פסק-דין בתיק עבל 439/03

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה הניצבת להכרעתנו בערעור זה היא, האם, כטענת המערער, אוטם שריר הלב בו לקה הוא "פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. בית הדין האזורי בתל אביב (בל 000531/98 ; השופט יצחק לובוצקי) השיב על כך בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

רקע עובדתי

2.         המערער עבד כחשב בסוכנות ביטוח החל מיום 18.7.1991. ביום 29.1.1997 התקיימה פגישה בין המערער למעבידו. במסגרת הפגישה ביקש המערער העלאה בשכרו. בקשתו זו נדחתה על ידי המעביד בנימוק שתפוקתו אינה מצדיקה העלאת השכר. לטענת המערער, דחיית בקשתו והשיחה שגלשה לטונים גבוהים גרמה לו "תחושה של עלבון, כעס וכאב נפשי". (ראה עמוד 2 של הודעת המערער לחוקר המוסד לביטוח לאומי, להלן - המוסד).

3.         ביום 30.1.1997 במהלך עבודתו גילה המערער כי פרטים אודות השיחה שניהל עם מעבידו והעובדה כי המעביד סירב להעלות את שכרו נודעו לעובדי החברה. גילוי זה גרם למערער להעצמת תחושת העלבון והכעס שחש וכן למועקה וללחץ בחזה. לאור האמור, עזב המערער את עבודתו טרם סיום שעות העבודה ונסע לביתו.

4.         משלא חלפו הלחצים בחזה שחש פנה המערער יום למחרת  לקופת החולים ומשם הופנה לבית החולים השרון. בשלב מאוחר יותר ולאחר שנערכה למערער בדיקת מאמץ אושפז המערער בבית החולים בלינסון, שם בוצע לו צנתור ולאחר מכן ניתוח מעקפים. 

5.         המערער פנה למוסד בתביעה להכיר באירוע שאירע לו כ"תאונת עבודה". תביעתו זו נדחתה בנימוק שהליקוי הגופני שנגרם למערער הינו עקב חולשה פנימית שאינה נובעת מן העבודה.

            המערער לא השלים עם דחיית תביעתו, ולכן הגיש את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי.

ההליכים בבית הדין האזורי

6.         בית הדין האזורי לאחר ששמע טענות הצדדים החליט כי אירע למערער אירוע חריג "ברמה נמוכה", ולכן החליט למנות "מחמת הספק" את ד"ר יעקב פרידמן מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי (להלן - המומחה).

7.         המומחה נשאל את השאלות הבאות :

"1.       האם קיימים היו אצל התובע [המערער בענייננו - ע.ר] נתונים אישיים, המהווים סיכון ללקות ב'אוטם שריר הלב'?

2.         מה הסבירות לקיומו של קשר סיבתי בין אכזבתו של התובע בעבודתו ביום 28.1.97, לבין האוטם שפקד אותו ביום 31.1.1997?

3.         האם ניתן לומר כי השפעת האירועים בעבודה (וביחוד אכזבתו של התובע בשיחתו עם הממונה עליו ביום 28.1.97) היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים להופעת אוטם שריר הלב אצל התובע במועד שבא?".

8.         המומחה השיב על השאלות שנשאל בהאי לישנא :

            " תשובה 1

הנ"ל גבר בן 42 סבל מהיפרליפידמיה (ערכים גבוהים של שומנים בדם), המהווה אחד מארבע גורמי סיכון כליליים המשמעותיים לגרימת מחלת לב כלילית בכלל ולאוטם שריר הלב בפרט. לא סבל מיתר לחץ דם, סכרת ולא עישן.

            היפרליפידמיה יחד עם גיל והשתייכות למין זכר גורמים לחשיפה משמעותית לחלות במחלת לב כלילית.

            תשובה 2