פסק-דין בתיק עע 440/05

השופט שמואל צור

1.         המערערת הינה רופאה אשר ביצעה תורנויות כחלק מתפקידה בבית החולים. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה האם יש לכלול את תוספת השכר עבור התורנויות במשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי פיטורים. בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בשלילה ומכאן הערעור בפנינו.

הרקע העובדתי

2.         המערערת עבדה במרכז הרפואי על שם וולפסון  (להלן- המשיב) כמתחמה במחלקה פנימית ד' מיום 12.9.91 ועד ליום 31.1.98.

3.         במהלך התמחותה נדרשה המערערת לבצע, בנוסף לעבודה הרגילה במחלקה, לפחות ארבע תורנויות בחודש. על פי נהלים אשר נקבעו על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, תורנויות אלה הן חלק בלתי נפרד מן ההתמחות ואחד התנאים הנדרשים לקבלת תואר מומחה. בפועל, המערערת ביצעה שש תורנויות בחודש בממוצע. השכר עבור התורנויות השתלם לפי ביצוע התורנויות בפועל והשתנה מחודש לחודש.

4.         עבודתה של המערערת הופסקה עם סיום תקופת ההתמחות והיא היתה זכאית לפיצויי פיטורים. חישוב פיצויי הפיטורים נעשה על בסיס שכר היסוד בצירוף תוספות מוכרות, אך בלא רכיב  ה"תורנויות". עם זאת, בגין השכר  עבור ביצוע התורנויות הופרשו כספים לקרן "אסיף".

5.         המערערת דרשה לכלול את תוספת התורנויות במשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי פיטורים, אך דרישתה נדחתה. בשל כך הגישה המערערת את התביעה מושא ערעור זה לבית הדין האזורי בתל-אביב.

6.         בבית הדין האזורי טענה המערערת כי התורנויות היו חלק בלתי נפרד ממהלך התמחותה ועל כן התשלום עבורן בא בגדר "המשכורת הקובעת" כמשמעותה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן- חוק הגמלאות). אשר לכספים שהופרשו לקרן "אסיף" טענה המערערת כי מדובר בהפרשות חלק העובד וחלק המעביד בגין גמל, ולא בוצעו הפרשות בגין פיצויי פיטורים.

            המשיב טען כי תשלום עבור תורנויות אינו בא בגדר התוספות המוכרות בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן- תקנות פיצויי פיטורים).

פסק דינו של בית הדין האזורי

7.         בית הדין האזורי בתל- אביב  (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור מר דביר ומר וולך; עב 4342/03) דחה את תביעת המערערת. בית הדין האזורי קבע:

א.        הכרעה בשאלה האם תשלום עבור תורנות הינו חלק מהשכר או לא, תלויה בשאלה מה היתה הגדרת התפקיד של העובד. במקרה דנן, התשלום ששולם למערערת עבור תורנויות לא היה בבחינת תשלום פיקטיבי אלא היה מותנה בתנאי של עבודה שבוצעה בפועל. אשר על כן, לאור ההלכה הפסוקה לפיה תשלום מותנה בתנאי הינו בבחינת "תוספת" - אין הוא מהווה חלק מן השכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים.

ב.         אף שישנם מצבים בהם ביצוע התורנויות הינו חלק בלתי נפרד מהגדרת התפקיד ואף מחוייב על פי חוק, עדיין יש מקום להבחנה בין שכר עבודה לבין תשלום המהווה תוספת מותנית בתנאי (ע"ע 249/03 מיכל קאהן - מדינת ישראל; להלן- פסק דין קאהן).

ג.         משעה שהתשלום עבור תורנויות שולם עבור ביצוע התורנויות בפועל, הרי מדובר בתשלום המותנה בתנאי וככזה אין הוא מהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים. מסקנה אחרת תביא למצב בו עובד שהגדרת תפקידו היא 10 שעות עבודה ליום באופן קבוע, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור כל שעות עבודתו, לרבות השעות הנחשבות על פי חוק לשעות נוספות. לא זו מטרתו של חוק פיצויי פיטורים.

ד.         ההפרשות לקופת גמל בגין התורנויות נעשו לגמלה ולא לפיצויים. לפיכך הכספים הנמצאים בקופת גמל לא נועדו לפיצויי פיטורים.       

טענות הצדדים בערעור

8.         בערעור חוזרת המערערת על טענותיה בבית הדין האזורי ומוסיפה:

א.         ביצוע ארבע תורנויות קבועות בחודש במהלך ההתמחות הוא חלק מהגדרת התפקיד על פי דין, להבדיל מתורנויות אחרות אותן מבצעים רופאים במהלך עבודתם. מדובר בתורנויות שנקבעו בחיקוק (סעיף 5(א) לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג- 1973(להלן- התקנות הרופאים). אשר על כן, התשלום עבור ביצוע  תורנויות אלה מהווה חלק מן השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים ולא "תוספת" לשכר.

ב.          בפסק דין קאהן, עליו הסתמך בית הדין האזורי, "תוספת משמרות" לא היתה מוגדרת כחלק מהתפקיד, אלא היה מדובר בעבודה נוספת בפועל אשר השתנתה בהתאם למספר המשמרות אשר בוצעו. לעומת זאת, בענייננו, אין מדובר ב"עבודה נוספת" שכן מדובר בביצוע של לפחות ארבע תורנויות בחודש כחלק מהתפקיד. בנסיבות אלה, ביצוע התורנויות לא היה בגדר "עבודה נוספת" אלא חלק אינטגרלי מהעבודה הרגילה בעדה משולם ה"שכר". משכך, האמור בפרשת קאהן אינו נוגע למערערת.

ג.          טעה בית הדין האזורי בכך שהשווה בין העובד שהגדרת תפקידו היא 10 שעות עבודה ליום באופן קבוע לבין המערערת. בית הדין התעלם מחובת המערערת מכח חוק לבצע ארבע תורנויות כאשר אי ביצוען מהווה הפרת הוראת תקנות הרופאים ושלילת מעמדה כמתמחה.