פסק-דין בתיק עע 1428/04

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת לאה גליקסמן ונציגי ציבור מר מרדכי ימיני וגב' רבקה הלר; עב 7505/01), אשר קיבל את מרבית רכיבי תביעתו של המשיב.

2.         הרקע העובדתי

א.        המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה והמשיב עבד אצלה כשומר.

ב.         המשיב הגיש תביעה כנגד המערערת בגין רכיבי התביעה הבאים: שכר חודש מאי 2000, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי נסיעות, תמורת הודעה מוקדמת ודמי חגים.

            המערערת הגישה תביעה שכנגד לתשלום בעד מעיל שלא הוחזר, החזר שכר שהמשיב קיבל ולא עבד בפועל ותמורת אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו של המשיב.

ג.         בית הדין האזורי לאחר ששמע את עדויות הצדדים והתרשם מהן דחה את התביעה שכנגד של המערערת כנגד המשיב מחד וקיבל את תביעותיו של המשיב מאידך לגמול שעות נוספות ללא פיצויי הלנה, שכר חודש מאי 2000, דמי הודעה מוקדמת, פדיון דמי חופשה שנתית ושכר עבור שלושה ימי חג. תביעה להחזר הוצאות נסיעה - נדחתה.

3.         דיון והכרעה

בדיון שבפנינו טען בשם המערערת, מנהלה מר אריה לאוב (להלן - מר לאוב) עיקר טענתו של מר לאוב הינה על כך שבית הדין האזורי לא איפשר לו להעיד מטעמו את מר יואל הרטום וזאת בניגוד להחלטה קודמת שלו כי הוא יובא להעיד מטעם המערערת. וכן כי לא ניתן לו להעיד את הקב"ט ועדים נוספים שהוזכרו בעדותו של העד - אבי רזניקוב.

טענה נוספת היא כי המערערת לא הייתה מיוצגת וביקשה לסכם בעל פה ולא לסכם בכתב אולם בית הדין האזורי לא נענה לבקשתה זו.

4.         א.        עיון בהחלטות בית הדין האזורי מלמד, כי אכן שני הצדדים היקשו

                        מאוד על ניהול הדיון בבקשות שונות ורבות שגרמו להתארכותו של ההליך מעבר לדרוש. אולם באשר לבקשתה של המערערת, שלא הייתה מיוצגת לאורך כל ההליך, להביא עדים מטעמה, אכן ניתנה החלטה ביום 11.12.03, כי המערערת תזמין את העדים מר צבי אופנהיימר ומר יואל הרטום והם יזומנו לאחר שהמערערת תפקיד את שכרם. ובאשר לעד יניב הולצברג, המערערת נדרשה לפרט מה הקשר שלו לאירועים מושא התביעה. המערערת הפקידה את הסכום כנדרש ממנה והעדים הוזמנו.

ב.         לכך נוסיף כי ביום 28.10.01 ניתנה החלטה על ידי בית הדין האזורי לפיה הנתבעת (היא המערערת) תודיע אם היא מבקשת להעיד עדים נוספים מעבר למר אריה לאוב, מר משה לאוב ומר יואל הרטום (הדגשה שלי - ו.ו.ל).

ג.         בישיבת ההוכחות האחרונה מר לאוב ביקש לזמן לעדות את מר הרטום לישיבה נוספת, אולם בא כוח המשיב התנגד ובית הדין האזורי בהחלטה מיום 13.5.03 אכן קבע, כי אין מקום לזמן לעדות את מר יואל הרטום וקבע כי הצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב.

            מר אריה לאוב טוען, כי חיובו בהגשת סיכומים בכתב פוגעת בו מאחר והמערערת לא הייתה מיוצגת ואילו המשיב היה מיוצג וכך נוצר חוסר שוויון בין הצדדים.

5.         כפי שכבר נאמר לעיל, אין ספק בעינינו, כי שני הצדדים הכבידו על ניהולו של ההליך ואף מקובל עלינו כי לבית הדין הסמכות לנהל את הדיון ואף לקבוע כי עדותו של עד המוזמן על ידי אחד מן הצדדים אינה רלבנטית. אולם במקרה שבפנינו בית הדין האזורי כבר התיר למערערת לזמן את העד מר יואל הרטום בהחלטה שיפוטית והעד אף הגיע לאחד הדיונים, שנדחה שלא באשמת המערערת.

            משכך, החלטתו המאוחרת של בית הדין האזורי כי אין לאפשר למר לאוב להעיד מטעמו את מר יואל הרטום, הייתה מנוגדת להחלטתו הראשונית כפי שפרטנו לעיל. גם אם היה שינוי בנסיבות, שהצדיק את ההחלטה המאוחרת יותר, היה על בית הדין האזורי להסביר בהחלטתו מדוע ביטל את החלטתו הקודמת, שהתירה למערערת להזמין את מר יואל הרטום לעדות.

            לכך יש להוסיף כי כאשר צד אינו מיוצג יש אף לנקוט במשנה זהירות כאשר מונעים ממנו הבאת עד, לאחר שניתנה לו הרשות לזמנו והוא אף הפקיד שכרו בקופת בית הדין.

6.         אשר על כן ומבלי לדון בגופו של הערעור, פסק הדין של בית הדין האזורי מבוטל והתיק יוחזר לבית הדין האזורי, למרות הזמן הרב שחלף מאז החלו ההליכים, על מנת לאפשר למערערת לזמן את העד מר יואל הרטום כעד מטעמה ובהתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת להורות על שמיעת הסיכומים בעל פה.

7.         לכך נוסיף כי במהלך הדיון שבפנינו ניסינו לסיים את ההליכים בין הצדדים בדרך של  הסכמה, אולם בא כוח המשיב הודיע כי מרשו מתנגד וכי הוא מבקש שהדיון יחזור לבית הדין האזורי על מנת לנהלו מחדש.