פסק-דין בתיק עמנ 140/06

1.         בפני ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין (להלן: "בית הדין למשמורת") מיום 4/4/06 לפיה על המערערת להישאר במשמורת כאמור בסעיף 13 א' לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "החוק") עד ליציאתה מהארץ.

המערערת נעצרה ביום 20/3/06. אין מחלוקת שהמערערת שוהה בארץ באופן בלתי חוקי וזאת במשך מעל ל-6 שנים, לאחר שהגיעה לארץ מרוסיה בזהות בדויה תוך שימוש במסמכים מזוייפים והתחזות לבתו של אחר (יהודי בשם פיוטר פלקסר).

לטענת המערערת, בקשתה מבוססת על ההיבט ההומני בלבד, לאפשר לה להשתחרר למספר ימים כדי להיפרד מחבריה, מהמשפחה, מבן זוגה הישראלי מר שלמה דוד עמו היא עתידה להינשא וחיה איתו בדירה שכורה מזה כ-6 שנים,  וזאת בתנאים שיבטיחו את יציאתה מן הארץ במועד שייקבע לה.

במהלך הדיון בערעור, הוגש גם תצהיר של מר דוד שבו נאמר שהמערערת מבקשת להוציא בפרטיות פריטים מהכספת, ללא ליווי משטרתי וכן לעשות סידורים שונים הקשורים לסיום השכירות לגבי הדירה שהיא שוכרת ביחד עם מר דוד וערבה להסכם זה וכן לקבל מסמכים רפואיים בקשר לטיפולי ההפריה שעברה וחיפוש ופגישה עם עו"ד אזרחי לגבי מיסוד הנישואין עם חברה שלמה דוד.

לטענת המשיבה אין כל סיבה לשינוי ההחלטה על הרחקתה מן הארץ שהינה החלטה ראויה וסבירה שניתנה במסגרת שיקול הדעת הרחב שיש לשר הפנים, במיוחד לאור זאת שמדובר בשוהה בלתי חוקית שהגיעה בזהות בדויה תוך שימוש במסמכים מזוייפים וזאת לאחר שאשרת העולה והאזרחות שקיבלה המערערת בוטלו עקב קבלתם על סמך זהות שאולה ומסמכים מזוייפים (נספח א' 16 לתגובת המשיבים).

לטענת המשיבים, ניתן להבטיח את איסוף הציוד של המערערת באמצעות "שליפתה" בליווי משטרתי וכן היא יכולה לעשות את כל הפעולות והסידורים באמצעות בן זוגה מר שלמה דוד, כשלאור נסיבות כניסתה לארץ, אין מקום לשחרורה מהמשמורת בתנאים, מה גם ש"סידור עניינים" אינו מהווה ככלל עילה לשחרור בתנאים ממשמורת.

2.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים ושמעתי את הצדדים בפני החלטתי לדחות את הערעור וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

(א)        מדובר במערערת צעירה שהגיעה לארץ לפני כ-6 שנים, בזהות בדויה, תוך התחזות לבתו של פיוטר פלקסר, יהודי שעלה לארץ שאינו אביה, שעל סמך המסמכים שצורפו, קיבל 1,000 דולר כדי להביאה כ"עולה" לארץ וזאת לאחר ששינתה את שמה ברוסיה עובר לעלייתה כאשר שמה האמיתי הוא בכלל, נטליה ולינובה, כשהיא הגיעה לארץ לעבוד כרקדנית במועדון חשפנות.

            עקב מעשי המרמה והזיוף הנ"ל, בוטלה אשרת העולה והאזרחות הישראלית שקיבלה המערערת במרמה, על סמך שימוש במסמכים מזוייפים, כשאין זה משנה כלל שהיא נעזרה באחרים שגם הם היו מעורבים במעשים אלו ונהנו מכך גם באופן כספי.

            מדובר בהתנהגות המגיעה עד כדי עבירה פלילית שיש להתייחס אליה בחומרה רבה.

            בנסיבות אלו, אין מקום לשחרר בערובה את המערערת, כאשר מי שנכנס לארץ בזהות בדויה, תוך שימוש במסמכים מזוייפים והתחזות לבת של אחר, לאחר שינוי שם, לא ניתן ליתן בו אמון ולשחררו בתנאים ובסכום שהוצע ע"י חברה להפקדתו לצורך יציאתה מן הארץ (30,000 ש"ח) שאינו יכול להבטיח במקרה זה את יציאתה מן הארץ.

(ב)        ב"כ המערערת עצמו מציין שהכלל הוא שלא משחררים בתנאים לצורך "סידור עניינים" אך טוען שמדובר במקרה חריג שיש להפעיל לגביו את היוצאים מן הכלל מטעמים אנושיים והומניים.

            אינני סבור כך. בהתחשב בנסיבות שתוארו לעיל, אין מקום להפעלת החריג ההומניטרי במקרה זה.

            הכלל הוא שלשר הפנים שיקול דעת רחב במתן החלטתו ויש צורך בחריג יחיד ומיוחד כדי להצדיק הכרה מטעמים הומניטריים (בג"צ 8093/03 ארטמייב נ' משרד הפנים ואח' (לא פורסם). במקרה דנן לא מתקיים חריג יחיד ומיוחד המצדיק הכרה מטעמים הומניטריים.

(ג)         הכלל שקובע החוק הוא כי יש להחזיק את השוהה שלא כדין במשמורת ואילו החריג מאפשר לממונה ביקורות הגבולות להורות על שחרורו בערובה של השוהה שלא כדין, בהתקיים אחת העילות הקבועות בסעיף 13 ו' לחוק, כשמדובר ברשות של הממונה לשחרר שוהה שלא כדין בערובה אם השתכנע כי הוא יצא מישראל בעצמו בתוך המועד שנקבע לו וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע (סעיף 13 ו' (א) (2) לחוק).

            (ברם 173/03 מד"י - משרד הפנים נ' סלאמה (לא פורסם) להלן: פס"ד סלאמה").

            שיקול דעת זה הוא רחב ויכול להביא בחשבון גם אינטרסים אחרים כמו קיומו של אינטרס ציבורי (ראו פס"ד סלאמה).

            מדובר בשיקול דעת סביר וראוי של הממונה שבנסיבות שתוארו לעיל של התחזות, מרמה וזיוף מסמכים, אין מקום לתת למערערת הזדמנות נוספת ולהעמיד את אמינותה במבחן כשהחלטת המשיבה הינה סבירה וראויה, לא נפל בה פגם ואין מקום להתערב בה.

(ד)        במקרה דנן המערערת לא הצביעה על כל נימוק של ממש מדוע עליה להשתחרר בתנאים מהמשמורת ולא הצביעה על פעולה כלשהי שהיא לא יכולה לעשות באמצעות ליווי משטרתי (כמו גישה לכספת בבנק) ו/או באמצעות חברה מר שלמה דוד שיכול לפעול הן בענייני שכירות הדירה, הן בענייני המסמכים הרפואיים והן בענייני עו"ד.