פסק-דין בתיק עבל 491/05

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית השופטת הראשית אורלי סלע ונציגי הציבור מר יאקה ומר פריימן; בל 2854/04), בו נדחתה תביעת המערער לדמי פגיעה, תוך שבית הדין קמא קבע, כי המערער לא הוכיח קרות ארוע תאונתי.

2.      הדיון בערעור התקיים בדרך של סיכום טענות, משהצדדים ביקשו בישיבת קדם הערעור להכתיב לפרוטוקול טיעוניהם, שיחשבו לסיכומים בכתב מטעמם וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק לרבות הודעת הערעור והסיכומים שהגישו בבית הדין האזורי.  נקדים אחרית לראשית בצייננו, כי לאחר שבחנו המסמכים, הראיות והטענות כאמור, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. הקביעה, כי לא הוכח ארוע תאונתי, הינה קביעה  עובדתית בעיקרה, המבוססת על כלל הראיות שעמדו בפני בית הדין קמא, הערכת משקלן ומהימנותן ובחינת הסתירות ביניהן.  לא מצאנו טעמים מיוחדים, שיש בם להצדיק התערבות ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות של בית הדין קמא, אשר מקובלות אף עלינו וראויות להתאשר.

3.      על האמור נוסיף, כי מבחינת כלל המסמכים, אף מתוך הנחה כי המערער ועדיו אמינים עלינו, אין אנו מצליחים לגבש  גירסה אחת קוהרנטית, של הארוע הנטען מיום 01.04.03 ושל הטיפולים הרפואיים והתעודות שקיבל  המערער לאחריו. כך, בפרטים שמסר המערער למשיב (להלן - המוסד), במסמך הנושא חותמת המוסד מיום 06.07.03, מציין המערער, כי " הנפגע בזמן התאונה היה מתחת למשאית לתיקון, רצה לקום בשביל לתקן מצד (המשך עבודה) המשאית, בזמן העמידה הוא החליק ונפל על הישבן". ואילו, בתצהירו מיום 08.04.04, מציין המערער, כי " תוך כדי העבודה וכחלק מהעבודה, ירדתי מהמשאית תוך כדי שאני דורך על הגלגל האחורי שמאלי של המשאית והחלקתי. נפלתי וכשהגעתי לריצפה של המוסך, שוב החלקתי, כי הרצפה הייתה רטובה".

4.      אשר למסמכים הרפואיים - בגליון חדר המיון האורטופדי מיום 03.04.03, לא מצאנו כל איזכור של פגיעה בעבודה, ובסעיף התלונות ותולדות המחלה צוין, כי לדברי המערער " ידוע על פריצות דיסק  5 - L4       L5-S  מזה שנתיים. 4 ימים החמרה בכאבי גב  LBP  ". למערער, שתי תעודות ראשונות לנפגע בעבודה. באחת מצויין כי תאריך ההדפסה הינו 24.04.03 ותאריך הבדיקה 01.05.03. בתעודה זו נקבעה תקופת אי כושר מיום 01.04.03 ועד ליום 01.06.03. בשניה מצויין תאריך הדפסה 05.05.03, לא מצויין מועד הבדיקה ותקופת אי הכושר הנקובה בה הינה למין יום 01.04.03 ועד ליום 20.04.03. עם זאת, בסמוך לאחר המועדים האמורים  הוצאו למערער אישורי מחלה, בם צויין - "לא לתאונות עבודה ולמחלות מקצועיות", וביניהם האישורים מן התאריכים: 01.06.03,  04.07.03 ,29.07.03. אשר לטענת בא כח המערער בהתייחס למסמכים הרפואיים, כיהממצאים הרפואיים הינם ממצאים חבלתיים, ולפיכך יש לקבוע כי ארעה למערער תאונה - אין אנו מתיימרים לחוות דעתנו בעניין רפואי זה, אך נעיר, כי אף אם מדובר בממצא חבלתי, אין הדבר מחייב כי החבלה ארעה בעבודה. משכך, אף טענה זו אינה מוכיחה את שמבקש המערער להוכיח. 

5.      בא כוחו של המערער, מציין כי שגגה יצאה מלפני בית הדין קמא " ביחסו משקל יתר לטעויות ככל שהיו באי זיכרון של המערער". אלא, שבחינת חקירתו הנגדית של המערער, מעלה כי בגירסתו נפלו סתירות רבות, כך למשל, בעמוד 2 לפרוטוקול מיום 17.11.04, מעיד המערער, כי " ד"ר צרצור הוא הרופא הראשון שראה אותי. אני חושב שזה היה ביום הפגיעה", וכי באותו מעמד סיפר לד"ר צרצור " שנפגעתי בעבודה והיו לי כאבים רבים...". בעמוד 5 לאותו פרוטוקול, מעיד המערער, כי לא סיפר לד"ר צרצור על תאונת העבודה אלא לאחר השחרור מאישפוזו בפעם השניה. יתכן, שלו היה המערער מוכיח כי ביקר אצל הרופא ביום התאונה וסיפר לו עליה, היה מקום ליחס לכך משקל, אך לאחר שגרס כך, הציג מיד גירסה שונה. אין המדובר בזוטי דברים, אלא בסתירות היורדות לשורשו של עניין. סתירות אלו ואחרות הובילו את בית הדין קמא לקבוע, כי המערער לא הסכין להוכיח קרות ארוע תאונתי בעבודה.  בבוחננו את אותן ראיות, ומבלי שיהיה לנו יתרון הבלתי אמצעיות של הערכאה דלמטה, לא מצאנו סיבה להתערב בקביעת בית הדין קמא.

6.      ועוד זאת.   בא כוחו של המערער, ביקשנו ליתן משקל רב לעדויות מר קאסם סלים ומר חסין עמאר, שלפי תצהיריהם היו במוסך ביום קרות התאונה, אם כי לא היו עדים לקרותה. וכך מצינו בתצהירו של מר עאמר: " אני הייתי נוכח במוסך בזמן שהוא צעק שנפל. ניגשתי אליו, הוא היה ליד משאית של ניקוי/טיטוא - משאית מטאטא, ליד הגלגל האחורי שלה, על הריצפה. עזרתי לו לקום והוא סיפר שנפל כשירד מהמשאית תוך כדי תיקון שלה". אלא מאי, אין בידינו ליתן משקל של ממש לאמור בתצהיר מר עמאר, כאשר המערער מעיד בבית הדין, כדלקמן: " ש. כאשר אתה נפגעת היו במקום השותפים והעובדים שלך כולל אדון קאסם ? ת. רק מר קאסם היה. ש. אף אחד אחר לא היה ? ת. במוסך היו הרבה אנשים, אבל לידי כשנפגעתי היה רק קאסם". 

7.      סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' בשבט התשס"ו (2.2.2006), בהעדר הצדדים.

_____________      _______________     _______________________

       סטיב אדלר, נשיא        יגאל פליטמן, שופט      ורדה וירט - ליבנה, שופטת

         ______________________            _________________________

          מר שלמה גוברמן, נציג עובדים                מר דורון טמיר, נציג מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: