פסק-דין בתיק עע 731/05

1.         לפנינו ערעור על פסק הדין החלקי של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת הראשית ע. פוגל, עב 912129/99) בו התקבלו תביעותיהם של חלק מן המשיבים 1, וכן תביעתו של המשיב 2 (להלן - העובדים), להכיר בהם כעובדי עיריית רחובות, למרות שהועסקו לכאורה על ידי המשיבה 4. הערעור הוגש על ידי עירית רחובות, ועניינו קביעת בית הדין האזורי כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין העירייה לבין אותם עובדים שתביעתם הוכרה.

2.         מדובר בקבוצה של עובדים שהועסקו בתפקידים שונים במחלקת התברואה ובמחלקת הגנים שבעירייה, לפרקי זמן שונים, שנמשכו החל מתקופה של מספר חודשים ועד לתקופה של 4 שנים. אין חולק כי פורמלית המשיבים הועסקו על ידי המשיבה 4 (להלן - החברה).

3.         בשנת 1999 הגישו העובדים תביעה לבית הדין האזורי להכיר בהם כעובדי העירייה. במהלך הדיון בבית דין קמא חדלה החברה מלהופיע לדיון, והמשך הדיון התקיים בהעדרה.

            בית דין קמא דן פרטנית במכלול התנאים הקשורים להעסקת העובדים, אופן ההתקשרות עמם ואופן קבלתם לעבודה, אופן עבודתם בפועל ואופן הפסקת עבודתם ופסק כי מעשית העובדים היו עובדי עיריית רחובות.

            בית הדין האזורי הסתמך בפסיקתו על ההלכה המעוגנת בפסיקת בית הדין הארצי ובמאמרים הנוגעים לעניין, לפיהם במצבים מסוימים נוצרים יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין המשתמש על אף שהעובד הועסק פורמאלית על ידי קבלן כוח אדם.

                        פסק הדין הוא פסק דין חלקי אשר דן אך ורק בשאלת זהות המעסיק. בית הדין טרם דן בתביעות הכספיות הספציפיות של כל עובד ועובד.

4.         מקובלת עלינו מסקנת בית הדין האזורי לאור המסכת העובדתית שנפרשה בפניו, כי על פי מבחני מיהות המעביד - העירייה הייתה המעסיקה של העובדים. עם זאת נדגיש, כי פסיקת בית הדין האזורי הקובעת כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין העירייה לעובדים, אין משמעה שהעובדים מועסקים במעמד של עובדים קבועים המעניק להם זכויות על פי חוקת העבודה (ראו לעניין זה עע 389/99 יעקב חסון ואח' - משרד השיכון, ניתן ביום 4.9.2003; עע 1334/04 נינה טופר נ. מועצה מקומית תל-שבע ואח',  ניתן ביום 29.12.04; עע 116/03 משרד החינוך - משה  חג'בי ואח', ניתן  ביום 2.2.2006).

5.         אשר לטענות עו"ד גל ועו"ד לפידור לעניין החוקים הנוגעים להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם - חוקים אלו אינם באים לשלול את זכויותיהם של העובדים או את מעמדם על פי המציאות העובדתית הנוצרת בפועל. חוקים אלו נועדו לחזק ולהבהיר את זכויותיהם של אלה, שעל-פי מעמדם, אכן הינם בגדר עובדי קבלן כח אדם.

לא מתקבל על הדעת שקבוצה גדולה של עובדים יועסקו על ידי גורם ציבורי, כמו העירייה, לאורך זמן, כאשר המעסיק הרשמי (היא החברה) משמש רק כסוי חיצוני ומלאכותי לאופן ההעסקה האמיתי, ואין לו כל תרומה של ממש מצד עצמו ליחסי עובד ומעביד, מעבר להיותו "צינור להעברת כספים" (ראו דב"ע נד/96-3 מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ - חליל עבד אל רחמן עאבד ואח', פד"ע כט 151).

7.         סוף דבר - הערעור נדחה. התיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שידון בתביעות הכספיות של העובדים. בית הדין מתבקש לתת עדיפות להליך, לאור הזמן הרב שעבר מאז הוגשו התביעות.

ניתן היום כ"ה בסיון, תשס"ו (21 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.