פסק-דין בתיק עע 637/05

השופטת נילי ארד

1.   המועצה הדתית רחובות והמועצה הדתית ראש העין, המערערות שלפנינו, הן "מועצה דתית" כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (להלן: חוק שירותי הדת), ולפי הוראותיו עליהן לספק שירותי דת לתושבי הערים בהן הן פועלות. בסעיף 11(א) לחוק שירותי הדת נקבעו מקורות המימון לתקציב המועצה הדתית והם: ממשלת ישראל, הנושאת ב-40% מנטל התקציב, והרשות המקומית, לענייננו העירייה, הנושאת  ב-60% מנטל התקציב.

הערעורים שלפנינו, אשר נדונו במאוחד, סבים על פסיקתו של בית הדין האזורי בתל-אביב, לפיה הושת על המועצות הדתיות תשלום פיצוי הלנה של 25% בגין כל חודש בו הולנו השכר או הגמלה של עובדיהן, המשיבים.

רקע עובדתי

 המועצה הדתית רחובות

2.  המשיב מר הלוי הגיש תביעות אחדות לבית הדין האזורי בתל-אביב בגין אי תשלום גמלתו. מושא דיוננו בפסיקתו של בית הדין האזורי בתל אביב בהליכי ערעור על פסיקת הרשם, כמפורט להלן.

3.        רשמת בית הדין האזורי דגית ויסמן (דמ 2031/04, דמ 3110/04, דמ 4050/04, פסק דין מיום 4.7.2004) קיבלה את תביעתו של מר הלוי לתשלום גמלה לחודשים דצמבר 2003 עד פברואר 2004 באופן שחייבה את המועצה הדתית רחובות לשלם למר הלוי את השכר המולן בצירוף פיצוי הלנה מופחת בשיעור 60% מהשיעור המקסימאלי הקבוע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר).

השופטת הראשית עליה פוגל קיבלה באופן חלקי את ערעור המועצה על פסיקת הרשמת, ובפסק דינה חייבה את המועצה הדתית בתשלום השכר המולן בצירוף פיצוי בגין הלנת הגמלה "בשיעור 25% בלבד בגין כל חודש בו הולנה גמלתו" של מר הלוי (עב 10697/04, פסק דין מיום 21.7.2005).

4.         רשם בית הדין האזורי חיים אורגיל קיבל את תביעתו הנוספת של מר הלוי וחייב את המועצה הדתית רחובות לשלם למר הלוי את גמלתו לחודש אפריל 2004 בצירוף פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% (דמ 8049/03).

ערעור המועצה הדתית על פסיקתו של הרשם אורגיל נדחה על ידי השופטת הראשית עליה פוגל , אשר הוסיפה וקבעה כי אם לא ישולם פיצוי הלנת השכר למר הלוי עד ליום 1.9.2005 יעמוד פיצוי ההלנה על 60% מהפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק הגנת השכר, בגין כל חודש איחור בתשלום הגמלה, עד לתשלום המלא בפועל (עב 10706/04, פסק דין מיום 21.7.2005).

כנגד פסיקתה של השופטת הראשית בשני הליכים אלה מוסב ערעורה של המועצה הדתית רחובות, מושא הדיון שלפנינו.

המועצה הדתית ראש העין

5.   המשבר שפקד את המועצה הדתית ברחובות לא פסח אף על המועצה הדתית בראש העין. כפועל יוצא מכך הולן שכרה של עובדת המועצה, המשיבה גב' חנה מדמוני, מחודש יולי 2000, ובין החודשים נובמבר 2002 עד מאי 2003 לא שולם השכר כלל.

בית הדין האזורי בתל-אביב קיבל את תביעתה של גב' מדמוני (הרשם חיים אורגיל; דמ 2519/04) וחייב את המועצה לשלם לה שכר עבודה לחודשים יולי 2000 עד מאי 2003 בצירוף פיצוי הלנת השכר בשיעור 50% בגין כל חודש מהחודשים בהם לא שולם השכר במועדו.

      ערעור המועצה על פסיקת הרשם התקבל חלקית על ידי השופטת הראשית עליה פוגל, שקבעה כי "נוכח מצבה הכלכלי של המערערת, תלותה בתקציבים מגורמים אחרים, והעובדה שמתבצע כיום תהליך כלשהו של נסיון להבריא אותה, כמו גם להבריא מועצות דתיות אחרות", יש להפחית את שיעור פיצוי ההלנה בו חויבה המועצה ולהעמידו על שיעור של 25% בגין כל חודש איחור בתשלום השכר. הוסיפה השופטת פוגל וקבעה, כי אם לא יבוצע התשלום עד ליום 1.9.2005 יעמוד פסק דינו של הרשם אורגיל בעינו, למן המועד בו ניתן ועד התשלום המלא בפועל (עב 10707/04, עב 10617/04, פסק דין מיום 17.7.2005).

כנגד פסק דין זה מוסב ערעורה של המועצה הדתית ראש העין.

טיעוני הצדדים בערעורים

6.   בערעורן על פסיקתו של בית הדין האזורי בעניינם של המשיבים עמדו המועצה הדתית רחובות והמועצה הדתית ראש-העין (להלן גם: המועצות) על המצב העגום אליו נקלעו החל משנת 2000, עת קוצצו לטענתן ההקצבות שהועברו אליהן מהממשלה ומהרשות המקומית. הוסיפו המועצות וטענו, כי החל מיום 2.5.2004 ועד ליום 17.6.2004 לא חודש הרכבן, לא מונו להן ממונים כנדרש בסעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת ולא היו בהן מורשי חתימה לתשלום משכורות העובדים והגמלאות של גמלאי המועצה. אי לכך, טענו המועצות, יש לפטור אותן כליל מתשלום פיצוי הלנה למשיבים ולחלופין להעמיד את פיצוי ההלנה על הצמדה וריבית בלבד.