פסק-דין בתיק עע 136/05

השופט שמואל צור

1.         ערעור בפנינו על פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב מיום 23.12.04 (השופטת מיכל לויט, תיק ע"ב 4451/03), בו קיבל בית הדין האזורי את בקשת המערערות ומחק - לבקשתן - את התביעה שהגישו נגד המשיבה, תוך חיובן בהוצאות.

2.         הרקע להגשת התביעה בבית הדין האזורי היה הליך משפטי קודם שהתנהל בין הצדדים בבית הדין בתל אביב:

           (1)         המערערות מפעילות רשת של גני ילדים והמשיבה הועסקה על ידן כמנהלת פדגוגית ומורה למתמטיקה עד ליום 30.6.01.

           (2)         בחודש יולי 2001 הגישה המערערת 1 בקשה לצו שימנע מן המשיבה ובעלות דין נוספות ליצור קשר חדש עם הורי הילדים שלמדו בגן לקראת שנת הלימודים תשס"ב. במסגרת זו הגישה המשיבה בקשה להתיר לה לפצל סעדים ולאפשר לה להגיש תביעות כספיות נגד המערערות (תיק עב' 5763/01).

           (3)         ביום 5.8.01 ניתן בתובענה זו פסק דין בהסכמה בו נקבע, בין היתר, כי המשיבה - יחד עם בעלות דין אחרות - יימנעו מלפנות אל הורי התלמידים בגן לקראת שנת הלימודים תשס"ב, לפי רשימה שצורפה לתיק. הבקשה לפיצול סעדים נמחקה.

           (4)         ביום 10.9.01 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המערערת 1 והאחרונה הגישה נגדה תביעה שכנגד (תיק עב' 6689/01). בקשת המשיבה לסלק על הסף את התביעה שכנגד נדחתה ובקשה לרשות ערעור שהגישה על כך לבית הדין הארצי נדחתה אף היא (תיק בר"ע 1063/02).

           (5)         ביום 3.7.03 הגישו המערערות כתב תביעה נגד המשיבה ובו טענו כי האחרונה הפרה את התחייבותה בפסק הדין שניתן בהסכמה (סעיף קטן (3) לעיל) להימנע מפנייה אל הורי הילדים (תיק עב' 4455/03). המשיבה הגישה כתב הגנה והכחישה את הטענות כלפיה.

           (6)         ביום 23.12.04 התקיים דיון בתביעת המערערות ובמהלכו הודיע ב"כ המערערות כך:

                        "בין הצדדים אמורים להתנהל הליכים נוספים. בשים לב לכך ועל מנת שלא להרבות בהליכים ולחסוך מזמנם של כל הצדדים ושל בית הדין , אנו מבקשים למחוק את התביעה, מבלי שיהא בכך ויתור על כל טענה ושומרים על זכותנו להגיש כל הליך אחר".

                        ב"כ המשיבה התנגד וביקש לדחות את התביעה (להבדיל ממחיקתה) תוך חיוב המערערות בהוצאות.

           (7)         בית הדין האזורי דחה את התנגדות המשיבה ומחק את התביעה בפסק דין לאמור:

                         "1.     לאור הודעת ב"כ התובעות ובקשתו להסרת ההליך, נמחקת התביעה.

                         2.        לא ראיתי מקום להעתר לבקשה ב"כ הנתבעת לדחייתה של התביעה, שכן בסופו של דבר התביעה לא נדונה ולא הוכרעה לגופה.

                         3.        אין כל ספק כי ההודעה על הסרת ההליך צריכה להמסר לב"כ הנתבעת מבעוד מועד, באופן שיחסוך את הצורך להערך, להתכונן ולהגיע לדיון היום, שנקבע לשמיעת ההוכחות.

                                    התובעות בחרו לחכות עם ההודעה עד לפתח הדיון עצמו, כאשר ב"כ התובעות אף לא מסר את דבר ההודעה לב"כ הנתבעת וזה שמע את דבר ההודעה רק במועד מסירתה בפני ביה"ד.

                                    הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המלצתו הברורה של ביה"ד שניתנה עוד במעמד הדיון המקדמי בתיק מיום 16.2.04.

                         4.        בנסיבות אלה, תישאנה התובעות, יחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק לתשלום תוך 30 יום מהיום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל".

3.      על פסק דין זה הוגש הערעור בפנינו. לטענת המערערות, בית הדין האזורי חייב אותן בהוצאות בשל כך שהיה עליהן להודיע מראש על חזרתן בהן מן התביעה בעוד המשיבה - כך לפי הטענה - לא הייתה מיוצגת עד סמוך לפני מועד הדיון ואף לא התייצבה בעצמה לדיון, ובא כוחה היה בלא יפוי כוח. לטעת המערערות הן לא ידעו כי המשיבה מיוצגת ולכן לא היה כל גורם אליו ניתן היה לפנות לפני מועד הדיון לצורך מתן הודעה מוקדמת על הסתלקותא מן התביעה.