פסק-דין בתיק עבל 522/05

השופט עמירם רבינוביץ

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 944/02; השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור דהן פרנספר ואופיר אהרון), אשר קיבל את תביעת המשיב לתשלום גמלת הבטחת הכנסה (להלן - הגמלה) וקבע, כי אין להביא בחשבון הכנסותיו לעניין זכאותו לגמלה את שווי זכויות החזקה שלו בחלקה המשמשת למגוריו, וכן אין להביא בחשבון הכנסותיו את שווי זכויות הבניה בדירות אותן בנו מכספם ובהם התגוררו בני המשיב וסאם וחוסאם ומשפחותיהם.

2.         התשתית העובדתית במקרה זה היא זו:

א.        ביום 13.9.1999 הגיש המשיב את תביעתו לקבלת הגמלה ותביעתו נדחתה.

ב.         ביום 23.12.1999 הגיש המשיב תביעה חוזרת לקבלת הגמלה שבעקבותיה אושרה לו גמלה חלקית בסך 345 ש"ח, בטענה, כי קיימת למשיב הכנסה רעיונית מנכס.

ג.         הנכס בו מדובר היא חלקה 23 שבגוש 19356 מאדמות הכפר עראבה (להלן - החלקה)הרשומה על שם המערער במס רכוש, אך לא בלשכת רישום המקרקעין.

ד.         בשנת 1977 הקים המשיב על החלקה את ביתו (להלן - הבניין) שהיה מורכב מקומת עמודים שעליה נבנתה דירת מגוריו.

ה.        בתאריך 4.9.95 הגישו המשיב ושני בניו בקשה לקבלת היתר בניה לדירות אותן מבקשים הבנים לבנות בחלקה, אך בקשתם נדחתה.

ו.         וסאם, בנו של המשיב, בנה בכספו את דירת מגוריו בקומת הקרקע של הבניין ונכנס להתגורר בה בשנת 1998 לאחר נישואיו בחודש אוגוסט 1998.

ז.         בהתאם לאישור מועצת עראבה (להלן - המועצה) החל וסאם לשלם ארנונה למועצה בגין דירת מגוריו החל מיום 1.1.1999.

חוסאם בנה את דירת מגוריו בבניין בקומה שמעל קומת המגורים של המשיב ונכנס להתגורר בה בשנת 2003 לאחר נישואיו בחודש ספטמבר 2003.

ח.        בהתאם להסכם מיום 24.11.2002 בין המשיב לבנו וסאם העביר המשיב במתנה גמורה לבנו זה את כל זכויותיו בחלקה הרשומות על שמו במס רכוש. ההעברה נרשמה במס רכוש על שם הבן וסאם.

ט.        בהתאם להסכם מיום 15.12.03 בין המשיב לבנו חוסאם העביר המשיב במתנה גמורה לבנו זה את כל זכויותיו בחלקה הרשומות על שמו במס רכוש החל מיום 15.12.03.

י.         המוסד טען בבית הדין האזורי, כי יש לראות את המשיב כמי שהעביר ללא תמורה את זכויות הבניה שלו בקומת הקרקע לבנו וסאם ביום 1.1.1999 הוא היום בו החל הבן וסאם לשלם ארנונה למועצה.

            עוד טען המוסד, כי יש לראות את המשיב כמי שהעביר את זכויות הבניה שלו בקומה העליונה בבנין לבנו חוסאם ביום 15.12.2003, הואיל וממועד זה נרשמה העברת הזכות של המשיב לבנו חוסאם במס רכוש.

            על פי נתונים אלה יש להביא בחשבון את שווי זכויות הבניה שהועברו לבנים בחשבון הכנסות המשיב למשך 5 שנים ממועדי העברת הזכויות על ידי המשיב לבנים.

יא.       המשיב טען בבית הדין האזורי כי בהתאם להסכם בין הצדדים מיום 14.11.2002 היה אמור המוסד להכיר בחלקה כנכס השייך לויסאם אם יבצע המשיב העברה של דירת ויסאם על שמו במס רכוש. המשיב עמד בהסכם אך לא כן המוסד. עוד טען המשיב, כי העברת החזקה בחלקה לבניו נעשתה עוד בשנת 1995 בעת הגשת בקשתם להתר בניה, וכי מאז מגוריהם של בניו בבניין, אין הוא יכול להפיק הכנסה כלשהי מאותן דירות, מה גם שהוא אינו הבעלים הרשום של החלקה, אלא רק בעל זכויות במס רכוש.

יב.       בית הדין האזורי קבע, כי " עצם החזקה במקרקעין שבמהותם משמשים למגורי הזכאי לגמלה מוציא אותם מכלל הגדרת "נכס" לו ניתן לייחס הכנסה לצורך חישוב הגמלה כאשר זכות החזקה במקרקעין אלו עומדת בסייג שנקב בסיפא של סעיף 9(ג) לחוק, במובן שזכויות החזקה במקרקעין אלו המשמשים למגורי הזכאי כולם ו/או חלקם ולא מיועדים להשתכרות או רווח של הזכאי (בנוסף למגוריו)". בית הדין לומד את פרשנות זו מסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה, או החוק) הנוקט בלשון " חזקה במקרקעין המשמשים למגורים" ולא בלשון " חזקה במקרקעין שאף בחלקם משמשים למגורים". או " זכויות בדירת מגורים".

            על פי פרשנותו של בית הדין האזורי תכלית החוק היא לדאוג לקיום מינימלי גם לזכאי שיש לו נכס מקרקעין עליו ממוקם בית מגוריו, כל עוד לא הוכח, שזכויותיו במקרקעין עליהם בנוי בית מגוריו, הם לשם השתכרות או רווח.