ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
202-03
19/12/2005
|
בפני השופט:
1. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
2. עמירם רבינוביץ
3. יגאל פליטמן
|
| - נגד - |
התובע:
שרה לוי
עו"ד יונתן טלמון
|
הנתבע:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ורד גרטל
|
| פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציג הציבור מר ישי הרצל; עב 301953/97), בו נדחתה, בין השאר, תביעת המערערת לתשלום הפרשי עמלות וכתוצאה מכך נדחתה גם תביעתה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים.
2. המערערת עבדה אצל המשיבה בתפקיד של מפקחת על סוכני ביטוח, מיום 12.3.90 ועד ליום 29.2.96. שכרה הורכב משכר יסוד ועמלות המשתנות על פי תפוקה.
3. זכאות המערערת לעמלות נקבעה בהסכם קיבוצי מיום 8.12.91 (להלן -
הסכם המפקחים); והצדדים חלוקים באשר לאופן חישוב העמלות המגיעות למערערת על פי אותו ההסכם. בעוד שהמערערת טוענת, כי העמלות המגיעות לה נגזרות מהפרמיות ששילמו המבוטחים למשיבה; טוענת המשיבה, כי זכאות המערערת לעמלות נגזרת מעמלות הסוכנים עליהם היא פיקחה.
4. בית הדין האזורי בפסק דינו העדיף את גירסת המשיבה לגבי אופן חישוב העמלות וזאת מן הטעמים הבאים:
א. על פי האמור בתצהירו של מר זכריה, שהיה מפקח על סוכנים אצל המשיבה ונטל חלק במשא ומתן שקוים בין הנהלת המשיבה לועד עובדיה ולמפקחים ושהניב את הסכם המפקחים; לא שונה בהסכם המפקחים ההסדר הקודם המבוסס על הסכם מ-1985 הקובע כי - "
עמלות מפקח הסוכנים נגזרות מעמלות הסוכנים".
ב. בסמוך לאחר חתימת הסכם המפקחים ב-12/91 נשלח לכל אחד מהמפקחים, לרבות המערערת, מסמך מיום 3.3.92 בנוגע לביצוע הסכם המפקחים. באותו מסמך ביצוע, צוין, כי עמלת המפקח מתורגמת מעמלת הסוכן.
ג. המערערת היתה מודעת בכל שנות עבודתה אצל המשיבה לאופן חישוב עמלותיה ואין כל ראיה כי מחתה על אופן החישוב או ביקשה לשנותו עד להגשת התביעה לבית הדין, תשעה חודשים לאחר הפסקת עבודתה.
5. בנסיבות שפורטו פסק בית הדין האזורי, כי פרשנותו של הסכם המפקחים כפי שבאה לידי ביטוי במסמך ישומו "
ובתשלום למעשה מידי חודש, היא הפרשנות הנכונה, כך שהצדק בעניין זה עם הנתבעת. התנהגות הצדדים בפועל במהלך תקופה ארוכה יש בה כדי ללמד על הפירוש אותו ראו הצדדים כפירוש נכון".
לאור האמור נדחתה התביעה לתשלום הפרשי עמלות.
6. בהודעת הערעור טען בא - כח המערערת, בעיקר כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין ואופן פרשנותו את הסכם המפקחים באשר לשיטת חישוב העמלות.
באת - כח המשיבה טענה מאידך, כי יש לדחות את הערעור על כל ראשיו, בעיקרו של דבר מנימוקי בית דין קמא, הנסמכים על תשתית עובדתית מוצקה שאין מקום שערכאת הערעור תתערב בה.
7.
אשר לדעתנו -
לאחר עיון בכל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים, סבורים אנו, כי דין הערעור להידחות על פי תקנה 108(ב) ל
תקנות
בית הדין לעבודה (סדרי דין),
התשנ"ב-1991.
מעבר לאמור נדגיש אך את זאת:
א. קביעותיו העובדתיות של בית דין קמא, מעוגנות היטב בחומר הראיות שהיה בפניו ואין מקום במקרה שלפנינו לסטיה מהכלל, שערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית.
ב. אף אם ניתן למצוא תימוכין לגירסת המערערת, במילות סעיף 1 לנספח א' להסכם המפקחים כשלעצמו, הרי שבדין העדיף בית הדין קמא את פרשנותו של אותו סעיף על פי אופן יישומו בפועל במשך שנים, כמבטא נכוחה את אומד דעתם האמיתית של צדדיו.
סוף דבר - לו תשמע דעתי, ידחה הערעור כאמור לעיל.
השופט עמירם רבינוביץ