פסק-דין בתיק עע 559/06

השופט שמואל צור

1.         השאלה שבפנינו היא האם זכאים המערערים לצרף את תקופת שרותם בצה"ל בתנאי שרות קבע לתקופת שרותם במדינה, לצורך חישוב הגמלה המגיעה להם מן המדינה.

2.         המערערים הם שניים מתוך קבוצה של 20 עובדי מחקר אשר הועסקו ב"רפאל" בהיותה יחידת סמך של משרד הביטחון. בשנת 2000 הפכה "רפאל" מיחידת סמך ממשלתית לחברה ממשלתית ומעמדם של חברי הקבוצה - ובהם המערערים - השתנה מעובדי מדינה לעובדי החברה.

            על רקע שינוי זה נחתם בחודש אוגוסט 2000 הסכם קיבוצי מיוחד המסדיר את סיום עבודתם של עובדי המחקר ב"רפאל" כעובדי מדינה ותחילת עבודתם כעובדי החברה. בהתאם להסכם זה היו חברי הקבוצה זכאים לגמלה מהמדינה עבור תקופת שרותם במדינה.

3.         לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות) והתקנות שהותקנו מכוחו, ניתן לצרף לתקופת שרות במדינה הנושאת זכות לגמלאות תקופת שרות קודמת כחייל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) [נוסח משולב] תשמ"ה-1985 (להלן - חוק שרות הקבע בצה"ל), זאת לצורך קביעת גובה הגמלה המגיעה לעובד המדינה לפי חוק הגמלאות. לעניין זה קובע סעיף 1 לחוק שירות הקבע בצהל כי -

" חייל" - חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955 ... המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א'".

אין חולק כי כל חברי הקבוצה - ובהם המערערים - שירתו שירות צבאי נוסף על שירות החובה שלהם  והשאלה היא האם אותו שרות נוסף היה במעמד של "שרות קבע" לפי חוק שרות הקבע בצה"ל או במעמד של שרות חובה בתנאי קבע שאינו נושא זכויות לגמלה.

4.         הממונה על הגמלאות בשרות המדינה דחה את טענת חברי הקבוצה כי הם שרתו בתנאי שרות קבע הנושאים זכויות לגמלאות. על רקע זה הגישו כל חברי הקבוצה ערעור לבית הדין האזורי בחיפה ובו טענו כי יש לצרף את תקופת שרות הקבע שלהם לתקופת שרותם במדינה לצורך חוק הגמלאות. בית הדין האזורי (סגנית הנשיא איטה קציר; תיקי עב' 1964/01 - 1479/01; 1538/01; 117/01; 2843/01; 1945/01) קיבל חלק מן הערעורים ודחה את מיקצתם. המערערים הם שניים מבין אלה שערעורם נדחה בבית הדין האזורי ומכאן ערעורם בפנינו.

5.         בית הדין האזורי קבע - ועל כך אין חלוקות הדעות - כי כל חברי הקבוצה, ובהם המערערים, שרתו שרות צבאי נוסף על שרות החובה שלהם. יותר מכך, לא היתה מחלוקת כי כל חברי הקבוצה שרתו שרות נוסף בתנאי שרות קבע. גדר המחלוקת היה האם השרות הנוסף בתנאי קבע היה מכח חוק שרות הקבע בצה"ל - וככזה הוא נושא זכות לגמלה - או שהיה במעמד של "התנדבות" לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב] תשמ"ו-1986 (להלן - חוק שרות בטחון) שאינו נושא זכות לגמלה.

6.         כפי שראינו (סעיף 3 לעיל), חוק שירות הקבע בצה"ל חל על "חייל" המשרת לפי התחייבות לשרות קבע . לעומתו, קובע סעיף 17 לחוק שירות בטחון כי -

התנדבות לשירות בטחון

(א)      ...

(ב)       החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו, והחייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות מילואים נוספת על התקופה שהוא חייב בה.

(ג)       התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ד) - (ז)...

(ח)      סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו."

            לעניין זה קובעות פקודות הצבא (פקודות מטכ"ל) כי התנדבות לשרות חובה נוסף יכול שתהא בתנאי שרות חובה או בתנאי שרות קבע (פקודות מס' 31.0110 ו-35.0211) אך על מי שמשרת שרות חובה בתנאי קבע לא חלות הזכויות הנובעות מחוק שרות הקבע בצה"ל (פקודה מס' 35.0211).

7.         על רקע מציאות נורמטיבית זו התמקד הדיון בבית הדין האזורי בשאלה האם עלה בידי חברי הקבוצה להוכיח כי שרותם הצבאי הנוסף היה במעמד של התחייבות לשרות קבע לפי חוק שרות הקבע בצה"ל. בקשר לכך הגישה המדינה לבית הדין פלטי מחשב המשקפים פרטים מרשומות הצבא לגבי חברי הקבוצה. בית הדין האזורי קבע כי ניתן לקבל את פלטי המחשב  כראיה - ולו ראיה לכאורה - לעניין תוכן האמור בהם וניתן שלא לקבלם כראיה במקרים חריגים. על יסוד כל חומר הראיות שהיה בפניו - לרבות פלטי המחשב וההסברים אודותם - הכריע בית הדין האזורי בעניינם של חברי הקבוצה.

8.         בית הדין האזורי דחה את ערעורם של שני המערערים שבפנינו.