פסק-דין בתיק עבל 447/03

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא, כיצד יש לפרש את תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג - 1972 (להלן - התקנות) הקובעת את אופן חישוב תקופת האכשרה לגבי מי שהיה חלק מהתקופה עובד ששכרו משתלם על בסיס חודשי וחלק מהתקופה עובד ששכרו משתלם על בסיס יומי.

הרקע העובדתי

2.         המשיב עבד כעובד חודשי בקיבוץ דליה מיום 15.10.2000 ועד ליום 13.2.2001. ימי עבודתו בפועל במהלך תקופה זו היו :

            א.        חודש אוקטובר 2000 - 15 יום

            ב.         חודש נובמבר 2000 - 26 יום

            ג.         חודש דצמבר 2000 - 26 יום

            ד.         חודש ינואר 2000 - 27 יום

            ה.        חודש פברואר 2001 - 10 יום

3.         במהלך החודשים פברואר 2001 - ספטמבר 2001 עבד המשיב כעובד יומי במקומות עבודה שונים. אין חולק, כי ימי עבודתו בפועל בתקופה זו עמדו על 47 יום.

המשיב החל להתייצב בלשכת התעסוקה ביום 16.10.2001.

5.         בחודש נובמבר 2001 הגיש המשיב תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). תביעתו זו נדחתה בנימוק שהמשיב לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).

6.         משנדחתה תביעתו הגישה המשיב את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי בנצרת (בל 1611/02 ; השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר יוסף לוי ומר שמריהו ברט).

ההליכים בבית הדין האזורי

7.         בבית הדין האזורי טען המוסד כי פעל על פי ההוראות הקבועות בסעיף 5 לתקנות, שזו לשונן :

            "תקופת אכשרה לפי סעיף 127ד(ב) לחוק לגבי מבוטח שהיה בחלק מהזמן שכיר יום ובחלק הזמן עובד שאינו שכיר יום, תחושב כאילו היה כל הזמן שכיר יום, ולענין זה ייחשב חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד שאינו שכיר יום ל- 25 ימי עבודה".

8.         על פי טיעון המוסד, משעבד המשיב בחלק מן התקופה כעובד חודשי ובחלק מן התקופה כעובד יומי תקופת האכשרה אותה עליו לצבור על פי סעיף 5 לתקנות היא תקופת האכשרה הקבועה בחוק הביטוח לאומי לעובד יומי בתקופה הרלוונטית לתביעה, היינו 150 יום.

            זאת ועוד, על פי הוראות סעיף 5 לתקנות חודש עבודה מלא לגבי התקופה בה היה העובד בגדר עובד חודשי מונה לכל היותר 25 יום. אשר על כן, תקופת האכשרה שצבר המשיב היא 147 יום. משצבר המשיב פחות מ-150 יום, דין תביעתו לדמי אבטלה להידחות.

9.         המשיב טען כי בתקופה בה עבד כעובד חודשי יש לחשב לצורך זכאותו לדמי אבטלה את ימי העבודה שעבד בפועל. מכיוון שבחלק מן החודשים עבד למעלה מ-25 יום בחודש (כמפורט בסעיף 2 לפסק דין זה), צבר הוא את תקופת האכשרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, ולכן זכאי הוא לדמי אבטלה.