עע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
1508-07
02/07/2007
|
בפני השופט:
1. אברהם טל - אב"ד
2. י' אמסטרדם
3. ר' לבהר שרון
|
| - נגד - |
התובע:
יעקוב קורקין
|
הנתבע:
1. ועדת השחרורים בגוש מרכז
2. היועץ המשפטי לממשלה
|
| פסק-דין |
- העותר מרצה 20 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות של עשיית עסקה בסם מסוכן, ייצוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, וסחר בסם מסוכן נשוא ת.פ 428/03 (בית משפט המחוזי תל-אביב יפו), כאשר קשר קשר עם אחר לפיו ישלח האחר מקולומביה לעותר, שנמצא באותו זמן בהולנד, כמויות גדולות של קוקאין.
במסגרת הקשר הנ"ל ולשם מימושו שלח האחר לעותר במהלך שנת 1991 כמות של כ- 300 ק"ג קוקאין שהוסתרו במטען של אוניות, ובאמצע שנת 1991 שלח האחר לעותר מכולה ובתוכה 650 ק"ג קוקאין.
כמו כן, הורשע העותר בגניבת דרכון בריטי וזיופו ע"י החלפת תמונת בעל הדרכון בתמונתו.
- ביום 20.3.07 דנה המשיבה 1 (להלן: "
הוועדה") בבקשת העותר לשחרור על תנאי, ולאחר ששמעה את טיעוני ב"כ הצדדים ואת דברי העותר, ועיינה במכתב יחב"ל מיום 19.3.07, לפיו אין ליחב"ל מידע איסופי אודות העותר, ולכן אין ליחב"ל עמדה בשאלת שחרורו המוקדם - דחתה את הבקשה.
בסיפא החלטתה כתבה הוועדה כדלקמן:
"עם כל הבנתנו את קשייו של האסיר איננו יכולים בשלב זה לשנות מעמדתנו כי לאור חומרתן של העבירות בגינן הורשע ונגזר דינו של האסיר בקשתו של האסיר בשלב זה נדחית".
החלטה זו היא נשוא העתירה שבפנינו.
3. מהמסמכים שצורפו לתגובת המשיב 2 (להלן: "
התגובה"), עולה כי ביום 14.8.06, דנה הוועדה בבבקשה קודמת של העותר והחליטה לדחות אותה. בנימוקי החלטתה ציינה הועדה כלדקמן:
"ברצוננו להדגיש מספר עובדות: האסיר איננו מודה בביצוע העבירות, איננו מוכן להיענות לטיפול סוציאלי בבעיותיו כיוון שאיננו רואה צורך בכך, לא עבר כל שינוי פנימי וחסר תובנה למצבו, אינו בשל להגיע לשיקום ובסיכום - לא עשה דבר לשינוי מצבו.
העובדה כי שוחרר שלוש פעמים שחרור מוקדם ושב לבצע עבירות, מוכיחה כי האסיר לא למד את הלקח מן העבירות הקודמות וממאסריו הקודמים. המידעים המודעיניים שלא כדברי סניגורו של האסיר, ואשר לצערי איננו חופשיים לגלותם, מצביעים על כך כי האסיר מהווה סכנה לשלום הציבור ושחרורו המוקדם לתקופת רישיון ארוכה של 7 שנים תסכן את שלום הציבור בוודאי.
נעיר עוד כי המידעים המודעיניים שהוצגו בפנינו, הן על ידי משטרת ישראל והן על ידי גורמי שב"ס, מוכיחים על הנתון הבלתי משתמע לשתי פנים כי האסיר מסוכן לשלום הציבור...
אנו מבקשים לצין כי האסיר לא הציג תוכנית שיקום מטעם רש"א, אלא הציג תוכנית שיקום פרטית שלא הניחה את דעתנו ואנו נאלצים לדחותה".
(ראה נספח ו' לתגובה).
העותר הגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל, וביום 8.11.06 דחה ביהמ"ש המחוזי את הערעור לאחר שקבע כי הוועדה שקלה את כל השיקולים הרלוונטים לעניין ולא טעתה בשיקול דעתה (ראה נספח ט' לתגובה).
4. ביום 25.1.07, דנה הוועדה בבקשה נוספת של העותר לשחרור מוקדם, אליה צורפה תוכנית רש"א. הוועדה דחתה את הדיון על מנת לברר טענת העותר שקצין המודיעין של יחב"ל הציע לסייע לו בשחרור המוקדם בתנאי שימסור את כל הידוע לו, וכשסרב נאמר לו
"שתהיה לו בעיה עם השליש".
ביום 8.3.07 התקיים דיון נוסף שבו ביקשה ב"כ המשיב דחייה נוספת לצורך ברור הטענה הנ"ל. בדיון שהתקיים ביום 20.3.06 נדחתה בקשת העותר כאמור.
5.
טענות העותר:
א. הוועדה וביהמ"ש המחוזי הוטעו על ידי משיב 2 שהציג בפניהם מצג שווא כאילו קיימים כנגד העותר מידעים מודיעינים, וכאילו הוא סרב לקבל טיפול סוציאלי.
ב. החלטת הוועדה אינה סבירה מאחר והתבססה רק על חומרת העבירה שביצע העותר למרות שהיום הוא עומד בכל תנאי השחרור על תנאי ושחרורו לא יסכן את הציבור.