פסק-דין בתיק עע 162/05

השופט שמואל צור

1.         מה דינם של הסכמי עבודה שנחתמו בין המערערות והמשיב. האם - כטענת המערערות - דין ההסכמים להתבטל בשל כך שלא אושרו על ידי הגורם המוסמך ובשל חריגתם מתחומי הסביר ותקנת הציבור או - כטענת המשיב -  יש לתת את מלוא התוקף להסכמים אלה ולחייב את המערערות לשלם את מלוא המגיע לו על פיהם. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערות לביטול הסכמי העבודה ולהשבת כספים שקיבל המשיב על פיהם וקיבל בחלקה את תביעתו הנגדית של המשיב לשלם לו כספים המגיעים לו ופיצוי על הפרת ההסכמים ועל עגמת נפש. על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש ערעור מטעם המערערות וערעור שכנגד על ידי המשיב.

            בדיוננו נפתח בתיאור זהות הצדדים והרקע העובדתי, נעמוד על עיקר הדיון בבית הדין האזורי ופסק דינו ועל טענות בערעור ולאחר מכן נפנה למצב המשפטי ולעמדתנו לגוף המחלוקת הפרושה בפנינו.

הנפשות הפועלות

2.         המערערת מס' 1 היא אגודת הסטודנטים בטכניון (להלן - האגודה או אס"ט). האגודה הינה עמותה רשומה כחוק ובה חברים בעיקר ציבור הסטודנטים בטכניון. עיקר מטרותיה של האגודה הן פיתוח העזרה ההדדית בין חבריה, דאגה לאינטרסים ולצרכים האקדמיים החומריים והתרבותיים של ציבור הסטודנטים והרחבת השכלתם, שיתוף ציבור הסטודנטים בפעולות למען התפתחותו ויעילותו שלו ושל הטכניון ולשמש מוסד מקשר בין ציבור הסטודנטים לטכניון, סיוע לסטודנטים במציאת תעסוקה ועוד מטרות חשובות ויפות כיוצאות באלה (ראו תקנות האגודה בנוסח שנת 1999 מוצג י"ח בתיק המוצגים מטעם המערערות).

            המערערות מס' 2 ו-3 הינן "חברת בת" ו"חברה נכדה" של האגודה, באמצעותן נותנת האגודה שירותים נוספים לציבור הסטודנטים בטכניון: המערערת מס' 3 (להלן - מכלול) הינה "חברה בת" אשר 90% ממניותיה שייכות לאגודה ו-10% ממניותיה שייכות לטכניון. המערערת מס' 2 (להלן - פלפל) הינה חברה בת של מכלול אשר 99% ממניותיה שייכות למכלול ו-1% ממניותיה שייך לאגודה.

3.         המשיב, מר משה ברמק (להלן - ברמק) הינו בוגר הטכניון. בשנת 1996, עת היה ברמק סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, הוא התקבל לעבודה באגודה כמנהל כספים. בשנת 1998 הוקמה פלפל וברמק שימש גם כמנהל כספים שלה. מסוף שנת 1999 שימש ברמק כסמנכ"ל כספים של מכלול. בכל אלה הועסק ברמק במעמד של עובד שכיר. על פרטי העסקתו של ברמק בכל אחת מן המערערות נעמוד להלן.

הרקע העובדתי

4.         ברמק החל בתפקידו כמנהל כספים של האגודה בשנת 1996. לטענתו, הוא הועסק בתחילת דרכו בתנאי שכר של סטודנט (סעיף 3 לתצהירו). תנאי שכרו של ברמק בשנתיים הראשונות לכהונתו לא פורטו ואין הם רלבנטיים לסכסוך שבפנינו.

5.         ביום 1.10.98 נחתם חוזה העסקה מפורט בין האגודה לבין ברמק הכולל נספח בדבר תנאי ההעסקה (מוצג ט' למוצגי המערערות); ואלה עיקרי תנאי ההעסקה שנקבעו:

(1)        שכר עבודה - 12,830 ש"ח צמוד למדד.

(2)        נסיעות - 1,000 ש"ח ובנוסף תשלום עבור נסיעות בתפקיד על פי דיווח קילומטרים.

(3)        ותק מחושב לפי 8 שנים.

(4)        מכשיר טלפון נייד צמוד כולל גילום מס על ההטבה.

(5)        החזר הוצאות אש"ל וכיבוד בסכום של 500 ש"ח נטו.

(6)        הפרשה לביטוח מנהלים.

(7)        החזר הוצאות אחזקת רכב (דמי ביטוח ורישוי) מגולמים.

(8)        משכורת 13.

(9)        עם סיום ההעסקה זכאות לפיצויי פיטורים מלאים ובנוסף - מענק מגולם בגובה שלושה חדשי משכורת.

(להלן - הסכם 10/98).