פסק-דין בתיק עעא 3469/06

ביום 31.12.06 הגיש העותר עתירת אסיר בהולה, שעניינה קבלת חופשה מטעמים מיוחדים, על מנת לקיים מנהגי אבלות על מות אביו שנפטר בפתאומיות ביום 29.12.06.

העותר הוצא על  ידי המשיב להלווית אביו שנערכה ביום 31.12.06, וזאת בליווי אבטחה.

ביום 4.1.07 התקיים דיון בעתירה זו.

לטענת ב"כ העותר, נקבעה לעותר קטגוריה ב/1, מעמדו הנוכחי שפוט המרצה 50 חודשי מאסר שנגזרו עליו בבית משפט שלום (לפני כן היה במעמד של שפוט ועצור עד תום ההליכים). 

אי לכך, לפי פקודת הנציבות, חופשות אסירים, פרק ח' - חופשה מטעמים מיוחדים, למפקד בית הסוהר הסמכות ליתן חופשה לצורך הלוויה, לצורך כל ימי האבל, לצורך עלייה לקבר ביום ה- 30 לפטירה, ולאזכרה ביום השנה הראשון.

מוסיפה וטוענת ב"כ העותר, כי טענת המשיב לפיה היציאה בליווי תהא ליום השבעה או ליום ה- 30 והעותר רשאי לבחור באחד משני מועדים אלה, אינה במקומה. בחירה זו אינה נכונה, אינה ראויה, המונח "או" - ראוי שיפורש בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי ובהתאם לתכלית החוק.

לטענת ב"כ המשיב, משטרת ישראל מתנגדת לכל חופשה שהיא בשל קיומו של מידע מודיעי, ניהול שני תיקים נוספים כנגד העותר, כאשר בכתב אישום אחד פריט אישום שלישי בו, מייחס לעותר עבירת שיבוש מהלכי משפט.

כתב אישום נוסף כנגד העותר, משתרע על פני  100 עמודים, אף בו מיוחסות לעותר עבירות שיבוש.

לבית המשפט הוצג המידע המודיעי בהסכמת ב"כ העותר. כמו כן, הוגש מזכר שערכה הפרקליטה המטפלת בתיק המתנהל כנגד העותר ועדות שנגבתה במשטרה בעקבות מזכר זה.

נוכח קיומו של המידע המודיעי, מצא בית משפט ההחלטה שלא להוציא העותר לחופשה, סבירה ואין להתערב בה.

טענה נוספת לב"כ המשיב, אין מקום להוצאת העותר בליווי, מאחר והעותר רשאי לצאת בליווי ליום השבעה או ליום ה- 30 או ליום ההלוויה, והעותר הוצא.

בית המשפט במועד הדיון 4.1.07, החליט להוציא העותר בליווי ליום השבעה.

נוכח כך, השאלה היחידה שעל בית המשפט להכריע בה: האם יש להוציא העותר ביום ה- 30 לפטירה, כטענת באת כוחו, או, מאחר ויצא הן ללוויה והן ביום השבעה - העותר אינו זכאי ליציאה בליווי ביום ה- 30 לפטירה, וצודקת באת כוח המשיב בטענתה כי הזכות ליציאה בליווי הינה או לשבעה או ליום ה- 30, אך לא לשניהם.

הנימוק העומד מאחרי טענה זו של ב"כ המשיב, היותם של האירועים סמוכים, אין למשיב יכולת לוגיסטית להוציא כל אסיר עפ"י דרישתו ללוויה , ליום השבעה וליום ה- 30, אלא למועד אחד מהם. כל פרשנות אחרת מהווה מעמסה בלתי רגילה על שב"ס, מעמסה שאין ביכולתו לעמוד בה. אין מקום להעתר לבקשת עותר זה ולהפלותו מאסירים אחרים.

נוהל 6003-01 פרק ליווי אסירים/הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר, אומר בזו הלשון:

"בהתקיים אחד מן האירועים המפורטים להלן רשאי הגורם המוסמך לאשר הוצאת אסיר באבטחה.

... (לא לענייננו)

ב. השתתפות בלוויה, במקרה של פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

השתתפות באזכרה ליום השבעה או ליום השלושים של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שנפטר.