פסק-דין בתיק עמה 110/03

השומה

1.  המערער היה בעל מחצית הון המניות הנפרע של חברה בע"מ בשם שירה, חברה לתיקון משאיות בע"מ [להלן - החברה]. שותפו, אברהם ועקנין היה בעלים של המחצית האחרת.  ביום 15.12.97 מכר המערער את מניותיו בחברה לועקנין על פי הסכם בכתב. בהסכם נקבו הצדדים בסכום של 240,000 ש"ח נטו כתמורה שישלם ועקנין למערער בגין המניות. בהסכם אחר מאותו יום, בין המערער לחברה, נקבע, בין היתר, כי יתרת חובו של המערער לחברה תיסגר כנגד דיווידנד עליו הכריזה החברה. המשיב טוען כי מבדיקת הדוחות לשנת המס 1997 עולה כי עובר לכריתת הסכם הפרישה כלל לא הוכרז דיוידנד בחברה, וכי רק שנתיים מאוחר יותר הוחל בחלוקת הדיווידנד. בסופו של דבר בין השנים 1999 ו - 2003 חולק סכום של 680,000 ש"ח בכמה מנות כדלקמן: בשנת 1999 חולקו 160,000 ש"ח, בשנת 2000 חולקו 240,000 ש"ח ובשנת 2003 -  280,000 ש"ח. 

2.  העסקה נראתה לפקיד השומה ראויה לעיון מעמיק יותר ומאוחר יותר גם להתערבות.  בבדיקה שערך התגלו מספר ממצאים בעלי חשיבות:

א. אין כל מסמך או החלטה היכולים להעיד כי הדיווידנד הוכרז כבר בסוף שנת 1997, בסמוך לפני כריתת שני ההסכמים;

ב.      בעת שחולק הדיווידנד המערער כבר לא היה בעל מניות בחברה;

ג.  הרישום של הכספים שחולקו לא היה מלכתחילה ישירות מול כרטיסיהם של המערער ושותפו בחברה. החלוקה הראשונה בסך 160,000 ש"ח נזקפה כולה לזכות השותף ועקנין. רק מאוחר יותר תוקן הרישום בדיעבד ומחצית הסכום נזקפה גם לזכות כרטיסו של המערער. יתר החלוקות נעשו במישרין מול שני הכרטיסים שווה בשווה;

ד.  בהערכה שנעשתה על ידי המחלקה הכלכלית של נציבות מס הכנסה נמצא כי שווי החברה הוא בין 2.6 מיליון ש"ח ל- 3.2 מיליון ש"ח.  כפועל יוצא מכך, שווי חלקו של המערער בחברה הוא בין 1.3 מיליון ש"ח ל- 1.6 מיליון ש"ח;

ה. מהדוחות שהגיש המערער עולה כי בחישוב התמורה בגין המניות נלקח שווי מגולם בסך 253,781 ש"ח, כאשר סך הדיווידנד לא נלקח בחשבון כחלק מן התמורה בגין המניות.

ו.  גם לשיטתו של המערער, הוא לא חישב נכון את המתבקש מסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] [להלן - פקודת מס הכנסה].

על יסוד נתונים אלה סבר המשיב כי ראוי שיוציא שומה לפי מיטב השפיטה המשקפת המס המגיע בגין העסקה. לפי גישת המשיב שווי המניות גבוה בהרבה מהשווי שהוצהר ומאחר ויש בין הצדדים יחסים מיוחדים, על המערער לשלם את המס הראוי בגין העסקה כמתחייב משווי השוק של החברה.

3.  לאור האמור קבע המשיב את הכנסותיו של המערער בצו כאמור להלן:

התמורה על פי הערכת כלכלן                  1,288,299 ש"ח

עלות קניה מוצהרת                                [ 90,100]

רווח הון מחושב                                                1,198,199 ש"ח

רווחים ראויים לחלוקה (סעיף 94ב)         420,000 ש"ח  [ללא נטרול הדיווידנד]

רווח ריאלי                                            778,199 ש"ח

כנגד שומה זו הוגש הערעור.

בתיאור טענותיו של המשיב התעלמתי מאי דיוקים שנפלו בניסוח נימוקי השומה. אני מסתמך על העובדות האמיתיות שבסופו של דבר הוסכמו ברובן על הצדדים.

הערעור