ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1586-04
25/07/2005
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. שמואל צור
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
1. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים
2. בסמינרים ובמכללות
עו"ד דרור גל ונציג ארגון המורים מר אבי פסקל
|
הנתבע:
1. תמר זסלנסקי
2. זהבה אפרתי
3. אורט ישראל בע"מ
עו"ד איתמר הכהן
|
| פסק-דין |
הנשיא סטיב אדלר
פתח דבר
היש מקום להמשיך ולברר בבית הדין האזורי את תביעתן של שתיים מחברות המערער שבפנינו (להלן:
ארגון המורים או
הארגון), לאחר שטענותיהן כלפי הארגון נדונו והוכרעו במסגרת מוסד השיפוט הפנימי של ארגון המורים. זו השאלה ששבה וניצבת בפנינו במסגרת ערעור זה.
1.
העובדות הצריכות לעניין הן אלה
:
[א] המשיבות 1 ו - 2 (להלן:
המורות) הגישו לבית הדין האזורי בירושלים תביעה נגד בית הספר בו הועסקו (להלן:
אורט) וכנגד ארגון המורים, עקב הפסקת עבודתן. תביעתן מכוונת רובה ככולה נגד אורט ועילתה בטענת המערערות שאורט נהג כלפיהן בדרך שונה מזו שנהג כלפי כל יתר עובדיו, ואף באפליה בכך שלא זיכה אותן בתשלומי פנסיה מוקדמת ובפיצויי פרישה כאחד. הסיפא לתביעה כוונה נגד ארגון המורים בטענה שהארגון לא העניק למערערות ייצוג הולם במגעיו עם אורט בעניין ובתוך כך, פעל שלא בהגינות, בחוסר סבירות ובאפליה.
[ב] בתגובה הגיש ארגון המורים לבית הדין האזורי בקשה למחיקת תביעת המורות על הסף, ולחילופין ביקש עיכוב הליכים בתביעה והעברת תביעתן של המערערות נגד הארגון לבית דין חברים, שהוא מוסד השיפוט הפנימי בענייני הארגון, כפי שנקבע בתקנון הארגון (להלן:
התקנון).
[ג] בית הדין האזורי (השופט אייל אברהמי ונציג הציבור מר קוסטה; בש"א 2986/02, עב 2445/02) נעתר לבקשת ארגון המורים והורה על מחיקת תביעת המורות כלפיו. בנימוקים להחלטה צוין, בין היתר, כי הלכה פסוקה היא שחבר הארגון שקיבל על עצמו את כללי הארגון ותקננו, חייב למצות את ההליך הפנימי בטרם יפנה לבית הדין לעבודה. כן נקבע, שבכריכת התביעה נגד אורט עם התביעה כנגד ארגון המורים "
יוארך הדיון שלא לצורך ובהפרדה לא תגרם, כך נראה לנו, הכבדה על התובעות או הארכת ההליך".
[ד] על החלטת בית הדין האמורה הוגש ערעור לבית דין זה (עע 206/03) אשר התקבל חלקית, כדלקמן:
"
7. הנה כי כן, הסעד העיקרי המבוקש בערעור נדחה. עם זאת מורים אנו על קבלת הסעד החלופי כדלהלן:
א. בידי המערערות לפנות בתוך 45 יום מהיום לבית דין חברים בתביעה נגד הארגון. אם כך יעשו, יגישו הודעה בכתב לבית הדין האזורי ולצדדים לדיון בתביעה העיקרית.
ב. בכפוף לקבלת הודעה כאמור, לא תמחק התביעה נגד ארגון המורים על הסף, אלא יעוכבו בה ההליכים, עד לאחר שתתקבל החלטתו של בית דין חברים בתביעת המערערות, ככל שתוגש לפניו.
ג. הכרעתו של בית דין חברים תינתן, במידת האפשר, בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים מיום שיגישו המערערות תביעתן לפניו (וזאת בשים לב לתקופת החגים המשמשת ובאה).
ד. באמור לעיל, אין כדי לעכב את המשך הדיון בתביעה העקרית בפני בית הדין האזורי, בתביעת המערערות נגד אורט". (להלן:
פסק הדין הראשון).
[ה] בהתאם הודיעו המורות לבית הדין האזורי כי החליטו לפנות לבית דין חברים אולם משום מה, ביכר בית הדין האזורי שלא להמשיך בבירור תביעת המורות נגד אורט, וחלף זאת נעתרה רשמת בית הדין האזורי, הרשמת דורית פינשטיין, לבקשת בא כוח המורות לדחיית קיומה של ישיבת קדם דיון עד שיפוג עיכוב ההליכים שקצב, לשיטתו, בית דין זה. לימים, נקבע מועד לישיבת קדם דיון ובא כוח המורות ביקש לזמן אליה את ארגון המורים. הארגון התנגד לזימונו, מחמת שההליכים בבית דין חברים טרם מוצו אותה העת, אולם לימים החליט בית הדין האזורי, מפי השופט אברהמי, כי על הארגון להתייצב לדיון וזאת בהאי לישנא:
"לאור פסק הדין של בית הדין הארצי בע"ע 206/03 הנתבעת 2 [ארגון המורים - ס.א.] נותרה כנתבעת בהליך. אמנם ההליך עוכב כדי שיהיה סיפק למצות את ההליך בפני הבד"ח. העיכוב הוגבל לפרק זמן מסוים כדי שניתן יהא לסיים את ההליך. פרק זמן זה חלף זה מכבר. לפיכך נכון וראוי לכאורה שהטענות אף כנגד נתבעת 2 יבוררו בתובענה דנן ולכן על נתבעת 2 להתייצב לדיון המוקדם...".
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 1650/04) אשר התקבלה בהחלטתי מיום 8.12.2004. מכאן הערעור שבפנינו.
[ו] להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 31.5.2004 ניתן פסק דינו המקיף של בית דין חברים אשר דחה את תביעת המורות כנגד ארגון המורים תוך שקבע, בין היתר, כך:
"
.. ארגון המורים השקיע ופעל בעניינן של התובעות כדי שיקבלו את המירב, אף בניגוד לקריטריונים הקיימים. שוכנענו כי ארגון המורים פעל בעניינן של התובעות כפי שראוי שארגון יציג יטפל בחבריו...
נבקש להוסיף, כי לבנו עם התובעות, שמשום מה הרגישו שהן "נופלות בין הכסאות", כאשר הן נכחו לדעת שמורים אחרים בבית ספרן קבלו את הפיצוי הכפול מסיבה זו או אחרת, והן לא זכו לכך... אכן קשה התחושה, כאשר מורה שעבד בצמוד וביחד באותו בי"ס זוכה לקבל את הפיצוי הכפול, אולם כאמור הדבר לא נסתייע. סיכומו של דבר, לאחר שניתחנו את כל הגורמים, ולאור המוצגים והעדויות שהיו בפנינו, הגענו למסקנה כי דין התביעה של התובעות כנגד ארגון המורים להידחות".