פסק-דין בתיק עבל 190/05

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציג עובדים מר ד. טבח; בל 3548/01), בו נדחתה תביעת המערער על סמך חוות דעת מומחה מטעם בית הדין, להכיר בפגיעתו בגב ובצוואר, מיום 28.6.00, כבתאונת עבודה.

2.         על עובדות המקרה אין חולק ולהלן פירוטן:

א.        התובע עובד בעיריית תל אביב כפקח חופים משנת 1992.

ב.         במסגרת עבודתו שמר על סדר וניקיון בחוף הים.

ג.         מדי שנה היה עליו לפנות אבנים גדולות מהחוף.

ד.         ביום 28.6.00 הורו לתובע לפנות אבנים לאורך קו המים. חלק מהאבנים היו גדולות מאוד וכבדות שקוטרן כ-40 ס"מ והן הובאו לחוף טרם תחילת עונת הרחצה על ידי טרקטור. מעולם קודם לכן לא פינה התובע בידיו אבנים כה גדולות.

תוך כדי הרמה וגלגול של אחת מהאבנים חש התובע כאב ומעין "קנק" בחלק האחורי העליון של הגב והצוואר. בהמשך עבר הכאב ליד.

ה.        התובע הפסיק את העבודה ופנה לתחנת עזרה ראשונה בחוף, הוא הופנה למיון אך לא פנה לבית החולים.

ו.         התובע המשיך עבודתו מתוך מגמה שלא לאבד מקום העבודה ובתקווה שהכאב יחלוף. הוא עבד במשך כחודש כפקח ללא כל מאמץ פיזי ותוך שימוש במשככי כאבים.

ז.         משלא השתפר מצבו והכאב עבר ליד פנה התובע ביום 25.7.00 לראשונה לרופא בגין כאביו.

3.         בחוות דעתו מיום 7.3.04 קבע ד"ר אגינסקי המומחה שמונה מטעם בית הדין, כי "התובע סובל מכאבים בע"ש צווארי ובאזור השכמה הימנית, על רקע שינויים ניווניים בע"ש צווארי בגובה חוליות הצוואר התחתונות... ואין כל קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של התובע לבין אירוע התאונה הנדונה לבין המחלה ממנה הוא סובל והממצאים הרפואיים שאובחנו בתיקו הרפואי".

            בתשובתו לשאלות הבהרה מיום 19.9.04 הבהיר המומחה כי:

על פי מהלך האירועים בתיק פנייתו הראשונה של המערער לקופת חולים לאחר התאונה מיום 28.6.00, הייתה כעבור כחודש ביום 25.7.00. אילו אירע לו בלט דיסק ביום התאונה הנטענת "התובע היה סובל מכאבים עזים ביותר והיה זקוק לעזרה רפואית דחופה כדי לשחררו ממחושיו ולא יכול היה להמתין לקבלת טיפול רפואי עד ליום 26.7.00.

            מצילומי הרנטגן מיום 3.8.00, עולה, כי המימצאים שנמצאו בעמוד השדרה הצווארי - כולם ניווניים, אין להם כל קשר לתאונה מיום 28.6.00, והם התפתחו אצל התובע זמן רב טרם התאונה הנדונה.

העדר מימצא בבדיקת מיפוי העצם שביצע המערער ביום 3.11.99, אינו שולל את קיום השינויים הניווניים בעמוד השדרה הצווארי, אלא מעיד שלא הייתה פעילות דמית מוגברת באותו האיזור.

4.         המערער ערער על פסק הדין ובדיון בקדם הערעור בקשו הצדדים להכתיב לפרוטוקול טיעוניהם שיחשבו לסיכומים בכתב מטעמם, וכי פסק הדין ינתן על ידי המותב על סמך זאת וכל חומר התיק.

5.         עיקר טיעונו של המערער היה:

א.        העדר מימצא במיפוי העצמות שבוצע לפני התאונה לגבי עמוד השדרה הצווארי, מעמיד בספק את קביעת המומחה בדבר שינויים ניווניים באותו אזור קודם לתאונה.

ב.         לכל אדם סף כאב שונה ולכן אין זה עניין של מומחיות רפואית לקבוע, כי מימצא של בלט דיסק מחייב פנייה מידית לקבלת טיפול רפואי וביחוד משהמערער הכריח עצמו להמשיך ולעבוד לאחר התאונה על מנת שלא יפוטר ממקום עבודתו.