פסק-דין בתיק עדמ 27/06

השופטת נילי ארד

1.      לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי; דמ 5833/05, דמ 5833.1/05) אשר, דחה מחמת העדר התייצבות את תביעת המערער וקיבל את התביעה שכנגד מטעם המשיבה (להלן: החברה).

ההליכים בבית הדין האזורי

2.         המערער, שאינו מיוצג על ידי עורך דין, תבע מהמשיבה "שכר עמלות שלא שולמו, גבייה עבור הוצ' רכב שלא כחוק ועבור הוצ' תאונה שביצעתי + הלנת שכר כחוק". סכום התביעה עמד על 6,810 ש"ח  (להלן: התביעה).

במסמך שכותרתו "כתב הגנה ותביעה שכנגד" הכחישה החברה את זכאות המערער לסכומים שתבע, ובתביעה שכנגד ביקשה לחייב את המערער בתשלום סך של 6,752 ש"ח בגין נזק שנגרם לרכב החברה בו נהג, בתוספת פיצוי בגין הפסד יום עבודה של המערער.

בהחלטה מיום 28.11.2005 בתום דיון בהשתתפות הצדדים, קבעה הרשמת כי על התובע להגיש "כתב תשובה לתביעה שכנגד" במועד ש"נקצב לבקשת התובע". בנוסף, נדרש התובע - הוא המערער שלפנינו - לפרט "כיצד חישב את תביעתו" ולצרף את המסמכים הרלבנטיים. המערער הגיש פירוט תביעתו, אולם לא הגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד.

3.         המערער לא התייצב לדיון הוכחות שהתקיים ביום 9.4.2006 למרות שהוזמן כדין, ומשכך נדחתה תביעתו והושת עליו החיוב הנתבע בתביעה שכנגד.

הערעור - דיון והכרעה

4.         כנגד דחיית תביעתו וחיובו בתשלום תביעתה של החברה נגדו, מוסב הערעור שלפנינו, אותו הגיש המערער לאחר נטילת רשות (בר"ע 376/06). הדיון בערעור התנהל בדרך של סיכומים בכתב.

5.         בערעורו, טען המערער, כי הטעם לאי התייצבותו לדיון בבית הדין האזורי, נבע מכך ש"רכבי נתקע בדרך ולא היה לי שום סיכוי להגיע בזמן" וכי "הודעתי על כך טלפונית ושלחתי פקס... לא קיבלתי תשובה על כך, מתי יהיה דיון".

            החברה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי וביקשה לדחות את הערעור.

6.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שלפנינו ולטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. מן החומר המצוי בתיק בית הדין האזורי הוברר, כי ביום 3.4.2006, כשבוע ימים לפני המועד שנועד לו, הגיש המערער בקשה לדחיית מועד הדיון "בגין סיבות אישיות". בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 4.4.2006 בה נקבע כי "הדיון יתקיים במועדו".

לא מצאנו בחומר שהובא לפנינו, לרבות בקשת רשות הערעור וכתב הערעור, תימוכין כלשהם לטענת המערער בדבר הודעה, כביכול, על כך שלא יוכל להגיע לדיון שהתקיים ביום 9.4.2006. בפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי נכתב: "השעה כעת 14:30. התובע הוזמן היום לדיון הוכחות בתביעתו ובתביעה שכנגד. ההזמנה נמסרה כדין לתובע ואין כל הופעה או כל הודעה אחרת מטעמו".

7.        בנסיבות אלה, משנמסרה למערער הזמנה כדין ומשלא נמצא בסיס לטענותיו, כדין נדחתה תביעתו, כפי הוראותיה של תקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.

זו אף זו. משלא הגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד, כדין ניתן פסק דין לטובת החברה  בתביעה שכנגד על יסוד כתב התביעה שכנגד בלבד, בהתאם לתקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.

משכך הוא, ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו ובהעדר טעם משפטי המצדיק היענות למבוקש בערעור, דינו להדחות.

9.         על כך נוסיף אף זאת. ההליך הנכון בו היה על המערער לנקוט, נוכח דחיית תביעתו מחמת אי התייצבות, היה הגשת בקשה לביטול פסק דין, ובד בבד הגשת ערעור או בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, כדי שלא יחמיץ את מועד הערעור (דב"ע נב/ 48-3 הפלחה מבואות ירושלים - ניסן הראל, פד"ע כד 418, 421; דב"ע נד/ 74-3 רוגוזינסקי את אבישר בע"מ  - סעיר אבו קאטיש, פד"ע כו 507, 509; ברע 612/06 זלובין רוסלן - אולימפיה ניסמן לייב  ושרה בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 18.9.2006). תחת זאת, הגיש המערער לבית דין זה את ההליך מושא הדיון.

כפי שציין, זה מכבר, בית דין זה בפסיקתו: "...'בידי בעל הדין הברירה בין שתי התרופות : הוא יכול לבקש את ביטול  ההחלטה... או לערער, אך הגשת  ערעור במקום הבקשה... אין מביטים על ערעור כזה בעין יפה' . .." (דב"ע  נז/ 137-3 שמעון ראם - מועצה מקומית עתלית, לא פורסם, סעיף 5 לפסק הדין; וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), סעיף 580).

10.     סוף דבר -  הערעור נדחה.