פסק-דין בתיק עבל 189/06

השופט שמואל צור

1.         המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להכיר בבקע מפשעתי בצד ימין אשר אובחן אצלו ביום 10.5.01 כתאונת עבודה. לטענתו, ארע הבקע ביום 7.5.01, במהלך תיקון טרקטור, כשנדרש להרים מיכל דלק כבד משקל (כ-30 ק"ג) וחש מתיחה באזור המפשעה. המוסד דחה את התביעה מן הטעם שהופעת הבקע ביום 7.5.01 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל. כמו כן ציין המוסד בדחיית התביעה כי המערער לא פנה לטיפול רפואי תוך 72 שעות, כנדרש בחוק.

2.         לאור עמדה זו של המוסד, הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בחיפה. בתביעה חזר המערער על טענותיו ופירט את נסיבות המקרה לאמור:

" ביום 7.5.01 במהלך תיקון טרקטור היה עלי לתקן מיכל דלק כבד במשל כ-30 ק"ג. תיקון מיכל הדלק התבצע כאשר אני עומד על הטרקטור בתנוחה מאוד לא נוחה ולא יציבה ובזמן שהורדתי באטיות את מיכל הדלק ממקומו בטרקטור כשהוא מרוחק מגופי הרגשתי לראשונה מתיחה באזור המפשעה.

מדובר היה עבורי במאמץ חריג ויוצא דופן מאחר וזו הפעם הראשונה שאני מחליף מיכל כזה בסוג כזה של הטרקטור עם מעמיס החלפה שנעשית כאמור באטיות ידנית בתנוחה קשה ולא יציבה...

ע"כ היו לי כאבים במפשעה והמשכתי לעבוד בעבודות קלות יותר בתקווה שהכאב יחלוף.

הכאבים לא חלפו וכשפניתי לד"ר פרידמן ביום 10.5.01 הוא אבחן שיש לי בקע מפשעתי והופניתי לכירורג...

כתוצאה מהפגיעה בעבודה המשכתי לעבוד באופן חלקי בלבד ללא מאמצים פיזיים מיוחדים היות והרגשתי כאבים במפשעה והתעייפתי מאוד מהר".

על כך הוסיף המערער פרטים כאלה ואחרים הנוגעים לעניין (סעיפים 5 - 6 לפסק הדין).

3.         בית הדין האזורי (השופטת מיכל אריסון - חילו ונציגי ציבור מר יצחק פרי ומר חנן בקרי; תיק 3949/02) דחה את התביעה. בית הדין בחן את התנאים הקבועים בחוק להכרה בבקע מפשעתי וקבע כי, בעניינו של המערער, הבקע ארע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל (סעיף 9 לפסק הדין). עם זאת מצא בית הדין כי לא התקיימו במערער התנאים האחרים הקבועים בחוק של הפסקת העבודה וקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות.

4.         בערעור טוען המערער התקיימו בו הוראות החוק: לטענתו, הוא אומנם לא הפסיק את עבודתו לחלוטין עם קרות האירוע, אך הוא צמצם את עבודתו לעבודות חלקיות ובכך הוא עונה על התנאי של הפסקת עבודה. עוד טוען המערער כי הוא ביקר אצל רופא תוך 72 שעות ממועד האירוע, אשר אף אבחן את הבקע המפשעתי ובכך מתקיים בו התנאי הקבוע בחוק לעניין זה. עוד טוען המערער כי יש להכיר גם בבקע מצד שמאל כתאונת עבודה.

            המוסד תומך בפסיקת בית הדין האזורי. המוסד מציין כי המערער לא הפסיק את עבודתו, כנדרש בחוק, אלא המשיך לעבוד באופן חלקי בלבד. לעניין הביקור אצל הרופא טוען המוסד כי מדובר בביקור מתוכנן שלא היה קשור לאירוע.

5.         לעניין הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה, קיימת בחוק הביטוח הלאומי הוראה מיוחדת בסעיף 84, לאמור:

"אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -

(1)       הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;

(2)       עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;

(3)       הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה, אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."

            הוראה זו ברורה ולפיה ניתן להכיר בבקע מפשעתי כתאונת עבודה רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הקבועים בחוק.

6.         סוגיית ההכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה הינה מורכבת ונפתלת. ראשיתה בפסיקה של בתי הדין של המוסד לביטוח לאומי - שפעלו עוד טרם הקמת בתי הדין לעבודה - אשר פעלו בלא מבחן משפטי מוגדר הנוגע לעניין ונזקקו במיוחד להיבטים הרפואיים ולהבחנות בין סוגי בקע שונים (ד"ר י. קובובי, רמ"ח ושס"ה, סוגיות בתאונות עבודה, הוצאת לשכת עו"ד, 1994, בעמ' 52 ואילך). בשנת 1964 תוקן החוק, על פי מודל חקיקתי במדינת מיסיסיפי בארצות הברית, ונקבעו בו מבחנים ברורים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה. התיקון לחוק משתקף כיום בסעיף 84 לנוסח המשולב של החוק משנת 1995, אשר נוסחו הובא לעיל.

7.         החוק קובע ארבעה תנאים לזכאות בהכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה: