פסק-דין בתיק עסק 70/05

הנשיא סטיב אדלר

פתח-דבר

ערעור זה הינו נדבך נוסף במסכת ההתדיינות בין הצדדים שבפנינו סביב מיזוגו של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: בנק המזרחי) עם טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן: בנק טפחות). במוקד הערעור ניצב פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים     אשר נעתר לבקשת בנק המזרחי והורה על קיומה של בוררות זבל"א וזבל"א בעניין כוונת הבנק לפטר כמה עשרות עובדים קבועים, מעובדי בנק טפחות לשעבר, מחמת צמצום בעבודה וארגונה מחדש. המערער (להלן גם: ארגון עובדי בנק המזרחי או הארגון) הוא הארגון היציג של עובדי בנק המזרחי, לרבות עובדי בנק טפחות לשעבר.

העובדות

2. [א] ביום 31.12.2004 נכנס לתוקפו מיזוגו של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: בנק המזרחי) עם טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן: בנק טפחות). ממועד זה חדל בנק טפחות להתקיים כישות משפטית נפרדת, ועובדיו הפכו לעובדי בנק המזרחי. בהתאם, נכנס בנק המזרחי בנעליו של בנק טפחות בכל ההליכים המשפטיים לרבות בהליך דנן בפני בית הדין קמא. 

 [ב] עובר למיזוג ואף לאחריו, נדברו הצדדים ביניהם במטרה להגיע לכלל הסכמה בעניינים הנוגעים להשלכות המיזוג על העובדים, אולם למרבה הצער, הדבר לא הסתייע, ולגבי הסיבות לכישלון נטושה מחלוקת עמוקה בין הצדדים. יצוין, כי במהלך חודש יוני, 2004 קיימו העובדים שביתה בנושא דרישותיהם לעיגון זכויותיהם במקרה של שינויים מבניים בבנק.

[ג] אחת מהשלכות המיזוג על עובדי בנק טפחות לשעבר באה לידי ביטוי בהודעת הנהלת בנק טפחות על כוונתה להביא לצמצום במערך כוח האדם בבנק, ובתוך כך לפיטורי עובדים קבועים וזמניים.

[ד] מכתבי הפיטורים הראשונים הוצאו ל -100 מעובדי הבנק, ובהם 62 עובדים קבועים, ביום 25.8.2004 (להלן: הרשימה המקורית). בסמוך לאותו מועד, קיבלו

כ - 400 מעובדי הבנק מכתבים בהם צויין, כי הם עתידים להשתלב בבנק הממוזג ואילו ליתר העובדים הקבועים, כ - 130 עובדים, לא נמסרה כל הודעה באשר לעתידם (להלן: רשימת 130). ביום 31.8.2004 הודיע ועד העובדים בכתב לבנק על התנגדותו לפיטורים, תוך ציון מפורש כי יש לראות בהודעה זו, בין היתר, משום תגובה בהתאם לסעיף 75(ב) לחוקת העבודה של עובדי בנק טפחות (להלן: החוקה). במשך שלושה שבועות שלאחר מכן נפגשו הצדדים בשלושה מועדים אולם, המפגשים לא נשאו כל פרי. 

     ביום 29.12.2004 הוצאו מכתבי פיטורים ל - 37 עובדים נוספים מבין העובדים שנכללו קודם לכן ברשימת 130.

     ביום 30.12.2004 הוגשה לבית הדין קמא הבקשה מושא ההליך שבפנינו.

     ביום 31.12.2004 נכנס לתוקף, כאמור,  המיזוג בין בנק טפחות לבין בנק המזרחי.

[ה] כעולה מפסק דינו של בית הדין קמא, בין מועד הוצאת מכתבי הפיטורים הראשונים להגשת ההליך מושא הערעור, מיצו הצדדים את הליכי ההידברות ביניהם בהתאם לחוקת העבודה לעובדי בנק טפחות. כמו כן, הוגשה לבית הדין קמא, על ידי נציגות העובדים, בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בקשה לסעדים זמניים וכן שלוש בקשות ביניים נוספות, במסגרתן התבקש בית הדין לעצור את הליכי המיזוג ולבטל את הודעות הפיטורים. הבקשות נדחו, ובית הדין קמא עשה כל אשר לאל ידו כדי להשיב את הצדדים אל שולחן המשא ומתן להידברות אינטנסיבית ובתום לב. בתוך כך, קיימו הצדדים במהלך חודש דצמבר 2004, כ - 19 ישיבות אשר חלקן יוחדו לתנאי הפרישה המוצעים לעובדים ולקביעת מנגנון פרישה מוסכם, ובחלקן הוחלפו דברים בנוגע לרשימות המפוטרים. הישיבה האחרונה בסדרת המפגשים האמורה התקיימה משך שעות ארוכות, ביום 28.12.2004 ולאחריה, כאמור לעיל, הוצאו מכתבי פיטורים נוספים ביום 29.12.2004 והוגש ההליך מושא הערעור לבית הדין קמא ביום 30.12.2005. 

[ו] באותו מועד (30.12.2005) כתב מנכ"ל בנק טפחות דאז, מר ישראל אנגל, אל העובדים הקבועים שהבנק ביקש לסיים את עבודתם והודיעם, בין היתר, כדלקמן:

" המאמצים להסדרת פרישתכם מהעבודה בטפחות בהסכם עם ועד העובדים, עולים, לצערנו על שרטון...הוועד פשוט "מהמר", על עתיד תנאי העובדים המיועדים לסיים עבודתם בבנק.

הננו מצויים למעשה ב"דקה ה - 90", טרם נאבד השליטה והיכולת לטפל באופן המיטבי בהסדרת עתידכם. לכן, הגענו להכרה שראוי שיעשה מעשה".

     בהמשך הדברים הוצעה לעובדים תוכנית פרישה מרצון בשני מסלולים: האחד - מסלול פנסיה מוקדמת לעובדים שהגיעו לגיל 55 ומעלה והם בעלי וותק של 15 שנים ומעלה בבנק. במסגרת מסלול זה הוצע לעובדים הזכאים, בעיקרו של דבר, תשלומי פנסיה חודשית מן הבנק עד למועד בו יימצאו זכאים לגימלה מקרן הפנסיה בה בוטחו, והמשך הפרשות המעביד לשמירת זכויות בקרן. השני - מסלול פיצויים מוגדלים במסגרתו הוצע לעובדים תשלום פיצויים בשיעור של 250%.

מסיים מר אנגל את מכתבו כהאי לישנא:

" ברצוני להדגיש כי בהעדר הסכמה עם הועד וחתימה על הסכם בענין, נאלץ הבנק לפנות היום לבית הדין לעבודה בבקשה למנוי בורר - הליך המתחייב על פי חוקת העבודה. ישומו של הליך זה יגרום לכך שעובד יפרוש אך ורק עם זכויות המתחייבות על פי החוק בלבד (קרי: 100%)... הנני חוזר וקורא לכם, גלו פתיחות ותנו אמון, פניה זו הינה אך לטובתכם. לא מעט עובדים כבר הצטרפו לתכנית המוצעת ועוד טרם הפצתה ובתוכם מספר חברי וועד (ניתן להניח כי הם מודעים היטב ליתרונות המהלך)....".