- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עע 1617/04
|
ע"ע בית דין ארצי לעבודה ירושלים |
1617-04,1622-04
17.11.2005 |
|
בפני : 1. הנשיא סטיב אדלר 2. נילי ארד 3. ורדה וירט-ליבנה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אשכר ניסבאום |
: ב.ר. מסעדות (קניון הנגב) בע"מ |
| פסק-דין | |
הנשיא ס' אדלר:
לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע.
עובדות המקרה בתמצית -
[2] הגב' אשכר ניסבאום (להלן: העובדת) עבדה אצל חברת ב.ר. מסעדות (קניון הנגב) בע"מ (להלן: המעסיקה) כמנהלת הסניף מחודש ספטמבר 1993 ועד לחודש יולי 2000, המועד בו פיטוריה נכנסו לתוקף, על פי הודעת המעסיקה מיום 13.4.2000. העובדת עבדה בפועל בסניף. במסגרת עבודתה, היתה אחראית, בין היתר, על גיוס כוח אדם, קביעת תנאי העסקתם וניהול שוטף של הסניף.
המעסיקה היא בעלת זיכיון להפעלת סניף בורגראנץ' ב"קניון הנגב" שבבאר שבע. המעסיקה מפעילה בפועל את הסניף מכוח הזיכיון. הפעלת הסניף יכול ותיעשה על ידי הזכיין עצמו, המעסיקה; או באמצעות עובד של הזכיין שינהל את הסניף; או על ידי חברת ניהול שהזכיין מתקשר איתה. בתחילת עבודתה של העובדת כמנהלת הסניף נקבע, כי היא תהיה עובדת ותקבל שכר כמו כל עובדת. ביום 7.3.1995 נערך הסכם על פיו התחייבה המעסיקה, כי חברת הניהול שהקימה העובדת תנהל עבורה את הסניף ושכרה ישולם לחברה. לאחר מכן השתנו התנאים וחלק מהשכר שולם לעובדת כשכר רגיל וחלק לחברת הניהול שלה.
בבית הדין האזורי הגישה העובדת תביעה לחייב את המעסיקה בפיצויי פיטורים, הפרשי שכר לחודשים יוני - יולי 2000, פיצוי על הפרת חובת תום הלב ועוגמת נפש, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי לידה ונסיעות. כל רכיבי התביעה נדחו למעט חיוב המעסיקה לשלם לעובדת שכר חודש יוני 2000 בשיעור 13,431 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
[3] אף לדעת המעסיקה התקיימו יחסי עובד - מעביד בינה לבין העובדת. בתקופות העסקתה השונות, קיבלה העובדת את שכרה במתכונות שונות כדלקמן:
[א] ממועד תחילת עבודתה אצל המעסיקה בחודש 9/1993 עד לחודש 3/1995 (למעט ששה חודשים בהם ניהלה סניף אחר) (להלן: התקופה הראשונה) היא קבלה שכר עבודה בדרך המקובלת והונפקו לה תלושי משכורת. בסוף תקופה זו השתכרה כ- 7,000 ש"ח לחודש. לשכרה התווספו הזכויות הנלוות המקובלות (שפורטו בסעיפים 9 ו- 10 לחוזה ההעסקה מיום 1.2.1994).
[ב] מחודש 3/1995 ועד לחודש 3/1999 התמורה המגיעה לעובדת בגין עבודתה לא שולמה כ"שכר" אלא במתכונת של דמי ניהול בגין שירותי ניהול שנתנה על ידי חברת הניהול שהקימה כבר בחודש 8/1994 בשם " טוט נתיב העשרה בע"מ". חברת הניהול הוציאה חשבונית כנגד התשלומים שקיבלה. בית הדין האזורי קבע, כי שכר העובדת עלה באופן משמעותי כאשר הפסיקה לקבל שכר רגיל והחלה לקבל את שכרה כתשלום בגין שירותי ניהול. יצוין, כי חלק מהעלאת שכרה נובע מכך, שהמעסיקה לא ניכתה מסי חובה מהסכום שהועבר לחברת הניהול של העובדת.
[ג] מחודש 3/1999 ועד למועד פיטוריה ב- 7/2000 קבלה העובדת חלק מהתמורה המגיעה לה כ"שכר" בסך 2,800 ש"ח לחודש והונפקו לה תלושי שכר בגין השכר שקבלה. יתר הכספים שהגיעו לה הועברו לחברת הניהול שלה. העובדת התנגדה לשינוי זה ולקבלת שכר בדרך המקובלת ובאמצעות תלושי שכר (להלן: התקופה האחרונה).
פסק דינו של בית הדין האזורי
[4] השאלות אליהן נדרש בית הדין האזורי היו כמצוין בסעיף 8 לפסק הדין כדלקמן:
"א. האם נכונה טענת הנתבעת (המעסיקה - ס.א.), כי התמורה אשר שולמה לחברת הניהול עבור שירותי התובעת, כוללת את עלות הזכויות הסוציאליות לתובעת (העובדת - ס.א.), אילו הועסקה כעובדת.
ב. האם ההסדר אשר הוצע לתובעת ובאמצעותו תשולם לה התמורה, באמצעות חברת הניהול, נעשה בהסכמת התובעת מתוך בחירה מושכלת ומודעות למשמעויות הנובעות מההסדר.
ג. ככל שהתשובה לשאלות לעיל חיובית, מהי הנפקות המשפטית שיש לבחירתה של התובעת בהסדר לפיה תשולם לה התמורה עבור שירותי הניהול שסיפקה באמצעות חברת הניהול על התביעה נשוא פסק דין זה."
בית הדין האזורי קיבל את גרסת המעסיקה לפיה בפני כל מנהל סניף היו פתוחות מספר אפשרויות העסקה. העסקה במסגרת תלוש שכר כעובד ולחילופין צורת תגמול במסגרתה משולמת למנהל תמורה הכוללת זכויות סוציאליות לא כעובד אלא על ידי חברת ניהול כנגד הוצאת חשבונית. בית הדין האזורי הפנה לעדותו של מר בני מזרחי, רואה חשבון אשר שימש סמנכ"ל הכספים ברשת בורגראנץ, אשר העיד כי :
"כל מנהל בחר כיצד לקבל את עלות השכר הזאת או עלות התגמול (ההפרש בין מסגרת כוללת של עלות השכר שנקבעה בהסכם מול הזכיין לעלויות השכר בפועל, הוספה שלי - ט.מ.) לא משכורת ברוטו לתשלוש, במידה והמנהל רצה לקבל את זה בתלוש שכר מה- 30000 ש"ח של הדוגמה היינו מפחיתים את כל ההפרשות הסוציאליות... במידה והוא כמובן בחר בתלוש, הסכום ברוטו היה בסדר גודל של כ- 25,000 ש"ח לצורך הדוגמה וה- 5000 ש"ח כיסו את העלויות הסוציאליות. המנהלים יכלו לבחור את ה- 30,000 ש"ח לקחת בחשבונית ובחברה הפרטית שלהם היו מנפיקים לעצמם תלושי שכר ושם היו מפחיתים את העלויות הסוציאליות"
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
