פסק-דין בתיק עמנ 411/04

1.      זהו ערעור מינהלי על פי סעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976, על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חדרה (להלן: " ועדת הערר"), בגין קביעת ארנונה כללית לגבי שנת 2001 ביחס לנכס המוחזק ע"י עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ (להלן: " המערערת") באיזור התעשיה חדרה (להלן: " הנכס").

2.      הנכס שימש כמשחטת עופות וחויב על-ידי המשיבה, מנהלת הארנונה בעיריית חדרה (להלן: "המשיבה") בארנונה משך מספר שנים.

3.      ביום 18.12.01 הודיעה המשיבה על שינוי שומת הארנונה של הנכס וזאת החל מיום 1.1.01. כתוצאה מכך, נוצר לחובת המערערת, חיוב ע"ס 124,606.5 ש"ח, נכון ליום 18.12.01.

4.      השינוי בשומת הארנונה נוצר לאחר שבמהלך שנת 2001 בוצע סקר נכסים (תאריך מדויק של הבדיקה לא נמסר לבית המשפט על-ידי מי מהצדדים) ונתגלה למשיבה ששטח הנכס הוא 10,152 מ"ר ולא 8,434 מ"ר, כפי שהמערערת נישומה עד לאותה העת.

5.      כנגד חיוב זה הגישה המערערת השגה, בשנת 2002. השגה זו נדחתה. על דחיית ההשגה הגישה המערערת ערר. כן הוגשו השגה וערר גם בשנת 2003.

6.      ביום 31.12.03 החליטה ועדת הערר לדחות את הערר. החלטה זו היא נשוא הערעור שבפניי.

7.      המחלוקת בין הצדדים נסובה על חיובה של המערערת לשלם ארנונה בגין שטח נוסף של  1,718 מ"ר, לגבי החיוב הרטרואקטיבי בשנת 2001.

8.      עיקרי טענות המערערת הם אלו:

                     א.         החיוב הרטרואקטיבי לתחילת שנת המס 2001 שנעשה בדצמבר שנת 2001, הוטל שלא כדין ולפיכך בטל.

                     ב.         ניתן לתקן שומות ארנונה רק החל מהשנה העוקבת לאחר מתן ההודעה.
המערערת סומכת יתדותיה בענין זה על פסק דינה של כב' הש' גלאור - עמ"נ (חיפה) 221/02 שילוח חב' לביטוח בע"מ נ' מנהלת הארנונה בעירית חיפה . תק-מח 2003(4), 2496. (להלן: " פסק דין שילוח").

                      ג.          המערערת פעלה בתום לב. המבנים והשימוש בהם לא השתנו לאורך השנים.

                     ד.         ועדת הערר שגתה עת קבעה כי החיוב במקרה דנן אינו חיוב רטרואקטיבי.

9.      עיקרי טענות המשיבה הם:

                     א.         פסק דין שילוח אינו רלוונטי, מאחר ונסיבותיו שונות מנסיבות הערעור דנן, בכך שהמערערת, כנישום המודע לטעות שנעשתה בחישוב שטח הנכס, מנועה כעת מלהעלות טענה כי חיובה האמור מהווה חיוב רטרואקטיבי או פסול.
לא מדובר בטעות זניחה שנישום סביר יכול היה בתום לב שלא לשים לב אליה, כי אם בטעות לגבי שטח בן 1,718 מ"ר.

                     ב.         מלבד זאת ש"פסק דין שילוח" ניתן בבית המשפט המחוזי ולפיכך אינו מהווה תקדים מחייב, הוגשה עליו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שטרם הוכרעה.

דיון:

10.  לאחר עיון בטענות הצדדים, סבור אני כי חיוב המערערת בגין שנת 2001 אינו חיוב רטרואקטיבי שנעשה שלא כדין. אסביר: