה להוכחת האשמה מעל ספק סביר.

3.                טענותיו הרבות של המערער רובן ככולן, מתייחסות לעצם הרשעתו.

המערער הכחיש בבית משפט קמא וגם בהודעת הערעור כל מעורבות בהכנסת המסמך לתיק בת.פ. 1073/00 וכן הכחיש ומכחיש כי הוא המתקשר האנונימי.

4.                המערער מציין טעויות של בית משפט קמא לטעמו, המערער מלין על דברים שציטט בית משפט קמא מתוך האמור בכתב האישום וכן סקירתו את ראיות התביעה כמעין רקע ואין בכך כל קביעה אופרטיבית.