פסק-דין בתיק עבל 628/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת הראשית רונית רוזנפלד ונציגי הציבור גב' יעל רייכמן ומר יצחק פיינברג; בל 1893/02), אשר קיבל את תביעתה של המשיבה להכיר בליקוי בשמיעתה כמחלת מקצוע על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ב-1995 (להלן גם - החוק).

2.         להלן העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי

"1.       התובעת הסובלת מפגיעה בשמיעתה, הגישה תביעתה בפנינו כנגד החלטת הנתבעת (להלן - המוסד לביטוח לאומי או המוסד) מיום 1.5.02, לפיה נדחתה תביעתה להכיר בפגיעה ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה. על פי החלטת המוסד לביטוח לאומי, לא נתקיימו בנסיבות העניין התנאים הקבועים בחוק להכרה בפגיעה.

2.         העובדות הרלבנטיות כפי שהן עולות מן התיק, ואינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, מפרטו בחוות דעת מעבדת ברוש שהוגשה לתיק. מתוך העובדות הרלבנטיות המפורטות שם נציין, כי התובעת משמשת בתפקיד מזכירת מפקד שירותי מכבי האש בתחנת הכיבוי המרכזית בירושלים מאז שנת 1993 (לעניין זה תוקן בהסכמה המועד שנרשם בחוו"ד ברוש). מידי יום עבדה במקום 8 שעות, והייתה חשופה לרעש בתחנת הכיבוי. אין חולק כי התובעת הייתה חשופה לרעש מזיק. לפי המפורט בחוות הדעת, מדובר ברעשים שונים ברמות 85, 88 ועד 115 דציבל, להם הייתה חשופה כל יום, לפרקי זמן שונים (ראה בס' 5 לחוות הדעת). הרעשים שהתובעת הייתה חשופה אליהם היו מסוגים שונים ובמיקומים שונים לרבות - בזמן ניסוי כלים, סירנות, הפעלת מנועי הרכבים, מדחסים, משאבות גנרטורים, משורים דוחפי עשן, מעבר כבאיות, הפעלת פעמון אזעקה, וכיוב' (ראה בדו"ח).

            התובעת הייתה חשופה לרעשים עד שנת 2000, עת שהוחלפה דלת העץ החיצונית במשרדה לדלת בידודית.

            לליקוי השמיעה ממנו היא סובלת יש התייחסות ראשונה בתיקה הרפואי ב-11.3.96 בו מצוין כי בשנה האחרונה היא מרגישה ירידה בשמיעה".

3.         בית הדין האזורי מינה את המומחה היועץ הרפואי, ד"ר ברקו, למתן חוות דעתו בעניין הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתה של המערערת לבין ליקוי השמיעה והיפנה אליו את השאלות הבאות:

"(1)     מהי המחלה ממנה סובלת התובעת.

(2)       האם סובלת התובעת מירידה בשמיעה ובאיזו מידה.

(3)       אם התשובה לשאלה האחרונה בחיוב, האם נגרם לתובעת נזק לאוזן הפנימית.

(4)       האם נתקיימו בתובעת התנאים להכיר בנזק לאזניה כמחלת מקצוע שהיא בגדר "פגיעה בעבודה", על פי תקנה 45 לתקנות הביטוח הלאומי וביטוח הלאומי וביטוח מפני פגיעה בעבודה התשי"ד-1954 ופריט 7 בחלק ב' של התוספת השניה בתקנות האמורות.

            אם אין התובעת סובלת מ"מחלת מקצוע" כפי שהיא מוגדרת בתקנות כאמור:

(5)       האם נפגעה התובעת פגיעה מסוד INJURY שניתן להגדירה בזמן.

(6)       האם הפגיעה גרמה לנזק.

(7)       האם הרעשים במקום בו עבדה התובעת גרמו לה לפגיעות זעירות שניתן להבחין בהן ואפשר ליחס אותן לזמן מסוים.

(8)       אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם היו הפגיעות הנ"ל בעלות אופי בלתי הפיך ככך שבהצטרף אליהן פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים.

(9)       אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל.

(10)     האם לדעת המומחה נכון לאמר, כי השפעת האירועים בעבודה על הופעת המחלה ממנה סובלת התובעת הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כאשר לעניין זה יש לשקול מצד אחד את גורמי המחלה האחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתועת לפני האירועים בעבודה, ומצד שני את השפעת האירועים בעבודה על המחלה".

            המומחה השיב כדלקמן: