פסק-דין בתיק עע 223/07

השופט שמואל צור

1.         בבית הדין האזורי בחיפה התברר ערעור שהגיש המשיב על החלטה מיום 9.7.06 של וועדת הערר לאזור חדרה של תכנית מהל"ב - שילוב מקבלי גמלאות בעבודה הפועלת לפי חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) תשס"ד (להלן - החוק).

            וועדת הערר דחתה את הערר על הסף מן הטעם שהוגש באיחור. בית הדין האזורי (סגנית השופט הראשי איטה קציר; תיק עב' 2418/06) קיבל את ערעור המשיב על החלטת וועדת הערר והחזיר את הדיון אל הוועדה על מנת שתדון בו לגופו. מכאן ערעור המדינה בפנינו על פסק דינו של בית הדין האזורי.

2.         וזה הרקע העובדתי הנוגע לעניין:

(א)       המשיב מבקש עבודה והוא הופנה להשתתף בתכנית מהל"ב - שילוב מקבלי גמלאות בעבודה הפועלת לפי החוק (להלן - התכנית).

(ב)       המשיב הופנה על ידי מתכנן היעדים התעסוקתי לעבודה כמאבטח בקניון ונטען כי הוא סירב לקבל את העבודה.

(ג)        המשיב זומן לשימוע שהתקיים ביום 23.5.06 ובסיומו נרשם לו "סירוב" לפי סעיף 53(ב) לחוק (נספח ב' לערעור).

(ד)       ביום 18.6.06 הגיש המשיב ערר על ההחלטה לרשום לו "סירוב" לוועדת הערר בחדרה הפועלת לפי החוק. לטענתו, מצב בריאותו לא התאים לעבודה אליה נשלח (נספח ג' לערעור).

3.         הערר של המשיב הוגש לוועדת הערר באיחור שכן, לפי החוק, יש להגיש את הערר תוך 10 ימים מיום שנודע לו על ההחלטה (סעיף 46(ג) לחוק). מניין הימים מעלה שהמועד האחרון להגשת הערר חל ביום 2.6.06 (10 ימים לאחר 23.5.06), כך שהערר מיום 18.6.06 הוגש באיחור של 16 ימים, משלא ניתנה הסכמה בכתב של מתכנן היעדים התעסוקתי להארכת המועד להגשת הערר.

4.         הדיון בערר שהגיש המשיב התקיים ביום 9.7.06. בדיון זה ביקש המשיב לדון בערר שהגיש למרות האחור. לטענתו, ביום שנרשם לו "סירוב" הוא החל לעבוד במקום עבודה אחר ולא התאפשר לו להגיש את הערר מאחר ושעות קבלת קהל במשרדי וועדת הערר הן מ- 8:30 ועד 13:30 בלבד, ואלה הן גם שעות עבודתו אצל מעסיקו.

5.         וועדת הערר דחתה את עררו של המשיב על הסף בשל האיחור בהגשתו. הוועדה ציינה כי אמנם שעות קבלת הקהל בוועדה הן מ-8:30 ועד 13:00, אך ניתן לקבל מענה טלפוני עד שעה 15:00, וניתן להשאיר הודעות גם לאחר מכן. הוועדה מצאה כי המשיב לא עשה כל מאמץ סביר ליצור קשר עם משרדי הוועדה על מנת להגיש את הערר בזמן. הוועדה ציינה כי במקרים חריגים ניתן להגיש את הערר גם מחוץ לשעות הקבלה.

6.         בית הדין האזורי קיבל את הערעור שהגיש המשיב על החלטת וועדת הערר. בית הדין האזורי ציין כי המשיב נדרש להתייצב אישית במשרדי הוועדה לצורך חתימה על מסמכי הערר בפני פקידת הוועדה. בית הדין האזורי ציין כי הדרישה להתייצבות אישית במשרדי  הוועדה לשם הגשת ערר אינה מקובלת. לדעת בית הדין האזורי מדובר בדרישה מסורבלת ומוגזמת מעבר לנדרש, במיוחד כשמדובר באדם עובד הנאלץ להפסיק את עבודתו על מנת להגיע למשרדי הוועדה לשם הגשת הערר. לפיכך קיבל בית הדין האזורי את ערעור המשיב והחזיר את הדיון אל וועדת הערר והורה לה לדון בערר לגופו.

7.         על פסק דין זה הוגש הערעור בפנינו. לטענת המדינה, מסגרת הזמן של 10 ימים להגשת ערר קבועה בחוק (סעיף 46(ג)). לטענתה, תקנות סדרי הדין בוועדת הערר מחייבות את הוועדה להחליט בערר תוך 14 ימים מיום הגשתו, שכן לפי סעיף 3(ב) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980, אם לא ניתנת החלטה של וועדת ערר תוך 21 ימים, לא תישלל גמלת הבטחת ההכנסה. מכאן, כך לטענת המדינה, יש חשיבות להגשת הערר במשרדי הוועדה שכן במועד הגשתו נקבע מועד הדיון ומודע עליו לעורר. עוד טוענת המדינה כי במועד הגשת הערר נערכת בדיקה של מסמכי הערר הדרושים ושל כל הפרטים הנחוצים לדיון בערר. לטענתה, במסגרת סד הזמנים הקבוע, מתן אפשרות להגיש את הערר בדואר עלולה להערים קשיים ולשבש את עבודת הוועדה.

            ערעור המדינה הוגש בשל הפן העקרוני שבפסק דינו של בית הדין האזורי. לגוף העניין הסכימה המדינה כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בוועדת הערר לגופן של טענותיו, כפי שפסק בית הדין האזורי.

8.         המשיב הוזמן לדיון בפנינו אך לא התייצב ואף לא הגיש כל הודעה או טיעון מטעמו. בשל כך התקיים הדיון בערעור המדינה בהעדר המשיב.

9.         במהלך הדיון בערעור הקשינו על באת כוח המדינה לעניין שעות קבלת הקהל בוועדת הערר (8:30 - 13:00). ביקשנו לדעת אם ניתן להרחיב את שעות קבלת הקהל גם לשעות אחר הצהריים, ולו למספר ימים בשבוע, על מנת לאפשר לציבור העוררים העובדים נגישות למשרדי הוועדה גם לאחר שעות העבודה. בעקבות זאת הודיעה המדינה כי היא נערכת לשינוי שעות הפעילות של משרדי וועדות הערר על מנת לאפשר הגשת עררים גם בשעות אחר הצהרים. עוד הודיעה המדינה כי הפתרון המסתמן הוא שינוי שעות קבלת הקהל במשרדים באופן שאחת לשבוע, במקום שעות קבלת קהל בבוקר, יהיו המשרדים פתוחים בשעות אחר הצהריים (בשעות 13:00 - 18:00).

10.       לאחר שנתנו דעתנו לטענות המדינה בערעור, להודעת המדינה שהוגשה לנו לאחר הדיון ולכלל נסיבות העניין, מוצאים אנו שיש לקבל את ערעור המדינה לעניין הנימוק שעמד ביסוד פסיקת בית הדין האזורי, תוך השארת החלק האופרטיבי שבפסק על כנו.

11.       תכנית מהל"ב (התכנית) נועדה ליצור את התנאים להחזרת מובטלים מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אל מעגל העבודה. על טיבה של התכנית, מטרותיה וחשיבותה עמדנו לאחרונה בפרשת לוגסי (עע 68/07; ע"ע 69/07 יצחק לוגסי ורונית שמעוני - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה; לא פורסם; ניתן ביום 30.5.07) ולא נרחיב את הדיבור על כך כאן.

12.       תכנית מהל"ב מעניקה סמכויות משמעותיות לגורמים שהוסמכו בחוק להפעילה ובמיוחד למתכנן היעדים התעסוקתי (להלן - המתכנן). החלטות המתכנן בנוגע למשתתף בתכנית מחייבות ואי ציות להן גורר שלילת קיצבה, פעולה שהיא קיצונית וקשה למשתתף. מכאן הצורך החיוני לפקח על החלטות המתכנן ולבקר אותן. לכך נועדו וועדות הערר הפועלות אף הן מכח החוק. שילוב של הוראות החוק עם חוק הבטחת הכנסה מעלה שיש צורך לקבל החלטה בוועדת הערר תוך 21 ימים מיום הגשת הערר, שאם לא כן תיפגע הסנקציה של שלילת הקיצבה הקבועה בחוק כלפי מי שאינו פועל לפי כללי התכנית והוראות המתכנן.

13.       מצב זה מחייב קיום הליכי ערר על החלטות המתכנן תוך פרק זמן מוגדר וקצר, כקבוע בתקנות המדיניות הכללית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה) (סדרי דין בוועדת ערר) התשס"ה-2005 (להלן - התקנות). כך, לפי תקנה 6(ב) לתקנות, במועד הגשת הערר יינתן למשתתף זימון לדיון שייקבע למועד שלא יעלה על ארבעה עשר ימים מיום הגשת הערר. מסגרת זמן זו מאפשרת לוועדת הערר ליתן החלטה סמוך לתום הדיון בערר ולא יאוחר מ-21 ימים מיום הגשת הערר, בזיקה להוראות חוק הבטחת הכנסה. מסיבה זו גם נקבע בתקנות כי ערר על החלטת המתכנן יוגש במשרדי הוועדה (תקנה 6(א)). כפי שלמדנו מטענות המדינה בפנינו, הדרישה היא להתייצבות העובד במשרדי הוועדה על מנת לבדוק את המסמכים ואת הפרטים שבהם ועל מנת לתת לו זימון לדיון בפני וועדת הערר. דרישה זו נועדה לקצר את הטיפול המקדמי והטכני במסמכי הערר ולקדם את הדיון בערר גופו בתוך מסגרת הזמן הנתונה. בנסיבות העניין אין לאמר כי הסדר זה הינו בלתי סביר עד כדי הצדקה לבטלו. אדרבה, הסדר זה נועד להשיג את המטרות הקבועות בחוק ובחוק הבטחת הכנסה ויש לתת לו תוקף.