פסק-דין בתיק עע 527/07

השופט עמירם רבינוביץ

1.         בית הדין האזורי בתל אביב (עב 301858/91 ; סגנית הנשיאה חגית שגיא ונציגי הציבור מר אפטר וגב' בירנפלד) קיבל את התחשיבים שהגישה המשיבה בהליך, מושא דיוננו, וקבע כי עליה לשלם למערער סכום של 255,034 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.11.2006. בנוסף, נפסק לזכות המערער שכר טרחת עורך דין בסכום של 12,000 ש"ח. כנגד פסיקתו זו של בית הדין האזורי מכוון הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי והליכים קודמים בין הצדדים

2.         הרקע העובדתי הרלוונטי לצורך פסיקת הדין בערעור הובא בהרחבה בפסק דינו של בית דין זה בהליך קודם בין הצדדים (ע"ע 168/05 שלמה נקש - רשות הדואר ואח', טרם פורסם, ניתן ביום 9.4.2006, להלן - ההליך הקודם) כדלקמן :

"... 3.   המערער הועסק במשרד התקשורת כמחלק דואר החל מחודש דצמבר 1982. בשנת 1983 נחתם חוזה בין המערער למדינת ישראל (להלן - המדינה), בו נקבע כי המערער יועסק במדינה כקבלן.

4.         בתאריך 1.4.1987 הוקמה המשיבה 2 (להלן - רשות הדואר) כתאגיד סטטוטורי הפועל על פי חוק רשות הדואר, התשמ"ו - 1987 (להלן - חוק רשות הדואר).  

5.         עם הקמת רשות הדואר, הועבר המערער שהועסק, כאמור, במדינה כמחלק דואר לרשות הדואר. גם ברשות הדואר הועסק המערער כקבלן.

6.         בשנת 1989 פנה המערער לבית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע 3-2257; השופט יעקב נויגבורן) בבקשה להצהיר כי בתקופת העסקתו במדינה היה מעמדו כשל עובד. הליך זה הסתיים בפסק דין של בית דין זה (דב"ע שן/14-3 שלמה נקש - מדינת ישראל פד"ע כ"א, 180), בו נקבע, כי המערער היה בגדר 'עובד' של המדינה עד למועד הקמת רשות הדואר. עניינו של המערער הוחזר לבית הדין האזורי 'להמשך הדיון בשאלת התשלומים המגיעים למערער כ"'עובד", וכן להכרעה לגבי התקופה לאחר הקמת רשות הדואר'.

7.         בית הדין האזורי בתל אביב (עב 301858/91 ; השופטת חגית שגיא ונציגי הציבור ארצי וסלע) אימץ את עמדת רשות הדואר, לפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לרשות הדואר החל משנת 1987.

8.         לא נחה דעתו של המערער מפסק דינו של בית הדין האזורי, ולפיכך הגיש ערעור לבית דין זה. בפסק דינו של חברי, הנשיא סטיב אדלר (דב"ע נו/13-3 שלמה נקש - מדינת ישראל ואח', פד"ע ל"ג, 18), נקבע כי אכן לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בתקופה האמורה.

9.         משנדחה ערעורו, פנה המערער לבית המשפט העליון בעתירה כנגד פסק הדין....ביום 25.10.1999 נתן בית המשפט העליון פסק דין בעניינו של המערער (בג"צ 6194/97 שלמה נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נג(5), 433) , בו נקבע כי : 'מר שלמה נקש [המערער - ע.ר] היה עובד רשות הדואר למן היום בו החלה הרשות פועלת ועד ליום שבו רכש מעמד של עובד הרשות כהוראת חוק התיקון. לתקופת שנים זו זכאי נקש לכל הזכויות הנלוות למעמד של עובד ברשות הדואר שעבר מעבודתו במשרד התקשורת לעבודה ברשות הדואר'. מכוח האמור בפסק דין זה הושב עניינו של המערער לבית הדין האזורי לצורך בחינת הזכויות להן זכאי המערער.   

10.       בית הדין האזורי אליו הושב, כאמור, עניינו של המערער קבע, כי לצורך חישוב זכויותיו של המערער יש לראות במערער כמי שהועסק עד לשנת 1994 ב-50% משרה וכי עד לשנת 1987 היה המערער במעמד של עובד מדינה המועסק בחוזה מיוחד. עוד קבע בית הדין האזורי, כי המערער זכאי לתשלום דמי הבראה, פידיון ימי חופשה ופיצוי בגין אי הפרשות לקרן השתלמות".

3.           כנגד הקביעה כי המערער הועסק בהיקף משרה של 50% וכנגד הקביעה כי מעמדו של המערער עד לשנת 1987 היה כשל עובד מדינה המועסק בחוזה מיוחד הוגש הערעור בהליך הקודם. בפסק הדין בהליך הקודם נקבע בדעת רוב כי מעמדו של המערער וזכויותיו לעניין גימלאות יהיו כשל עובד קבוע שעבר מהמדינה לרשות הדואר במעמד של עובד קבוע.  ערעורו של המערער בכל הנוגע לחלקיות משרתו נדחה. לאור האמור בפסק הדין בהליך הקודם, הוחזר הדיון לבית הדין האזורי לשם קביעת הסכומים המגיעים למערער. יוטעם, כי במהלך שמיעת הערעור בבית דין זה נמשכה ההתדיינות בין הצדדים בבית הדין האזורי בכל הנוגע לעניינים שפסק בית הדין האזורי ושעליהם לא הוגש ערעור מטעם המערער, כגון הפרשי השכר להם זכאי המערער בגין שנות עבודתו במשיבה.

4.           במהלך הדיונים בבית הדין האזורי החליט בית הדין האזורי כי בהעדר הסכמה בין הצדדים בקשר לסכומים המגיעים למערער ימונה חשב מטעם בית הדין (ראה החלטת בית הדין האזורי מיום 17.3.2005). בין הצדדים התנהל שיג ושיח בקשר לזהותו של החשב שימונה מטעם בית הדין, ואולם ביום 2.1.2006 החליט בית הדין האזורי כי מאחר שטרם ניתן פסק הדין בהליך הקודם על ידי בית הדין הארצי אין למנות חשב בשלב זה, וזאת עד למתן הכרעתו של בית הדין הארצי בהליך הקודם (ראה החלטת בית הדין האזורי מיום 2.1.2006).

5.           לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם ומאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה בדבר הסכומים שחבה המשיבה למערער, שב ועתר בא כוחו של המערער לבית הדין האזורי בבקשה למינוי חשב מטעם בית הדין. המשיבה התנגדה למינוי חשב ובית הדין האזורי החליט את ההחלטה הבאה :

              "עד ליום 1.9.06 תגיש הנתבעת [המשיבה בענייננו - ע.ר.] חישובים ברורים ומפורטים של הסכומים שלגירסתה מגיעים לתובע [המערער בענייננו - ע.ר] על פי פסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי, ותצרף את כל המסמכים הרלבנטיים שבידה. העתק החישובים יומצא ישירות לב"כ התובע. עד ליום 14.9.06, ימציא התובע את עמדתו המפורטת לחישובי הנתבעת תוך שהוא מפרט לגבי כל סכום כיצד לגרסתו יש לבצע את החישוב ומה הדופי שנפל בחישובי הנתבעת. במידה ויעלה בידי בית הדין להיכנס לעובי החישובים ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים - ייעשה החישוב על ידי בית הדין. במידה ובית הדין לא יצליח לערוך החישוב בעצמו - יפנה בית הדין ללשכת רו"ח ויבקש מינוי חשב".  

6.           המועד להגשת תחשיבי המשיבה הוארך מספר פעמים בשל סיבות שונות. ביום 13.11.2006 הגישה המשיבה בקשה נוספת להארכת מועד להגשת התחשיבים. בקשה זו, ככל הנראה, לא הובאה לעיונו של בית הדין האזורי במועד בו הוגשה. משכך, החליט בית הדין האזורי ביום 14.11.2006 למנות חשב על מנת שיחשב את הסכומים המגיעים למערער. ביום 5.12.2006 הגישה המשיבה את תחשיביה. לאחר הגשת התחשיבים נקבע ההליך לדיון נוסף, במהלכו נקבע כי " עד ליום 26.12.2006, ימציא התובע [המערער בענייננו - ע.ר.] , התייחסות מפורטת לכל הנתונים המפורטים בתצהירה של הגב' מיכל פזי נחמיה שהוגש מטעם הנתבעת [המשיבה בענייננו - ע.ר.], לרבות תקופות, רכיבי שכר, שיעור השכר המגיע כולל תוספות שונות. התובע יציין, אילו מהרכיבים, שעוריהם או האחוזים שננקבו אינם מקובלים עליו ומהו התחשיב הנכון, לרבות סכומים מפורטים, שלגירסתו יש לערוך בעניינו. הודעת התובע תהיה ערוכה כתחשיב מקביל לתחשיב שהגישה הנתבעת. במידה ורכיב מהרכיבים שפורטו בהודעת הנתבעת לא יהיה מקובל על התובע - יצרף התובע להודעתו אסמכתא התומכת בטענתו לעניין סכומים ושיעורים השנויים במחלוקת". על אף ההחלטה המערער לא הגיש את התייחסותו. לאחר שלא הומצאו למערער, לטענתו, המסמכים הדרושים לצורך הגשת התייחסותו לתחשיבי המשיבה, התקיימה ישיבת תזכורת נוספת במסגרתה הועלתה על ידי המערער הדרישה למנות חשב מטעם בית הדין. בא כוחה של המשיבה התנגד לבקשת המערער בנימוק שלאחר קבלת תחשיב המערער יכול בית הדין להכריע בהליך על סמך החומר שבפניו. בנוגע לבקשה זו החליט בית הדין האזורי כדלקמן: " בין אם אחליט למנות אקטואר בתיק ובין אם לאו - אין כל אפשרות למנות אקטואר כל עוד לא הונחו בפני בית הדין כל הנתונים הרלבנטיים לצורך עריכת החישוב המתבקש. מובן שלא ניתן להניח בפני האקטואר את פסק הדין העקרוני ולבקש ממנו לערוך את החישוב על יסוד קביעות עקרוניות. על מנת לערוך את החישוב - יש צורך בנתוני שכר ובסוגי התוספות השונות שנקבעו על פי פסק הדין, הן סוגי התוספות למיניהן והן אופן חישובן. הנתבעת הגישה לבית הדין תצהיר מפורט ובו ערכה את החישוב תוך הצגת כל הנתונים הדרושים לגבי נתוני השכר, סוגי התוספות ושיעורן". לאור האמור התבקש המערער "להציג בפני בית הדין את נתוני השכר, סוגי התוספות ושיעורן כפי שיש לחשבם לגירסתו" (ראה החלטת בית הדין האזורי מיום 28.2.2007). אף החלטה זו לא בוצעה על ידי המערער.

7.           רק ביום 24.5.2007 לאחר שהוארך המועד להגשת תחשיבי המערער מספר פעמים הוגשה מטעם המערער התייחסות לתחשיבי המשיבה. יודגש, כי המערער לא הגיש כל תחשיב נגדי מטעמו, אלא טען כי יש לקבל את חוות הדעת שהוגשה מטעמו ושצורפה לתצהירו מטעם רו"ח שולי ושדי, וכי מחישובי המשיבה נעדרים תוספות שהיו אמורות להשתלם למערער כגון רכב גלובלי, דמי כלכלה וקצבת ילדים. עוד טען המערער כי תחשיב המשיבה אינו כולל את רכיב ה"ביגוד" לשנת 1988 ואת רכיב פרמיה לחודשים ינואר-פברואר 1994. לאחר קבלת תגובת המשיבה לאמור בהודעת המערער ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, בו התקבלו במלואם תחשיבי המשיבה.

בית הדין האזורי הוסיף וקבע את הקביעות הבאות : המערער לא פעל על פי החלטות בית הדין ולא הגיש כל תחשיב מטעמו, בו יפורטו הסכומים המגיעים לו, לטענתו ; הנטל להוכיח את התביעה מוטל על המערער ובנטל זה לא עמד ; אין לקבל את חוות הדעת של רו"ח ושדי שכן החישובים המופיעים בחוות הדעת לא נערכו על פי הקביעות של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי בעניינו של המערער ; מאידך, המשיבה ערכה חישוביה על פי המתווה שהותווה בפסיקת בית הדין ולכן יש לקבלם.

טענות הצדדים בערעור