פסק-דין בתיק עע 758/07

1.         לפנינו ערעור לאחר מתן רשות (ברע 718/07) על החלטתו של בית הדין האזורי  בחיפה (בשא 5899/07, עב 3628/07 ; השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור מר פלטי ומר זועבי). בהחלטת בית הדין האזורי נדחתה בקשתו של המערער ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה 1 (להלן : המועצה) לשבץ את המשיב 2 (להלן : המשיב) לתפקיד קצין ביקור סדיר (קב"ס) עד להכרעה סופית בתביעה. בנוסף, חוייב המערער לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסכום של 1,500 ש"ח. הערעור סב על עניין חיוב המערער בהוצאות המשפט לזכות המשיבים.

הרקע העובדתי וההליך בבית הדין האזורי  

2.         המערער עובד במועצה כמורה. בנוסף שימש המערער כקצין ביקור סדיר במועצה החל מחודש ינואר 2003 ועד לחודש ספטמבר 2005.

3.         לפי הנטען בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה על ידי המערער לבית הדין האזורי, ביום 8.2.2005 נחתם הסכם הבראה בין המועצה להסתדרות המעו"ף וועד העובדים במועצה (להלן : הסכם ההבראה). בהסכם ההבראה נכללה אשתו של המערער שעבדה במועצה באותה העת, ברשימת העובדים המיועדים לפיטורים. לטענת המערער, מאחר שלא רצה בפיטורי אשתו הוא הגיע להסכמה עם המועצה, לפיה תחת פיטוריה יפוטר הוא מעבודתו. משפוטר המערער מעבודתו פרסמה המועצה בחודש יולי 2007 מכרז לתפקיד קב"ס. המערער ניגש למכרז וטען, כי לפי האמור בהסכם ההבראה מכוחו פוטר מאותו תפקיד, על המועצה להעניק לו דין קדימה להחזרתו לעבודה. למרות האמור לעיל, לא בחרה ועדת המכרזים את המערער לתפקיד קב"ס אלא העדיפה על פניו את המשיב.

4.         לטענת המערער, בחירת המשיב לתפקיד קב"ס נעשתה ממניעים פוליטיים ותוך הפרת הסכם ההבראה. עוד טען המערער כי גם לגופו של עניין כישוריו לביצוע התפקיד עולים על אלה של המשיב. לפיכך התבקש, כאמור, בית הדין האזורי לאסור על המועצה לשבץ את המשיב לתפקיד אליו נבחר במכרז עד להכרעה בתביעה העיקרית. 

5.         המשיבים הכחישו מכל וכל את טענתו של המערער, כי פוטר מכוח הסכם ההבראה. בעניין זה טענו המשיבים כי המערער ביקש להתפטר מעבודתו לאחר שנודע לו כי אשתו מיועדת לפיטורים, ובשום שלב לא נכלל המערער בתוכנית ההבראה במסגרתה פוטרו עובדים לאחר ביטול משרתם. לכן אין להעניק לו זכות קדימה בחזרה לעבודה. עוד טענו המשיבים כי לא נפל כל פגם בבחירתו של המשיב לתפקיד קצין ביקור סדיר.

6.         בית הדין האזורי קיים בבקשה ישיבה אחת ובסיומה החליט לדחות את הבקשה לצו מניעה, תוך שהוא קובע את הדברים הבאים: המערער לא פוטר במסגרת הסכם ההבראה, אלא הסכים לפרוש מרצון מעבודתו, כפי שעולה מהסכמים בין המועצה למערער שנחתמו ביום 31.8.2005 ו - 12.9.2005 ; משרתו של המערער לא בוטלה עם התפטרותו ולאחריה ולכן לא תרמה התפטרותו של המערער להבראת המועצה ; על המועצה חלה חובה לפרסם מכרז לתפקיד ומהחומר שהונח בפני בית הדין עולה כי לא נמצא כל פגם המחייב התערבות בהחלטת ועדת המכרזים. לאור דחיית הבקשה לצו מניעה זמני קבע בית הדין האזורי כי על המערער לשלם הוצאות משפט לכל אחד מן המשיבים בסכום של 1,500 ש"ח.

טענות הצדדים בערעור

7.         ערעורו של המערער מוסב נגד חיובו בתשלום הוצאות משפט לכל אחד מארבעת המשיבים. לטענתו, הוצאות המשפט שהושתו עליו בסכום כולל של 6,000 ש"ח עולות על הכנסותיו כמורה, וכי במועד פסיקת ההוצאות לא שולמה לו משכורתו בשל שביתת המורים. עוד טען המערער כי נפלו פגמים בהתנהלות המועצה והמשיב המצדיקים אי פסיקת הוצאות משפט לזכותם. לטענתו, לא היה מקום לפסוק הוצאות משפט לטובת המשיבים 3 ו - 4, בין היתר משום שלא נגרמו להם הוצאות נסיעה בשל כך שמשרדי הפרקליטות ממוקמים לצידו של  היכל המשפט וכן משום שלא ביקשו לחייבו בהוצאות משפט.

8.         המועצה טענה כי אין מקום להתערב בשיעור הוצאות המשפט שהושתו על המערער, בין השאר, כיוון שבמהלך הדיון לא נעתר המערער להצעת בית הדין האזורי למחוק את הבקשה ועמד על קיום הדיון שהיה כרוך בחקירת המצהירים והגשת סיכומים.

            המשיב 2 הדגיש כי פסיקת ההוצאות נועדה לשפותו על ההליכים המשפטיים אליהם נקלע בשל תביעת המערער.

9.         המשיבים 3  ו - 4 טענו כי בניגוד לטענת המערער הם ביקשו במהלך הדיון לחייבו בהוצאות משפט, וכי ההוצאות שהטיל בית הדין האזורי הן סבירות וראליות ואין בהן לשפות את הצדדים על ההוצאות הממשיות שהוציאו.

הדיון בערעור התנהל בדרך של סיכומים בכתב.

הכרעה

10.       הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים בלבד [דב"ע נא/9-6 חב' מייסון בע"מ ואח' - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין, פד"ע כג 430, 432; דב"ע נד/139-9 יעקב חסין ואח' - מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 11.11.91). בהקשר זה נפסק כי : " בתי משפט שלערעור מתייחסים במורת רוח לערעורים העוסקים אך ורק בסוגית ההוצאות שהשיתה הערכאה הדיונית. לא אחת נקבע, כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות... עמדה זו של ערכאות הערעור נובעת מכך שלערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב, ואף רחב מאוד, בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטרחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו (ע"א 378/78 קלינגר נ' מס עזבון, פ"ד לג(1) 509; ע"א 37/85 ברבלק נ' שביט, פ"ד מא(1) 708; ע"א 703/85 ליפשיץ נ' ליפשיץ (לא פורסם)). העניין פשוט וברור: הערכאה הדיונית היא זו שבפניה נשמע ההליך והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות. בין גורמים אלה יש למנות את אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך ושכר הטרחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו. הדרך בה פועל בעל דין הינה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה וההוצאות. בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום" (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", לא פורסם, ניתן ביום 16.6.2005).

11.       המקרה שלפנינו אינו ממין המקרים המצדיקים התערבותה של ערכאת ערעור בפסיקת הוצאות משפט. זאת, בין היתר משום שסכום ההוצאות שנפסק לחובת המערער לא חרג מן המקובל בנסיבות העניין ונוכח העובדה שמתן ההחלטה בבקשה לצו מניעה זמני הייתה כרוכה בפעולות שונות שנדרשו בעלי הדין לעשות, כגון הגשת תצהירים, חקירת המצהירים והגשת כתבי בי דין שונים בהתייחס לאותה בקשה.  יוטעם, כי המשיבים כולם היו מיוצגים על ידי עורכי דין.

12.       יחד עם זה, מצאנו לנכון לתקן שגגה שיצאה מפני בית הדין עת חייב את המערער לשלם לכל אחד מהמשיבים 3  ו - 4 הוצאות משפט בסכום של 1,500 ש"ח. המשיבים 3  ו - 4 הם למעשה שתי זרועותיה של המדינה. שניהם יוצגו שניהם על ידי הפרקליטות ולא הוגשו מטעמם כתבי בי דין נפרדים. בנסיבות אלה, סבורים אנו כי על בית הדין האזורי היה לפסוק לשני משיבים אלה במשותף הוצאות משפט בסכום שפסק. לאור האמור, מתבטלת  קביעתו של בית הדין בדבר חיובו של המערער בתשלום הוצאות משפט בסכום 1,500 ש"ח לכל אחד מהמשיבים 3 ו - 4. תחת זאת אנו קובעים כי המערער ישלם למשיבים 3 ו - 4 ביחד סכום כולל של 1,500 ש"ח.

13.       סוף דבר - הערעור נדחה בכפוף לאמור בסעיף 12 לעיל. לאור התוצאה אליה הגענו ישא כל צד בהוצאותיו בערעור.

            התיק מוחזר לבית הדין האזורי לדיון בתביעתו העקרית של המערער.

ניתן היום, ט"ז בסיון תשס"ח (19 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.