פסק-דין בתיק עע 1308/04

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.      השאלה העולה בערעור שבפנינו היא, כיצד יש לקבוע את דירוגם ודרגתם של המערערים, עובדי רשות הנמלים. האם בדירוג פועלים, על פי המשרה בתקן אליה התקבלו ובה הם משמשים, כטענת המשיבה, או בדירוג טכנאים והנדסאים, בהתאם לתעודות ההשכלה בהן הם מחזיקים, כטענתם. 

המסכת העובדתית

2.      המערערים (להלן - העובדים) מועסקים כחשמלאים בבתי המלאכה בנמל אשדוד אצל המשיבה (להלן - רשות הנמלים). בהשכלתם, העובדים הינם טכנאים והנדסאים מוסמכים בתחום החשמל והאלקטרוניקה.

3.      תנאי העבודה של עובדי רשות הנמלים מוסדרים במספר הסכמים קיבוציים מיוחדים, שנחתמו בין רשות הנמלים לבין ההסתדרות הכללית וועדי העובדים בנמל אשדוד. העיקרי מבין הסכמי העבודה הוא ההסכם הקיבוצי משנת 1966, אשר תוקפו מתחדש מעת לעת (להלן - הסכם 66).

4.      העובדים התקבלו לעבודה ברשות הנמלים כחשמלאים במחלקת בתי מלאכה (ציוד) בנמל אשדוד, ודורגו בדירוג פועלים. דירוג זה הוא דירוג פנימי ייחודי המוסדר בהסכמים פנימיים של רשות הנמלים.

5.      העובדים הגישו בבית הדין האזורי תביעה לקביעת דירוגם בהתאם להשכלתם, התעודות בהן הם מחזיקים וסוג עבודתם. לטענת העובדים, הדירוג אליו הם אמורים להשתייך הוא דירוג הטכנאים, וכי יש לשלם להם את שכרם בהתאם לדירוג זה. זאת, בהתאם להסכמים הקיבוציים השונים החלים עליהם במסגרת עבודתם בנמל אשדוד.

6.      רשות הנמלים טענה בבית הדין האזורי, כי סוג הדירוג אליו משתייך כל עובד נקבע בהתאם למשרה בתקן אליה התקבל, ובה הוא משמש.

פסק דינו של בית הדין האזורי

7.      בית הדין האזורי (השופט אילן סופר ונציגת הציבור גב' קליין; עב 1597/00) בחן את הכללים הקבועים בהלכה הפסוקה, בכל הנוגע לביקורת השיפוטית שמעבירים בתי הדין על תוכנם של הסכמים קיבוציים, והחריגים להם. בהתאם לכללים אלו, פנה בית הדין האזורי לבחון את הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים להליך, וקבע כי דין תביעותיהם של העובדים להידחות.

8.      קביעתו של בית הדין האזורי נסמכה, בין היתר, על כך שבהתאם לסעיפים 93 ו- 116(א) להסכם 66, סוג הדירוג אליו משתייך העובד, נקבע על פי המשרה בתקן אליה מתקבל העובד, ובה הוא משמש; מאחר שאין חולק שהעובדים התקבלו לעבודה כחשמלאים בדירוג פועלים, וזה לא שונה מעולם לדירוג טכנאים, הרי שהוראות ההסכם הקיבוצי הרלוונטיות לעובדים הן אלו הנוגעות לדירוג פועלים חודשיים, ולא לדירוגים אחרים; קביעה זו נעשתה בשים לב לכך שבהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד מ- 2.8.84, דירוג הפועלים הוא פועל יוצא של מקום העבודה, המשותף לעובדי בתי המלאכה, וביניהם חשמלאים, מכונאים, מסגרים, שרברבים ועוד.

9.      זאת ועוד, בית הדין האזורי העריך ובחן את עדותו של מר שלמה שמעוני, אשר שימש כמזכיר וחבר ועד ציוד, אשר ייצג את העובדים בזמן קליטתם לעבודה. בהתאם לעדותו, דירוג העובדים נקבע לפי המשרה בתקן אליה נקלטו והועסקו, ולפי האמור בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי רשות הנמלים. כמו כן, נתן בית הדין האזורי משקל לעובדה שמאז קבלתם לעבודה לא הלינו העובדים על קבלת שכרם לפי דירוג פועלים במשך שנים, ומשכך מושתקים הם מלטעון כנגד דירוג זה היום. עוד צויין, כי מכח ההסכם הקיבוצי משנת 1984, ובשל היותם בדירוג פועלים, זכאים העובדים להטבות וזכויות, הקרויות תוספת "שיפטינג", בשיעור 23%. כך, ברור, כי לא ניתן לאפשר מעבר מדירוג זה לדירוג אחר, ללא הסכמה, החלפת תפקיד, או מכח הסכם קיבוצי מיוחד.

טענות הצדדים בערעור

10.  בערעור שבפנינו קובלים העובדים כנגד קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה אין מקום לקבוע את דירוגם, בהתאם לתעודות השכלתם,  אלא לפי המשרה אליה יועדו ועבדו בה לאורך השנים.

      טוענים העובדים, כי בית הדין האזורי טעה בפרשנות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ועל שנתן משקל להסכמת העובדים להתקבל לעבודה בדירוג פועלים, ולעבוד בדירוג זה במשך שנים. לדידם, בהתאם לסעיפים 93 ו- 116(א) להסכם 66 ייקבע דירוג העובד גם לפי העבודה בה הוא משמש בפועל, ומשכך זכאים הם לשנות את דירוגם לדירוג הנדסאים וטכנאים.

עוד נטען, כי תוספת "השיפטינג" היא תוספת שאינה ייחודית רק לעובדים בדירוג הפועלים, ולפיכך אין ליתן משקל לעובדה זו בשאלה העולה בהליך.

טענת העובדים בהודעת הערעור, כי דיון ההוכחות בתיק נתקיים במותב חסר, נזנחה בהמשך.

11.  לאור חילופי באי כח העובדים, ביקשו באי כוחם להשלים את טענותיהם המשפטיות, ולהוסיף כי הסכם 66 יוצר זיקה בין השכר המגיע לעובד לבין הדרגה והדירוג שנועדו למשרתו בתקן, ואינו קובע באופן ספציפי לפי איזה מן הדירוגים ישולם שכרם של העובדים; מכאן, בהעדר ראיה המצדיקה את סוג הדירוג והדרגה שנקבעה לעובדים, ובהתאם לאמור בהסכם המסגרת הארצי בשירות הציבורי, הקובע מיהם העובדים הזכאים להיות מדורגים בדירוג ההנדסאים והטכנאים, הרי שנכון היה לקבוע, כי הדירוג שנועד למשרתם של העובדים הוא דירוג הטכנאים, ולא דירוג הפועלים. עוד נטען, כי לפי סעיף 18(א) לחוק רשות הנמלים והרכבות, תשכ"א - 1961 והאמור במבוא להסכם 66, הרי שיש להחיל על עובדי רשות הנמלים את חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959. בהתאם לכך, ולפי המצב בשירות המדינה, עובד במשרה תקנית אמור להשתכר בהתאם לדירוג המקצועי שנועד למשרתו, ולא לפי דירוג המקנה לו שכר נח5ת מכך; לסיכום טוענים באי כח העובדים, כי השכר הנחות המשולם להם, בהתעלם מהכשרתם והשכלתם פוגע בזכויות יסוד חוקתיות שלהם.

12.  מנגד, תומכת רשות הנמלים בממצאים הקבועים בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובמסקנותיו. טוענת רשות הנמלים, כי רק מה שאומץ באופן מפורש בהסכם קיבוצי מיוחד, הוא שיחייב ויחול ביחסי העבודה שבין הצדדים. לפיכך, בהתאם להסכם 66 נעשה דירוג העובדים כנגזרת של המשרה בתקן, ולא מהתעודה בה מחזיק העובד. כך, דירוגם של העובדים בדירוג פועלים נעשה בהסכמת נציגות העובדים במשך השנים, והם נהנו מתוספות ייחודיות לדירוג זה, מתוך רצון חופשי, ומבלי להעלות טענה כנגד דירוגם.