פסק-דין בתיק עע 1250/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי- דן יחיד עב 2335/01) אשר קבע, כי המשיב והמערער שכנגד (להלן - הרב לנדאו) פוטר מן המערערת המשיבה שכנגד (להלן - העירייה) שלא כדין ולכן חייב את העירייה לשלם לרב לנדאו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 5% לחודש עקב האיחור בתשלום הפיצויים, פיצוי בגובה השכר עבור תשעה חודשים בגין פיטורים שלא כדין ובנוסף פיצויים בגין עוגמת נפש בגובה של 30,000 ש"ח והפרשי שכר על כך שבמסגרת העברתו מתפקידו נגרעה משכרו "תוספת המאמץ".

2.         הרקע העובדתי לתובענה מושא הערעור תואר על ידי בית הדין האזורי:

הרב לנדאו, הועסק אצל העיריה החל מחודש יוני 1994 ועד ליום 1.2.01.

ביום 1.8.95, לאחר שזכה במכרז, מונה הרב לנדאו לכהן כסגן מנהל מינהל וכספים באגף לתרבות תורנית.

במסגרת תפקידו לעיל, כאחד מרכיבי שכרו קיבל הרב לנדאו תוספת מאמץ בשיעור 10% (להלן - תוספת מאמץ).

ביום 15.3.98 הועבר הרב לנדאו לתפקיד מקביל וכיהן כסגן מנהל אגף מנחי חרדים לבדק בית. מעבר התפקיד נעשה ביוזמת מנכ"ל העירייה, מר רענן דינור (להלן - המנכ"ל או מר דינור), ובניגוד לרצונו של הרב לנדאו, אולם תנאי שכרו של הרב לנדאו לא שונו.

בחודש מרץ 2000 הועבר הרב לנדאו לתפקיד ממונה אירועים באגף תרבות תורנית. המעבר נעשה בהחלטת המנכ"ל ובניגוד לרצונו של הרב לנדאו. עם המעבר לתפקיד זה, הפסיקה העירייה את תשלום תוספת המאמץ לרב לנדאו ושכרו הופחת בסך של 855.88 ש"ח לחודש.

הרב חיים מילר, סגן וממלא מקום ראש העיר (להלן - הרב מילר), פעל על מנת למנוע את הפגיעה בתנאי שכרו של הרב לנדאו.

ביום 27.9.00 התלוננה עובדת קבלן ניקיון, הגב' וידאת ג'יבראן (להלן­ - הגב' ג'יבראן), על כך שהוטרדה מינית על ידי הרב לנדאו. העירייה קיימה חקירה פנימית בעניין התלונה והרב לנדאו  הכחיש את טענות הגב' ג'יבראן.

מנכ"ל העירייה נפגש בלשכתו עם הרב קופרברג והרב יהודה מנדלסון וכן רבנים נוספים מהמחנה החרדי בעניינו של הרב לנדאו, ובשיחה זו ביקשו לייתר את ההליך המשמעתי וכי העירייה תסיים את שירותו של הרב לנדאו כפי שנהגה העירייה במקרים אחרים.

ביום 6.12.00 החליטה הועדה למניעת הטרדה מינית להגיש נגד הרב לנדאו קובלנה משמעתית לביה"ד למשמעת עפ"י חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, בגין הטרדה מינית.

ביום 27.12.00 עבר הרב לנדאו ביוזמתו בדיקת פוליגרף פרטית מטעמו, בה נחקר בעניין התלונה בגין ההטרדה המינית. ממצאי הבדיקה היו שלא אובחנו סימנים לאמירת שקר, ומסקנות הבדיקה כי הרב לנדאו לא ביצע את המעשים המיוחסים לו בתלונה.

בין הרב לנדאו ובין הממונה על המנגנון ופיתוח משאבי אנוש, מר יחזקאל אליהו (להלן - מר אליהו), נערכה שיחה בעניין הזכויות אותן יקבל הרב לנדאו אם יחליט להתפטר מעבודתו.

ביום 22.1.01 פנה הרב לנדאו אל מר אליהו במכתב בנדון "פרישה מהעירייה" שלשונו כדלקמן:

בהמשך לשיחתנו, הרינו להודיעך כי אני מתכוון לפרוש מהעירייה ב-1/2/01. כפי שהבנתי אני אקבל את מלוא הפיצויים כולל ימי חופשה ומחלה קרנות וחסכונות שהצטברו עבורי".

ביום 25.1.01 השיב מר יחזקאל אליהו למכתב זה במכתב שעיקרו כדלקמן:

" הננו מתכבדים להודיעך כי רשמנו לפנינו הודעתך מיום 22.1.2001 בדבר סיום שרותך בעירייה ביום 31.1.2001.

תשלום הפיצויים לפנים משורת הדין לתקופת שרותך בעירייה יובא לאישור בפני מוסדות העירייה המוסכמים ויבוצע לאחר קבלת החישוב מגזברות העירייה. עם אישור ההצעה הנ"ל נשוב ונודיעך.

...".