פסק-דין בתיק עע 412/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור מר רזיאל צוונג ומר יצחק גלנטי; עב 9875/04).

תביעתו של המשיב שהוגשה לבית הדין האזורי לקבלת פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים,  פיצוי בגין אי הפרשות לקרן השתלמות, ופיצוי בגין אי קיום הליך שימוע התקבלה ובמקביל נדחתה תביעה שכנגד שהגישה המערערת.

2.         להלן עיקר העובדות הנוגעות לענייננו

א.  המערערת הינה עמותה רשומה המספקת שירותים שונים לטובת אוכלוסיית הקשישים בקרית גת. המערערת מפעילה בין היתר שני מרכזי יום בהם ניתנים שירותים שונים לקשישים כגון ארוחות חמות. המשיב הועסק במערערת בתפקיד של מנהל מרכזי היום החל מיום 1.12.99.

ב.   במהלך חודש ינואר 2002 מונה רואה חשבון מטעם המערערת לבדוק את ניהול ורישום הכספים שמתקבלים במרכזי היום שמפעילה המערערת. בדו"ח שהוגש מטעם רואה החשבון ליו"ר המערערת, מר שמעון אלבז (להלן מר אלבז), עולים ממצאים בדבר אי סדרים בניהול הכספים. ביום 28.4.02 מינה מר אלבז ועדת בדיקה שתפקידה לבחון את נושא התנהלותם של מרכזי היום לאור ממצאיו של רואה החשבון. ועדת הבדיקה התכנסה למספר פגישות, במהלכן נשמעה גרסתו של המשיב בעניין. ביום 4.6.02 שלח מר אלבז למשיב מכתב אליו מצורף פרוטוקול מישיבתה האחרונה של ועדת הבדיקה. במכתב נמסר כי "אם נסתמך על כל האמור לעיל נגיע בקלות למסקנה שצורת הניהול לא היתה תקינה ונמסרו פרטים לא מדויקים".

ג.   ביום 12.6.02 התקיימה פגישת עבודה בה השתתפו חברי הנהלת המערערת. בתחילת פרוטוקול הפגישה נאמר: "מר שמעון אלבז יו"ר האגודה מסביר לנוכחים את השתלשלות העניינים אשר הביאו את הנהלת האגודה להחליט על הפסקת עבודתו של מר משה דוד, מנהל מרכז יום". ביום 20.6.02 נמסר למשיב בעל-פה כי הוא מפוטר מעבודתו במערערת. מכתב הפסקת עבודה רשמי נשלח למשיב ביום 4.7.02, ועבודתו הופסקה ביום 15.7.02.

ד.   ביום 9.7.02 שלח מר משה עיני, ממלא מקום יו"ר המערערת, מכתב למנהלת החשבונות של המערערת בו הורה לה להסדיר תשלום זכויותיו של המשיב לרבות פיצויי פיטורים.

ה.  ביום 21.8.02 נמסר למשיב כי " מתקיימת חקירה ע"י גורמים מקצועיים לבדיקת החוסרים הכספיים במרכזי היום", וכי עד לסיום החקירה יעוכב תשלום פיצויי הפיטורים. שבוע לאחר מכן נמסר למר אלבז מסמך בדבר סיכום חקירה מאת משרד חקירות בו נמסר כי קיים בסיס לחשד למעילה וגניבת כספים.     

ו.   ביום 12.9.02 הגישה המערערת תלונה במשטרה כנגד המשיב ואנשים נוספים בגין גניבה בידי עובד וקבלת דבר במרמה. ביום 23.2.03 החליטה פרקליטות מחוז דרום לסגור את התיק נגד המשיב מחוסר אשמה. המערערת הגישה ערר על ההחלטה. הערר נדחה מהטעם ש "... לא ניתן להגיע לממצאים ברמת ודאות המאפשרת הליך פלילי".

ז.   עקב הפיטורים הגיש המשיב לבית הדין האזורי תביעה נגד המערערת, בה ביקש לפסוק לטובתו פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אי הפרשות מעביד לקרן השתלמות וכן ביקש ליתן צו המורה למערערת לתת בידו מכתבים לשחרור הכספים בקרן השתלמות ובמבטחים. בכתב ההגנה טענה המערערת כי המשיב פוטר על רקע חשד למעילה בכספיה ולכן יש הצדקה לשלילת פיצויי הפיטורים. המערערת הגישה תביעה שכנגד ובה דרשה פיצוי מהמשיב על נזקים שנגרמו לה עקב מעשיו ו/או מחדליו.

ח.  התביעה והתביעה שכנגד הוגשו בתחילה לבית הדין האזורי בבאר שבע (עב 2277/02). במסגרת דיון מוקדם בתיק שהתברר בפני השופט אילן סופר ביום 4.2.04, התברר כי מר עיני, המכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, עתיד ליתן עדות מטעם המערערת. התיק הועבר לנשיא סטיב אדלר, אשר החליט (בש"א 1087/04 מיום 3.3.04) כי השופט הראשי בבית הדין בבאר שבע יעביר את התיק לבירור בפני שופט אשר לא ישב במותבים עם מר עיני בתפקידו כנציג ציבור. נקבע כי התיק יישמע בפני השופט משה טוינה, ובפניו התנהלו שתי ישיבות הוכחות בהן נשמעו עדויות מטעם המשיב ושלוש עדות מטעמו.

      לאחר שהתברר, כי מר עיני אכן ישב מספר פעמים כנציג ציבור במותב עם השופט טוינה, התבקש בית הדין על ידי בא כוח המשיב, להעביר את התובענה לבית הדין האזורי בתל אביב. בהחלטת הנשיא סטיב אדלר (בש"א 1560/04 מיום 26.10.04), נקבע כי לשם מראית פני הצדק, התיק יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

      בהתאם להחלטת בית הדין בתל אביב, נשמעה בפניו שוב עדותו של המשיב, ובנוסף נשמעו בפניו עדי המערערת.  

3.         הפלוגתאות בין הצדדים נוסחו כדלקמן:

א.  מהו מועד תחילת עבודתו של המשיב בשירות המערערת?

ב.   האם המשיב פוטר בנסיבות השוללות את זכאותו לפיצויי פיטורים או המתירות את הפחתתם?

ג.   בכפוף לפלוגתא ב', מה הסכום לו זכאי המשיב לפיצויי פיטורים?

ד.   בכפוף לפלוגתא ב', האם זכאי המשיב לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים או שמא זכאית המערערת לביטולם או הפחתתם?