פסק-דין בתיק עבל 465/07

השופטת רונית רוזנפלד

1.         המערער, עובד חברת החשמל, שימש כפועל אחזקת רשת בשנים 1994 עד 2001. לטענתו, נדרש במסגרת עבודתו לפעולות חוזרות ונשנות שבוצעו ברצף, כשמונים פעמים ביום, בעת שהרים והזיז פלטות פלדה, במשקל הנע בין חמישים למאה ק"ג, תוך כיפוף וסיבוב של גבו. משכך, הוא טוען, נתקיימה בו התשתית העובדתית להכרה בפגיעה ממנה הוא סובל בגבו כפגיעה בעבודה, במסגרת תורת המיקרוטראומה.

2.         בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אפרת לקסר ונציג הציבור מר אברהם בקשי; בל 2795/06) קבע, כי במסגרת עבודתו ביצע המערער פעולות רבות ותנועות שונות שאין בהן משום רצף של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן. אשר על כן, בהעדר תשתית עובדתית לביסוס תביעת התובע במסגרת תורת המיקרוטראומה, דחה את תביעת המערער להכרה בפגיעה בגבו כתאונה בעבודה. על כך הערעור שלפנינו.

3.         העובדות הרלבנטיות כפי שהן עולות מן התיק לרבות מפסק דינו של בית הדין האזורי הן כדלקמן:

א.        המערער הוא עובד חברת החשמל מאז שנת 1994. בשנים 1994 ועד 2001 עבד כפועל אחזקת רשת, כשמונה וחצי שעות מדי יום.

ב.         במסגרת תפקידו היה המערער שייך לצוות שעסק בשטיפת מבודדים הנמצאים על עמודי חשמל. שטיפה זו הייתה מבוצעת באמצעות משאית מיוחדת וגם ממסוק. הצוות של המערער היה מופקד על מחוז דרום המתפרש על השטח שמנתניה ועד אילת.

ג.         שטיפת המבודדים באמצעות משאית הייתה מבוצעת במשאית מיוחדת שבה היו מותקנים מנוף וזרנוק שטיפה. המנוף והזרנוק היו נשלפים מן המשאית, לצורך הגעה לגבהים שבהם היו מצויים המבודדים על גבי עמודי החשמל. לצורך שימוש במנוף ובזרנוק יש צורך לייצב קודם לכן את המשאית באמצעות פלטות פלדה כבדות, אותן היה צריך להניח בארבע צידי המשאית. לטענת המערער, משקלן של הפלטות נע בין 50 ק"ג ל-100 ק"ג. היה זה מתפקידו של המערער להרים  את הפלטות ממשטח שהיה על גבי המשאית, להורידן ולהניחן מתחת לזרוע, הנמצאת, לפי דברי המערער, מצידי המשאית, בגובה של "עד מאמצע הבטן שלי". הנחת הפלטות נעשתה תוך כדי כיפוף קל. פעולת השטיפה ארכה כחמש עד עשר דקות, וכשהסתיימה, הרים המערער את הפלטות בחזרה למשטח שעל המשאית. לפי המתואר בעדותו של המערער, פעולת ההרמה של הפלטה או הנחתה, ארכה בכל פעם כ- 15 עד 20 שניות. כשהסתיימה פעולת השטיפה בעמוד אחד ולאחר שהוחזרו הפלטות למקומן, עבר הצוות לביצוע שטיפה בעמוד הבא, הנמצא במרחק של כ-100 - 150 מ' (נסיעה של דקה או שתיים במשאית) או, כשבוצעה השטיפה בקו מתח של המוביל הארצי של החברה, במרחק של 200 מ'. לפי עדותו של המערער,  בשעה שוטפים כ-שלושה עד חמישה עמודים. כאמור, לצורך שטיפת כל עמוד יש צורך בהנחה והרמה של ארבע פלטות. כך שביום עבודה ביצע פעולות חוזרות כמתואר כ-80 פעמים.

ד.         פעולת השטיפה עצמה בוצעה בצורה ממוחשבת דרך לחיצה על כפתור. לרוב בוצעה הפעולה ע"י מנהל העבודה, לעיתים התובע ביצע אותה.

ה.        המערער נסע שעות רבות במשאית בדרכים משובשות. לפי הנטען בתצהירו נסיעות אלו היו "תוך טלטולים וזעזועים בלתי פוסקים של הגב בכל ימות השנה".

ו.         במסגרת עבודתו ביצע המערער שטיפת מבודדים בקווי מתח גבוה גם ממסוק, תוך כדי ישיבה במסוק. הפעלת צינור השטיפה מן המסוק כלפי חוץ נעשתה תוך כוונון של הצינור כלפי העמוד הנשטף. לפי טענת המערער כמפורט בתצהירו, כוונון הצינור נעשה בתנועה סיבובית חוזרת של הגב, ודרשה מאמץ רב בגין כוחות הצד שפעלו על המסוק.

פסק הדין של בית הדין האזורי

4.         בפני בית הדין האזורי נשמעה אך עדותו של המערער, שנחקר בחקירה נגדית על תצהירו. לבית הדין הוגשה הודעה שמסר המערער לחוקר המוסד לביטוח לאומי.

בית הדין דחה את טענת המערער, כי ניתן לזהות בעבודתו בקשר להורדת הפלטות והרמתן, ובכלל, "תנועות זהות חוזרות ונשנות עשרות פעמים ביום". בקשר לכך הצביע בית הדין האזורי על כך שעבודתו של המערער כללה גם עבודת שטיפה ממסוק. בית הדין דחה את טענת המערער בדבר היותה של עבודה זו עבודה שולית, באשר בתצהירו של המערער אין התייחסות אליה ככזאת. כמו כן, בטופס התביעה לביטוח הלאומי היא אף הוזכרה ראשונה בין סוגי העבודות שביצע המערער במסגרת עבודתו.

            יצוין בקשר לאמור כי בחקירה נגדית נשאל המערער אודות חלוקת זמנו בקשר לשטיפה מן הסוגים השונים, על כך השיב כי שטיפת המבודדים מן המסוק בוצעה אך בחלק מן השנה, בחודשים מאי ועד אוגוסט. במהלך החודשים הללו, בוצעה שטיפה ממסוק במשך שבוע  לעומת השטיפה באמצעות המשאית, שהתפרשה, בחודשים מאי עד אוגוסט על פני שלושה שבועות בחודש.

             לעניין הגיוון שבפעולות המערער הצביע בית הדין האזורי עוד על טענת המערער בדבר נסיעות ממושכות.

מסקנתו של בית הדין האזורי מחומר הראיות כפי שנפרש בפניו היתה כי:

 "במסגרת עבודתו ביצע התובע פעולות רבות ותנועות שונות שאין בהן משום רצף של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן. לפיכך, לא הוכחה התביעה על פי תורת המיקרוטראומה. שוכנענו כי עבודתו של התובע לא חייבת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה. התנועות שביצע התובע כללו הרמת משא כבד, כיפוף, עמידה, הליכה, תנועות שונות של הידיים וכן נסיעה ברכב. כל התנועות לא בוצעו באופן רציף וקבוע אלא בסדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה באותו יום".

5.         בישיבת קדם הערעור הודיע המערער, כי הוא חוזר על נימוקי הערעור, וביקש כי נימוקי הערעור ישמשו כסיכומים בכתב לפני המותב. ב"כ המשיב ביקשה כי טיעוניה כפי שנרשמו בישיבת קדם הערעור יחשבו כסיכומים בכתב. להלן נפרט את עיקרי טענותיהם.

6 .         עיקרי טענות המערער

א.        אף אם במסגרת עבודתו ביצע המערער תנועות שכללו הרמת משא כבד, כיפוף, עמידה, הליכה, תנועות שונות של הידיים וכן נסיעה ברכב, אין בכך כדי לשלול את תחולתה של תורת המיקרוטראומה. הרמת הפלטות הכבדות שביצע המערער כ-80 פעמים ביום, תוך כיפוף וסיבוב של הגב הינה פעולה אשר ניתן לבודדה ולראות בה תשתית עובדתית לפגיעה מסוג מיקרוטראומה.