עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
345-06
15/05/2007
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר 2. יגאל פליטמן 3. ורדה וירט-ליבנה
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אילן כץ
|
הנתבע:
מרדכי בוארון עו"ד מרדכי גרון
|
פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב - יפו (בל 92785/99; השופטת חנה בן-יוסף) בו התקבלה תביעת המשיב להכיר בליקוי בשמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה.
בית הדין קמא קיבל בפסק דינו את התביעה בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר פלוטקין, מומחה בתחום א.א.ג (להלן - "המומחה") שמונה בהסכמת הצדדים. לטענת המערער, בחוות דעת המומחה נפלו שגיאות חמורות והיה מקום לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה רפואי אחר תחתיו.
להלן העובדות הנוגעות לעניין ועיקרי השתלשלות ההליך:
2. המשיב, יליד 1942, עבד בחברת "עסיס" במשך 20 שנה, תחילה כמנהל משק ומשנת 1987 עד שנת 2002 עבד כמנהל ייצור. לטענתו עבד כ-9 שעות ביום כאשר במהלך רוב שעות היום היה חשוף לרעש בעוצמה גבוהה כאשר הסתובב ופיקח במחלקות הייצור השונות.
תביעתו הראשונה של המשיב להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע נדחתה בפסק דין מיום 14.8.01. המשיב ערער לבית הדין הארצי, והצדדים הגיעו להסכמה לפיה המשיב יוכל להשלים את עדותו ולאחר מכן ימונה מומחה מטעם בית הדין אשר יבחן את הפגיעה בשמיעה עפ"י תורת המקרוטראומה.
3. ביום 31.3.04 התקבלה החלטה בבית הדין האזורי למינוי המומחה הרפואי מטעם בית הדין. המומחה נשאל את השאלות להלן:
"א. האם יש בתשתית עובדתית זו כדי לבסס פגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה?
ב. אם כן, האם קיים קשר בין הפגיעה לבין מצבו הרפואי של התובע?
ג. האם השפעת העבודה פחותה בהרבה על מצבו הרפואי של התובע ממצבו הקונסטיטוציונלי?"
4. ביום 7.5.04 הגיש המומחה את חוות דעתו לבית הדין:
"א. יש בתשתית העובדתית שהוצגה בהחלטת ביה"ד בסעיף 3 ומפוי מפלסי הרעש במפעל עסיס, על מנת לבסס פגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה.
ב. קיים קשר בין הפגיעות האקוסטיות במקום העבודה לבין לקוי השמיעה של התובע. בתיק המוצגים עוד שתי בדיקות שמיעה (מ-29.6.99 ומ-2.9.99) שלא מוזכרות בחוות דעתו של המומחה למחלות אף, אוזן וגרון ד"ר ברמה. בפרט באודיוגרם האחרון (מ-2.9.99) קיים לקוי תחושתי עצבי דו"צ סמטרי המזכיר בצורתו כפית, כפי שיכול להתגבש כאשר הרעש התעסוקתי מזיק (מעל 85 דציבל). בתיק המוצגים של התובע לא מוזכרת שום מחלה או חבלת ראש / צוואר היכולה להיות סיבה נוספת ללקוי השמיעה שלו, ראה גם תשובה ג'.
ג. לא: השפעת העבודה לא פחותה אלא זו ההשפעה העיקרית על מצבו הרפואי (אזניו) של התובע ולא מצבו הקונסטיטוציונאלי. אמנם לתובע יתר לחץ המטופל תרופתית ומחלה זו יכולה לתרום את חלקה לתחושת הטנטון (ועדה רפואית תצטרך להחליט האם לגרע חלק מהנכות בנושא זה עקב יתר לחץ דם) אך לחץ הדם אינו הסיבה לליקוי השמיעה של התובע".
5. בעקבות חוות הדעת ביקש המערער להעביר למומחה שאלות הבהרה, ובהחלטה מיום 14.10.04 התבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"א. האם בנזק מרעש יש שינויים מבדיקה לבדיקה תוך שנה אחת?
ב. כיצד אתה מסביר את ההבדלים בין הבדיקות שנערכו כולן באותה שנה?
ג. האם אתה מסכים שישנו חוסר דיוק בבדיקות וששקע או כפית וירידה של 10 עד 15 דציבל אינם משמעותיים?
ד. מה דעתך על ההמלצה וההוראה של האקדמיה האמריקאית לא.א.ג בנושא נזק רעש הרצ"ב?
ה. מה תגובתך על המאמר המדריך של DOBIE 1995 הרצ"ב, והקריטריונים שהוא מציין כמקובלים בכל העולם לאיבחון נזקי רעש?