פסק-דין בתיק עע 1485/04

השופט שמואל צור

1.         מר עדי חבד (להלן - מר חבד) הועסק כמנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח קרית מלאכי בע"מ (היא המשיבה מס' 2; להלן - החברה)  מאז חודש יוני 1994. לטענת מר חבד, במסגרת תפקידו בחברה, הוא ביצע גם תפקידים שונים עבור עיריית קרית מלאכי (היא המשיבה מס' 1; להלן - העיריה). עבודתו של מר חבד בחברה הסתיימה בחודש נובמבר 1998.

2.         מר חבד הועסק על ידי החברה על פי הסכם מיוחד משנת 1996 (צורף כנספח א' לתצהירו בבית הדין האזורי). עם סיום עבודתו, הגיש מר חבד תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע, בה תבע סכומי כסף בגין ארבעה רכיבים: שלושה חדשי הסתגלות, הפרשי ביטוח מנהלים, גמול שעות נוספות והפרשות לקרן השתלמות. בית הדין האזורי (כב' השופט יוסף יוספי ונציגי ציבור מר דן פיינר ומר שלום בראשי; תיק עב' 1434/99) קיבל את התביעה בחלקה. בפתח דיונו קבע בית הדין האזורי כי הסכם העבודה שבין מר חבד לחברה לא אושר על ידי דירקטוריון החברה ולכן אין מר חבד רשאי לתבוע מכוחו תנאים מיוחדים (סעיף 3 לפסק הדין). אשר לתביעה לשעות נוספות, קבע בית הדין האזורי כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על מר חבד בשל כך שהוא כיהן במשרת אמון (סעיף 30(א)(5) - (6) לאותו חוק; סעיפים 6 - 11 לפסק הדין). אשר לתביעה לתשלום עבור ששה חדשי הסתגלות, בית הדין קבע כי מר חבד קיבל תשלום עבור חדשים אלה (סעיף 15 לפסק הדין). לאור הקביעה כי מר חבד קיבל את מלוא חודשי ההסתגלות, דחה בית הדין האזורי את התביעה לתשלומים לקרן השתלמות לתקופה של שלושה חדשים מעבר לתקופת ההסתגלות (סעיף 18 לפסק הדין). אשר לתביעה להפרשות לביטוח מנהלים, בית הדין דחה את טענות שני הצדדים וקבע כי מר חבד זכאי לתשלום של 109,803 ש"ח (סעיף 21 לפסק הדין).

3.         על פסק הדין של בית הדין האזורי הגישו שני הצדדים ערעורים בפנינו. מר חבד מערער על אותם רכיבים בפסק הדין בהם נדחתה תביעתו. החברה מערערת על חיובה לשלם למר חבד הפרשות לביטוח מנהלים בסכום אותו פסק בית הדין וכן על אי חיובו של מר חבד בהוצאות משפט.

4.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בערעור, אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים שבפנינו, בכפוף לשלושה תיקונים הנובעים מערעורו של מר חבד.

תוקפו של הסכם העבודה

5.         החברה חתמה עם מר חבד על הסכם עבודה (נספח א' לתצהירו). אין חולק שההסכם נחתם על ידי מר חבד ועל ידי שני נושאי תפקידים מוסמכים מטעם החברה בצירוף חותמת החברה (ראו גם סעיף 2(ג) לנספח לתביעה של מר חבד בבית הדין האזורי). אין חולק כי מר חבד הועסק, בכל מרוצת תקופת עבודתו, על פי התנאים הקבועים בחוזה העבודה. בנסיבות אלה תמוהה בעינינו טענת החברה כי הסכם העבודה אינו בתוקף בשל כך שלא אושר בדירקטוריון החברה. טענה זו טוב היה לה אילולא נטענה. חוזה העבודה נחזה להיות חוקי ותקף ואם נטען שאינו מחייב, הרי מוטל היה על      החברה - ולא על מר חבד - להוכיח את הנסיבות המצביעות על כך שהחוזה אינו בתוקף. אם נפל פגם בחוזה העבודה בשל כך שלא אושר על ידי הדירקטוריון, היה על החברה לפעול במשך כל השנים לתיקון המעוות. אין זה מן הראוי שגוף המופקד על עניינים ציבוריים, דוגמת החברה, ישב בחיבוק ידיים משך תקופת העסקתו של העובד נוכח חוזה עבודה שלטענתו אינו תקף ורק עם סיומה של תקופת העבודה, יטיח בפני העובד כי החוזה חסר תוקף בשל כך שהדירקטוריון לא אישר אותו.

            על כל פנים, שאלת תוקפו של חוזה העבודה אינה רלבנטית, שכן ממילא כל זכויותיו של מר חבד נגזרו מחוזה העבודה, אף אם לא אושרו על ידי הדירקטוריון, וכך ראוי היה לעשות.

שעות נוספות

6.         מקובלת עלינו פסיקת בית הדין האזורי כי מר חבד אינו זכאי לגמול על עבודה בשעות נוספות. מר חבד כיהן כמנכ"ל החברה. זוהי משרה בכירה לה נדרש אמון אישי. לא יכול להיות ספק שעל העסקתו של מר חבד חלים סעיפים 30(א)(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, לפיהם לא חל החוק על העסקתו, ולכן אין הוא זכאי לגמול שעות נוספות.

תקופת הסתגלות

7.         מר חבד זכאי לתשלום עבור תקופת הסתגלות בת 6 חדשים (סעיף 14 לחוזה העבודה). לטענת החברה, הוא הפסיק לעבוד בחודש נובמבר 1998 ושולם לו שכרו עד מאי 1999, כך שחודשי ההסתגלות שולמו לו במלואם.

            טענה זו אינה מדויקת. מן הנתונים שהובאו בפנינו עולה שבחלק מן התקופה האמורה שולם למר חבד שכר עבור ימי חופשה (53 ימים). ימי חופשה צבורים המגיעים לעובד אינם יכולים לבוא במקום המגיע עבור חדשי הסתגלות או בחפיפה להם. אם - כטענת החברה - שולמו למר חבד ששה חדשי הסתגלות לחדשים דצמבר 1998 עד מאי 1999, הרי זכאי מר חבד לפדיון של 53 ימי חופשה שלא נוצלו. לפיכך אנו פוסקים כי החברה תשלם למר חבד פדיון עבור 53 ימי חופשה, נושא ריבית והצמדה כחוק מיום 31.5.99 ועד התשלום בפועל.

קרן השתלמות

8.         בהתחשב בכך שתקופת העסקתו של מר חבד הסתיימה בחודש מאי 1999, אין הוא זכאי לתשלומים עבור קרן השתלמות לתקופה שמעבר לכך.

ביטוח מנהלים

9.         מר חבד תבע תשלום לביטוח מנהלים בסכום של 133,537 ש"ח. החברה טענה שמר חבד זכאי לתשלום עבור רכיב זה בסכום של 79,803 ש"ח. בית הדין האזורי פסק למר חבד סכום של 109,803 ש"ח, על בסיס תחשיב שנערך על ידי רואה חשבון מטעם העיריה. אנו מאשרים פסיקה זו של בית הדין האזורי ודוחים את ערעורי שני הצדדים בעניין זה.

עניין תום הלב

10.       מקבלים אנו את ערעורו של מר חבד כנגד האמור בסעיף 15 לפסק הדין של בית הדין האזורי לפיו פעל מר חבד בחוסר תום לב בכך שתבע תשלום על הודעה מוקדמת, למרות שהתפטר. עיון בכתב התביעה בבית הדין האזורי מעלה כי מר חבד לא תבע כל סכום עבור הודעה מוקדמת. תביעתו היתה לתשלום עבור חדשי הסתגלות ותביעה זו הסתמכה על חוזה העבודה ונמצאה מוצדקת. משכך הוא, אנו מבטלים את קביעתו של בית הדין האזורי בנדון זה וקובעים כי אין לייחס למר חבד חוסר תום לב ביחסיו על החברה.

סוף דבר