פסק-דין בתיק עבל 294/05

השופט יגאל פליטמן

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת עפרה ורבנר; בל 2175/02), אשר דחה את תביעתו של המערער להכרה באוטם שריר הלב בו לקה, כתאונת עבודה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995. (להלן: " החוק").

2.         ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי העולה מן ההליך בבית הדין האזורי:

א.        המערער, יליד 1952, עובד בחברת יסעור בע"מ. המערער ואשתו משמשים כבעלי המניות בחברה.

            החברה עוסקת בייצור ושיווק חומרי ניקיון ומוצרי נייר כגון נייר טואלט, מגבות ידיים, טישו וכד'.

ב.         ביום 2.9.01 הגיש המערער למשיב הודעה על פגיעה בעבודה (להלן: " התביעה") בה ציין כי ביום 29.10.00 לקה באוטם שריר הלב וכי מספר ימים לפני האירוע הוא נשא מיכלים כבדים במפעל תע"ש. המערער טען כי הוא מייחס את בוא האוטם לנשיאת מיכלים אלה (להלן:" האירוע הנטען"). המערער ציין בתביעתו כי במועד האירוע הנטען נכח עימו עובד נוסף העונה לשם צבי פיטרו (להלן:" העובד"). יודגש כי מועד נשיאת המיכלים הכבדים לא צוין בתביעה.

ג.         בהודעה לחוקר המוסד מיום 18.11.01 (להלן:" ההודעה") מסר המערער כי עבודתו כוללת הן את ניהול החנות  והן עבודות סבלות וסחיבה. מההודעה עולה כי המערער היה מורגל בהרמת סחורה והעמסתה על משאית טרם חלוקה. המערער טען בהודעתו כי לא נהג להרים ג'ריקנים בסדר גודל של 38 ק"ג להבדיל מהרמת חבילות סבון במשקל של 4.8 ק"ג. בעדותו בבית הדין קמא העיד המערער כי נהג להרים משקולות במסגרת אימוני הכושר.

ד.         בהודעה מסר המערער לחוקר כי במועד האירוע הנטען סופקו כ - 16 מיכלים גדולים של חומרי ניקוי במשקל של 38 ק"ג וכ - 15 פחי חול לשטיפת ידיים במשקל 18-20 ק"ג. המערער טען כי הוא הרים את רוב הסחורה למרחק של 20 מטר בין הרכב למחסן.

ה.        בהודעה לחוקר טען המערער כי המועד בו סופקה הסחורה לתע"ש היה  ה-26.10.00, ביום ה' בשבוע. המערער טען  כי חש כאבים בתום הפריקה במועד האירוע הנטען אולם נענה על ידי העובד כי אין טעם שיסע לבית החולים מאחר והוא מורגל בנשיאת משקולות וכי הכאבים יחלפו. המערער העיד כי ממועד האירוע ועד יום א' בבוקר הוא נח בביתו.

ו.         המערער טען בהודעתו כי אספקת הסחורה לתע"ש נערכה פעמיים - בפעם הראשונה סופקה רק חלק מהסחורה ואילו המוצרים הכבדים סופקו ביום ה', במועד בו תוקנה תעודת המשלוח.  החוקר הופנה לתעודות משלוח  המתייחסות למועדי אספקת סחורה מהן עולה כי תעודת המשלוח המקורית הינה מיום 22.10.00. בנוסף, נמצאה צילום תעודת משלוח, הנושאת את אותו מספר תעודה ובה מופיעים אותם פריטים, רובם באותה כמות. התאריך על גב התעודה תוקן ידנית ליום 26.10.00.

ז.         מר שמעון כהן, המפקח מטעם חב' אספקה ובטחון בע"מ  (להלן: "המפקח") האחראית על קבלת הסחורה במפעל תע"ש וחתימה עליה,  טען בהודעתו לחוקר המוסד כי הסחורה סופקה לתע"ש ביום 22.10.00. המפקח טען בעדותו בבי"ד קמא כי הוא אינו זוכר שהסחורה לא סופקה במלואה וכי לו היה חסר מיכל  הרי שהוא היה מציין זאת על גבי התעודה המקורית. עם זאת התקשה המפקח להסביר מדוע ישנם מוצרים המסומנים בשני "וי" על גבי תעודת המשלוח  וכי יתכן כי הסחורה סופקה פעמיים.

ח.        המערער עישן כ - 14 סיגריות ליום עד המועד בו לקה בהתקף לב. בכרטיסו הרפואי של המערער מופיעים רישומים על כאבים בחזה בעבר במועדים בחודשים מרץ ואפריל 1998 .

ט.        תביעת המערער למוסד לביטוח לאומי, אשר הוגשה יותר מ- 10 חודשים לאחר מועד קרות האוטם, נדחתה בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי, אשר הביא להתפתחות האוטם, שארע תוך כדי ועקב עבודתו של המערער ביום קרות האוטם או בימים הסמוכים לו, וכי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.

י.         כנגד החלטה זו הגיש המערער כתב תביעה לבי"ד האזורי בו נטען כי ביום 27.10.00 התאמץ המערער מאמץ חריג של נשיאת משקל כבד וכי יומיים לאחר מכן לקה בהתקף לב. המועד 27.10.00 צוין הן בכתב התביעה והן בתצהירי המערער והעובד שהוגשו מטעמו של המערער. בהמשך, במהלך הדיונים בבית הדין קמא, ביקשה ב"כ המערער לתקן את מועד האירוע הנטען ליום 26.10.00.

ההליך בבית הדין קמא: