פסק-דין בתיק עמה 1120/04

בשל המחאה על סך  100 ש"ח (מע/1) שנמצאה בידי המערער, בעת ביקורת שערך המשיב בחנותו של המערער ביום 10.9.2003, חנות לממכר פירות וירקות בחולון, ואשר לא בא זכרה ברישומי הקופה כטענת המשיב, פסל זה את ספריו של המערער לשנת 2003, זאת לפי סעיף 145 ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א -1961 (להלן- הפקודה) ולאחר שלא התקבלו הסברי המערער ולא נמצאה סיבה מספקת לאי רישום התקבול.   המערער חולק על החלטה זו .עמדתו היא כי מדובר בתקבול שנרשם. מכאן הערעור.

שעה שנמצאה ההמחאה האמורה שהתה בחנות אשת המערער לבדה. משנתבקשה לתת הסבר לכך כי לא נמצא רישום בקופה להמחאה דחויה בסכום זה, העלתה סברה כי יתכן ולקוח שילם באמצעותה לידי המערער, שעה שהיא לא הייתה בחנות, וקיבל עודף במזומן.  יתכן כי בשל כך אין התאמה בין סכום ההמחאה לרשום בקופה. לאחר שאשת המערער חתמה על דו"ח הביקורת (מע/2) ושמעמדו המבקרים ללכת,  הופיעה בחנות לקוחה קבועה שהיא גם שכנה.  לאחר שהחליפה זו דברי לחש  עם אשת המערער פנתה הלקוחה, הגב' שושנה יחזקאל, אל המבקרים וטענה כי היא אשר שילמה בעת קנייתה באותו בוקר, באמצעות ההמחאה. במעמד זה לא הייתה ברשות הגב' יחזקאל תעודה מזהה. כאן המקום לציין כי בעל ההמחאה מע/1, על פי הכיתוב עליה ההוא מר שלמה אשכנזי וחתימה בשם זה מופיעה במקום המיועד  לחתימה. ההמחאה משוכה על שם המערער, ברינה דוד וזמן פירעונה הוא ה - 19.9.2003. בשעת הביקורת הייתה ההמחאה פתוחה, שמו של המערער הוסף במועד מאוחר יותר כפי שיובהר.

עמדת המערער היא כי מדובר בקניה בסך 113.68 ש"ח אשר נרשמה בקופה הרושמת בשעה 8:47 כאשר הקופה לא הייתה מכוילת נכון מבחינת השעה, קרי השעון בקופה פיגר  ב 40 דקות משעת האמת (ראה תרשומת דו"ח הביקורת נספח ג' להודעה המפרשת מטעם המערער, חלק ד', סעיף 3). העובדה כי מדובר בהמחאה דחויה צוינה בקופה (בהעתק החשבונית מע/3 אכן מופיע בתחתיתה כי היא שולמה בהמחאה דחויה). הלקוחה שילמה סכום זה באמצעות המחאה דחויה על סף 100 ש"ח היא ההמחאה נשואת הפסילה וכן תשלום במזומן. ההסבר שנתנה אשת המערער למבקרים, שעה שזה לא היה בחנות, היה בחינת השערה הואיל ואשת המערער לא הייתה בחנות בשעה שהגב' יחזקאל ערכה את הקניה. הקונה שבה לחנות במקרה בשעת הביקורת על מנת לרכוש מצרך נוסף ומסרה בו במקום הסבר אשר היה צריך לסבר את אוזנו של המשיב. אי קבלת ההסבר בידי המשיב הוא סתמי וללא הנמקה.

עמדת המשיב היא כי המערער לא עמד בנטל לשכנע כי ישנה סיבה מספקת לאי רישום ההמחאה, כי המערער הציג שתי גרסאות סותרות, כי עדויות עדי המערער אינן מהימנות, כי עדות הגב' יחזקאל מוטה הואיל ומדובר בבת השכונה שלה הכרות רבת שנים עם אשת המערער והמערער, כי עד רלבנטי ומרכזי, מר שלמה אשכנזי לא העיד מטעם המערער ויש בכך כדי לפעול לרעת המערער.

דיון

דין הערעור להתקבל.

לא מצאתי כי המערער ורעייתו הציגו גרסאות שונות. אשת המערער, כמי שלא הייתה נוכחת בשעות הבוקר בחנות,  משנתנה לה הזדמנות לבדוק את סרט הקופה הרושמת, מצאה חיוב מקורב לסכום ההמחאה, בסף 95 ש"ח והבהירה כי היא מעריכה כי זהו התקבול אולם ניתן עודף של 5 ש"ח. כך נרשם בידי המבקרים הנספח לדו"ח ביקורת חוץ תחת הסבר מוסר הפרטים - נספח ג' להודעה המפרשת את נימוקי הערעור: "אני לא יודעת, אני אחפש עוד פעם, יכול להיות שהוא רשם 95 שקל (במזומן) ונתן לה עודף במוזמן 5 שקל" . כך גם מעיד מר יעקב ענית , מנהל תחום ניהול ספרים במשרד המשיב אשר חתום על דו"ח הביקורת:

" היא בקשה לספור את הקופה פעם נוספת ואישרנו לה. איתי בביקורת היה בנימין ליאון. שאלנו אותה למה השיק של 100 ש"ח לא רשום ואפשרנו לה לחפש בסרט הביקורת. היא חיפשה ולא מצאה שזה רשום ומצאה סכום קרוב ל 100 ש"ח, סכום של 95 ש"ח, היא הצביעה על כך שכנראה זה התקבול. שאלנו אותה איך יכול להיות והיא אמרה שהיא לא יודעת, היא אמרה שיכול להיות שהיא רשמה  95 ש"ח במזומנים ונתן לה עודף של 5 ש"ח. כל מה שהיא אמרה רשמנו בדו"ח הביקורת..." (פרטיכל הדיון מיום 6.11.2005 עמ' 17 ש 15-20)

המשיב נתלה בהתלחשות שהתרחשה בין אשת המערער והגב' יחזקאל אשר בעקבותיה טענה הגב' יחזקאל כי מדובר בהמחאה שלה . המשיב הגיש את מש/1 שהיא תרשומת זכ"ד שערכו המבקרים מיד עם צאתם מהחנות. הואיל ודו"ח הביקורת כבר היה חתום על ידי המבקרים ועל ידי אשת המערער וכי המפגש עם הגב' יחזקאל ארע לאחר מכן, מצאו המבקרים לנכון לרשום לעצמם את מש\1. שם נרשמו הדברים הבאים:

" במהלך בדיקת הקופה נמצא שיק ע"ס 100 שקל שלא נמצא רשום בספרי העסק. בסוף הביקורת לפני יציאת המבקרים מהעסק נכנסה לקוחה וקנתה מספר מוצרים ואשת הנישום רמזה לה והשמיעה לה כאילו השיק שייך לה וכביכול היא שילמה אותו בבוקר לנישום עובר קניה של 95 ש"ח וקיבלה עודף של 5 ש"ח. המבקרים בקשו ממנה תעודה מזהה בכדי שיוכלו לאמת באם השיק שיך לה. בשלב זה  הלקוחה התבלבלה וטענה שאין לה תעודת מזהה ואח"כ שינתה גירסתה וטענה שקיבלה את השיק ממשהו והעבירה את זה לחנות הירקות כאשר שאלנו ממי היא קיבלה את השיק היא ביקשה לראות את השיק כדי לזכור אותה . לא קבלנו את ההסברים."

מסמך זה לא נושא תאריך.

ב"כ המערערת התנגדה להגשתו בשל כך שהוא לא הוצג לה מבעוד מועד. הואיל ולא הוגשה בקשה להליך גילוי ועיון במסמכים מצאתי לנכון לקבל  את מש/1 תוך שהערתי כי הליך פסילת ספרים יש בו מרכיב עונשי ומשכך אביא בחשבון את חוסר יכולת המערער להיערך לחקור בקשר עם מסמך זה , בעת הכרעתי. ב"כ המשיב בחר שלא לעמת את עדי המערער עם המסמך האמור, לא את אשת המערער ולא הגב' יחזקאל. אשת המערער אמנם נשאלה לגבי שתי הגרסאות לכאורה אולם לא הוצגה לה שאלה בדבר כך שהיא נתפסה כמי שלחשה על אוזנה של הגב' יחזקאל כי מדובר בהמחאה שלה. אשת המערער העידה דווקא כי הגב' יחזקאל היא שזיהתה את ההמחאה כהמחאת שהיא עשתה בה שימוש :

" ש. היית במקום כאשר הגב' שושנה הייתה עם המבקרים?

 ת. כן, בזמן זה עבדתי. לא דיברתי עם הגב' שושנה כי הייתה לי עבודה עם לקוחות,     ושושנה ראתה אותי מחפשת, ואז היא אמרה לי רחל זה שלי, ואז היא אמרה, נתתי את זה לדוד בבוקר.

ש. חתמת על דו"ח הביקורת, המבקרים עומדים לעזוב, פתאום באה לקוחה ואת אומרת לה יש פה אנשים ממס הכנסה?

ת. לא הם לא עמדו לעזוב, הם עמדו בצד, התחלתי לחפש שנית ואז בדיוק נכנסה ושאלה אותי מה את מחפשת, ראתה ערמה של נייר, כי זה עבודת בוקר , ואז היא לי רחל זה שלי.

ש. אפשר להבין שהשיק שייך לגב' שושנה?

ת. היא אמרה לי שהשיק שלה, היא יכולה להגיד לי גם על 1,000 ש"ח שזה שלה. "

כאן המקום לציין כי במהלך הביקורת התגלתה אי התאמה בקשר עם המחאה על סך 1000 ש"ח (ראה נספח ג' לנימוקי הערעור, סעיף 2 לחלק ד' -ליקויים אחרים) אלא שהסברי המערער בקשר לכך התקבלו על ידי המשיב.

לא הוצגה לגב' יחזקאל שאלה באשר לגרסה של ממש שנתנה בחנות בדבר רכישה של מוצרים ב95 ש"ח.