פסק-דין בתיק עבל 1477/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         עיקר ערעורו של המערער מופנה כנגד חוות דעתו של  ד"ר חיים צינמן, שמונה על ידי בית הדין האזורי (להלן - המומחה הרפואי) בכך שקבע עובדות אחרות לתשתית העובדתית, שנקבעה על ידי בית הדין האזורי.

2.         בית הדין האזורי בנצרת (השופטת ורד-שפר ונציגי הציבור מר ראובן גרובר ומר נחום בן יעקב; בל 001175/03) דחה את תביעתו של המערער להכיר בפגיעתו  בעמוד השדרה כתאונה בעבודה הן עקב אירוע תאונתי והן על דרך המיקרוטראומה.

            בית הדין האזורי קבע את התשתית העובדתית ועל פיה מינה את המומחה הרפואי. משום חשיבותה של התשתית העובדתית נביאה כלשונה וכפי שתוארה על ידי בית הדין האזורי:

"2.       לאחר ששמענו את עדותו של התובע, והוצגו בפנינו מסמכים, לרבות שתי תביעות שהגיש לנתבע (האחת לעניין טענת המיקרוטראומה והשנייה לעניין האירוע), ושני תצהירי עדות ראשית שנערכו על ידיו, קבענו את העובדות הבאות:

א.        התובע השתחרר משירות קבע בצה"ל בשנת 1990. לאחר מכן עבד מספר שנים בחברת "שיש תבור" כמנהל מחסנים, ובחודש 09/98 החל לעבוד כמקדם מכירות של עיתון מעריב. בתקופה בת השנה וחצי או שנתיים שעובר לתחילת עבודתו בעיתון - התובע לא עבד כלל.

ב.         את עבודתו במעריב התובע היה מתחיל בערך בשעה 03:30 לפנות בוקר.

התובע, תושב טבריה, היה מגיע לנקודת המכירה המרכזית של העיתון בטבריה, ויחד עם מובילים של העיתון היה עוזר בפריקת חבילות של עיתונים וסידורן

בהתאם לצרכי ההפצה.

התובע היה עוסק בפריקת חבילות העיתונים מדי יום, כאמור, משך כחצי שעה עד 45 דקות, ובמקרים חריגים אף פרק זמן ממושך יותר, עד שעתיים.

משקלן של חבילות העיתונים שהתובע היה מרים, במסגרת אותה עבודת פריקה וחלוקה היה משתנה, ונע בין 2 ק"ג ל-20 ק"ג.

ג.         לאחר סיום מלאכת הפרידה האמורה, היה התובע נוסע לחלק בעצמו חבילות עיתונים לכ-10 נקודות חלוקה, וגם אז, לצורך חלוקת העיתונים לנקודות האמורות, היה מעמיס את חבילות העיתונים (שמשקלן נע, כאמור, בין 2 ל-20 ק"ג) על רכבו ופורק אותן בנקודות החלוקה.

            חלוקת העיתונים הייתה מסתיימת בדר"כ בערך בשעה 8:00 בבוקר ולאחר סיומה היה התובע נוסע לביתו, מתרענן ומחליף בגדים.

ד.         התובע היה ממשיך בעבודה כמקדם מכירות של העיתון בערך עד לשעה 14:30, ולעיתים אף עד לשעה 16:00.

            במסגרת תפקידו זה היה אחראי על בין 50 ל-60 נקודות מכירה של העיתון, אשר היו מפוזרות ברחבי רמת הגולן ואיזור מטולה ורמות נפתלי.

            התובע נדרש ליסוע ברכבו לאותן נקודות, נהיגה של מספר שעות מדי יום, שבחלק מהמקרים נעשתה באזורים הרריים ובכבישים משובשים (מדי יום היה נוסע למספר נקודות), בהן היה מבקר לצורך עיסוק בגבייה, וגם לצורך איסוף עיתונים שהוחזרו.

            בכל אחד מימי העבודה היה אוסף עיתונים מוחזרים מכ-שתי נקודות מכירה, וגם בהקשר זה, משקלן של החבילות היה משתנה, ונע בין מספר קילוגרמים בודדים ועד ל-15 ואף 40 ק"ג.

ה.        התובע סבל מכאבי גב עליהם עלה בידיו להתגבר, אולם ביום 27/8/99 התגברו הכאבים עד כי לא יכול היה לסבול אותם יותר והגיעו לכדי שיא.

ו.          התובע קיבל טיפול רפואי, והוא ממשיך בביצוע אותה עבודה עד עצם היום הזה, תוך שהוא סובל, לטענתו, מכאבי גב והגבלה בתנועות".

3.         המומחה הרפואי השיב לשאלת בית הדין ושלל את הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתו של סימון כהן לבין פגיעתו.