פסק-דין בתיק עבל 23/03

השופט שמואל צור

1.         לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972 (להלן - "החוק" או "חוק המזונות"), משלם המוסד לביטוח לאומי (להלן - "המוסד") תשלום חודשי למי שניתן לטובתו פסק דין למזונות על ידי ערכאה מוסמכת. התשלום החודשי הוא בגובה המזונות שנפסקו בפסק הדין למזונות או בגובה התשלום שנקבע בתקנות, לפי הסכום הנמוך (סעיף 3 לחוק).

            פסק דין למזונות, עליו חלות הוראות החוק, הוא פסק דין לפיו חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו (סעיף 1 לחוק). המונח "ילד קטין" מוגדר בחוק - כך:

"ילד קטין" - לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו.

השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם חייל בשרות סדיר בצבא הוא "ילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו" ובמילים אחרות, האם התשלום אותו חייב המוסד לשלם לפי חוק המזונות נועד לחול גם על חיילים בשירות סדיר. בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בחיוב ומכאן ערעור המוסד בפנינו.

עובדות המקרה וההליך בבית הדין האזורי

2.         המשיבה הינה אם לארבעה ילדים, ילידי השנים 1979, 1982, 1985 ו-1989. נישואיה של המשיבה לאביהם של ילדיה לא עלו יפה והם התגרשו. הסכם הגירושין עליו חתמו בני הזוג אושר בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 26.3.97 (תמ"ש 4650/97). על פי הסכם הגירושין התחייב אביהם של הילדים לשלם למשיבה מזונות חודשיים בסך של 2,000 ש"ח עבור ילדיהם המשותפים וזאת עד הגיעם לגיל 21.

3.         האב לא עמד בהתחייבותו לתשלום המזונות. על רקע זה פנתה המשיבה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בבקשה לתשלום המזונות לפי סעיף 4 לחוק המזונות. המוסד אישר את בקשת המשיבה ושילם לה ולילדיה מזונות. אולם, כאשר שניים מילדיה של המשיבה הגיעו לגיל 18 (ילדי שנת 1979 ושנת 1989), הפסיק המוסד את תשלום המזונות עבורם. המשיבה סברה כי לא היה מקום להפסיק את התשלום עבור ילדיה אשר הגיעו לגיל 18 והתגייסו לשירות סדיר בצה"ל. בקשר לכך פנתה המשיבה לבית הדין האזורי בבאר שבע ותבעה לבטל את החלטת המוסד להפסיק את התשלום.

4.         המשיבה טענה שעל המוסד להמשיך ולשלם את מזונות עבור שני ילדיה שהגיעו לגיל 18 עד הגיעם לגיל 21 וזאת בשל שירותם בצה"ל. לטענת המשיבה הילדים הללו עונים להגדרת "ילד קטין" שבסעיף 1 לחוק המזונות כיוון שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם. עוד הוסיפה המשיבה כי העובדה שהמוסד יכול לגבות החזר תשלומים מן החייב - הוא אבי הילדים - מצדיקה את עמדתה.

המוסד טען כי את הביטוי "אינו מסוגל לכלכל את עצמו" יש לפרש בהקשר של יכולת כלכלית להשתכר. במקרה זה, כך טען המוסד, ילדיה של המשיבה מסוגלים לעבוד, אך אינם פנויים להשתכר בשל שירותם הצבאי ולכן אין הם נופלים להגדרת קטין שבחוק.

5.         בית הדין האזורי (השופט משה טוינה; בל 2775/00) קיבל את תביעת המשיבה וקבע כי במציאות של היום יש לראות את מי שמשרת שירות חובה כמי שאינו יכול לכלכל את עצמו. בפסיקה זו הסתמך בית הדין האזורי על פסק דינו של בית המשפט העליון בו נקבע, בין היתר, כי תקופת התלות של ילדים בהוריהם נמשכת עד לסיום שירות הצבאי הסדיר (ע"א 4480/93 פלוני נ' פלוני ואח', פ"ד מח(3) 461). לדעת בית הדין האזורי, לאור המציאות החברתית אשר מצאה ביטוי הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בחקיקה, ניתן לראות את ילדי המשיבה כ"תלויים" ו"כמי שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם" בתקופת שרותם הסדיר. כמו כן הסתמך בית הדין האזורי על הגדרת "ילד" בסעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי.

הערעור

6.         על פסק דינו של בית הדין האזורי מערער המוסד בפנינו. לטענת המוסד, הגדרת "ילד קטין" שבסעיף 1 לחוק אינה חלה על ילד בגיר בתקופת שירותו הסדיר. לטענתו, את סעיף 1 לחוק, על פי לשונו ותכליתו, יש לפרש כחל על מי שאינו מסוגל לכלכל עצמו בשל ליקוי נפשי או רפואי ואין לו אפשרות להשתכר בפועל מעבודה. כן מוסיף המוסד שבית הדין האזורי התעלם מהפרשנות שניתנה על ידי בית דין זה למונח "מסוגל לכלכל את עצמו" שבסעיף 130(א) בחוק הביטוח הלאומי (דב"ע לג/156-0 אלול מרסל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 270).

            המוסד טוען כי בית הדין האזורי טעה בהסתמכו על פסק הדין של בית המשפט העליון. לטענת המוסד, יש להבחין בין מישור היחסים שבין האב לילדיו לבין מישור היחסים שבין המוסד לזוכה על פי פסק למזונות לפי החוק. לטענתו, יש להבחין בין היקף החובה החלה על אבי הילדים לשלם מזונות, לבין היקף הנטל הכספי שיש להעמיס על אוצר המדינה. עוד טוען המוסד כי עם הגיעו של קטין לבגרות, אין הוא זכאי למזונות מכוח תביעת האם, אלא מכוח עצמו (רע"א 956/94) קרקו נ' קרקו, תק-על(94) 2, 1224).

            לשיטת המוסד טעה בית הדין האזורי גם בהסתמכו על הגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח לאומי. לטענתו, המחוקק הרחיב את הגדרת המונח "ילד" באותו סעיף כך שיכלול גם משרתים בצבא מעל גיל 18 במקרים מיוחדים, בהם בפועל קיים במשפחה מפרנס אחד בלבד. בנוסף, למונח "ילד" משמעות שונה בהקשרים שונים בחוק הביטוח הלאומי, כגון פרק ד' שבחוק הביטוח (ביטוח ילדים) בו נקבע כי "ילד" יוכר כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.

            המשיבה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי.

            בהתאם להחלטתנו מיום 21.3.04 הודיעה המדינה כי היא מאמצת את עמדתו של המוסד, לפיה אין להרחיב את תחולתו של חוק המזונות באופן שבגיר המשרת בשירות צבאי סדיר ייכלל בהגדרת "קטין" לצורך החוק, וזאת ללא צורך להתייצב בערעור.

המסגרת החקיקתית

7.         סעיף 2 לחוק המזונות קובע:

" הזכות לתשלום לפי חוק זה