פסק-דין בתיק עפ 071287/03

א.         בשנים 1998 עד 2001 עסקה חברת קאפלה קומפיוטרס בע"מ (להלן: החברה) בפיתוח מוצרי תוכנה ושיווקם. המערער שבפנינו היה מנהלה של חברה זו.

בכתב אישום שהוגש נגד החברה ונגד המערער (להלן ביחד: הנאשמים) לבית משפט השלום בתל-אביב נטען כי בשנים הנ"ל ניכו הנאשמים מס הכנסה בסך 1,970,366 ש"ח קרן מהמשכורות ששולמו לעובדים.

הסכום הנ"ל לא הועבר לפקיד השומה במועד שנקבע לכך בתקנות, בלא הצדק סביר.

אל כתב האישום צורפה טבלה שבה פורטו הסכומים החודשיים שנוכו לאורך התקופה מנובמבר 1998 עד ינואר 2001 (להלן: התקופה), המצטברים לסכום הכולל האמור.

בבית משפט קמא כפרו הנאשמים מלכתחילה בעובדות. בתום פרשת התביעה ביקשו לחזור בהם מכפירתם והורשעו על פי הודאתם ב-24 עבירות על סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, כאשר העובדות שבהן הודו המערערים הן העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן.

אנו מדגישים נושא זה משום שחלק לא מבוטל מהדיון בפנינו, בשלב הערעור, נסוב סביב הסכומים המדוייקים ששולמו בשל יתרת החוב. כל צד הגיש לנו טבלה משלו באשר לסכומים שהעבירו הנאשמים לאורך התקופה לפקיד השומה, ובאשר ליתרת חוב הקרן.

בשלב זה נאמר, כי נקודת המוצא היא כאמור שהנאשמים לא העבירו ניכויים במועד בסכום כולל של כ-1,970,000 ש"ח.

לאחר שהורשעו הנאשמים בבית משפט קמא עתר המערער, שהוא כאמור מנהלה של החברה, לדחיה לצורך שמיעת הטיעונים לעונש. המערער טען בשלב זה כי עומדת על הפרק האפשרות להסרת המחדלים וכמובן שנתון זה יהא בו כדי לשנות את שיקולי העונש.

בית משפט קמא נעתר לבקשה. בפועל, כפי שציינה כב' השופטת קמא בגזר הדין, ניתנו מספר דחיות.

תמונת המצב הכרונולוגית היתה כי הנאשמים הורשעו בבית משפט קמא בתאריך 29/11/2001. גזר הדין ניתן בתאריך 19/06/2003, כאשר תקופת הביניים הארוכה נבעה, רובה ככולה, מבקשותיו של המערער לדחות את הטיעונים לעונש כדי להסיר את המחדל.

בשלב מסוים סברה כב' השופטת קמא כי אין מקום לדחיות נוספות וגזר הדין ניתן.

בית משפט קמא (כב' השופטת י' אמסטרדם), הטיל את העונשים הבאים:

1. על החברה (שאיננה מערערת בפנינו), קנס בסך 30,000 ש"ח;
2. על המערער, 9 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 50,000 ש"ח.

אנו רואים להעיר כי מלכתחילה כללה הודעת הערעור גם טיעון ביחס להרשעה. בפתח הדיון בפנינו חזר בו ב"כ המערער מהערעור לגבי ההרשעה והותיר אותו לענין הענישה, כאשר הדגש העיקרי הוא על רכיב המאסר בפועל.

ב.         חלק מהטיעונים שנשמעו בפנינו הושמעו גם בבית משפט קמא. חלק אחר, שעניינו מצב בריאותו של המערער, לא הוזכר כלל בבית משפט קמא.

ב"כ המערער בטיעונו בפנינו הסכים כי היה בכך מחדל של ההגנה בזמנו. עדיין, הוא מבקש לתת לנושא זה משקל של ממש בהתבסס על אסופת מסמכים רפואיים שהוגשה לנו במסגרת בקשה, שנענתה, להוספת ראיות בערעור.

ביחס לביצוע העבירה מעלה הסניגור את הטיעונים הבאים: המערער ניהל חברה שלאורך השנים העבירה ניכויים.

בשלב מסוים ארעו שני אירועים שהביאו למעשה לקריסתה הכלכלית של החברה ולפירוקה. האירוע הראשון היה שמשקיע עיקרי "ראש קבוצת המשקיעים בארה"ב" נפטר וסכום כסף גדול שאמור היה להגיע לחברה, כהשקעה, "נתקע" בעזבונו של אותו ראש קבוצה.