פסק-דין בתיק עבל 137/99

השופט עמירם רבינוביץ

1.         המשיבים בערעורים מאוחדים אלה שירתו בשירות סדיר בצה"ל ועם שחרורם הפכו למועמדים לחברות בקיבוץ או במושב השיתופי, בו התגוררו עובר לגיוסם לצה"ל. במסגרת זו, הועסקו המשיבים בקיבוץ או במושב השיתופי בעבודה מועדפת או נדרשת כמשמעות מונחים אלו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968 (שהיה תקף בתקופה מושא ערעור) (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק). השאלה הניצבת בפנינו בערעורים היא, האם זכאים המשיבים למענק עבודה מועדפת או נדרשת (להלן - מענק עבודה מועדפת או המענק).

2.         העובדות הצריכות לפסיקת הדין בערעור זה אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, ואלה עיקרן:

א.        המשיבה בעב"ל 137/99 (להלן - המשיבה) השתחררה משירות סדיר בצה"ל ביום 20.8.1992. עם שחרורה מצה"ל שבה המשיבה  להתגורר בקיבוץ מעגן מיכאל (להלן - הקיבוץ), בו היו הוריה חברים והפכה למועמדת לחברות בקיבוץ.

ב.         בחודש ספטמבר 1992, זמן קצר לאחר שחרורה החלה המשיבה לעבוד במפעל "פלס און" הממוקם בקיבוץ (להלן - המפעל). עבודה זו הגיעה אל סיומה בחודש מרץ 1993. אין חולק, כי הקיבוץ העביר למשיבה תמורת עבודתה מדי חודש בחודשו סכומים שונים. זאת, באמצעות זיכוי החשבון הרשום על שמה בקיבוץ. הקיבוץ אף שילם עבור המשיבה דמי ביטוח למוסד לביטוח הלאומי (להלן - המוסד).

ג.         בחודש נובמבר 1992 קיבלה המשיבה הפנייה מלשכת שירות תעסוקה לעבודה במפעל.

ד.         המשיב בעבל 307/99 (להלן - המשיב) השתחרר משירות סדיר בצה"ל ביום 13.2.1992. עם שחרורו שב המשיב למושב נורדיה (להלן - המושב), בו היו הוריו חברים ועבד בחקלאות בענף הקטיף ובתעשייה משך כחצי שנה. בתקופה זו קיבל המערער מהמושב תקציב חודשי.  ביום 23.8.1992 התקבל המשיב כחבר במושב.   

ה.        המשיבים פנו למוסד בתביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת. תביעתם זו נדחתה מן הטעם שלא התקיים בהם התנאי הקבוע בסעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי, לפיו זכאי למענק עבודה מועדפת הוא מי ש"זכאי לדמי אבטלה". לטענת המוסד, חברים או מועמדים לחברות בקיבוצים ובמושבים שיתופיים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה. בהעדר זכאות לדמי אבטלה לא זכאים חיילים משוחררים שהינם חברים או מועמדים לחברות בקיבוצים או במושבים שיתופיים למענק עבודה מועדפת.

ו.         להשלמת התמונה יצויין, כי ביום 26.1.1999 התקבל בכנסת תיקון מס' 33 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (ראו ס"ח התשנ"ט, עמ' 78, להלן - התיקון או תיקון 33). במסגרת תיקון זה, הוסף סעיף 174א לחוק הביטוח הלאומי ונקבע כי חייל שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי ואשר רואים אותו כעובד יהיה זכאי אף הוא למענק עבודה מועדפת. ואולם, תחולתו של התיקון הוגבלה לחיילים אשר השתחררו משירות סדיר ביום 1.4.1995 או לאחריו. המשיבים בערעור זה השתחררו משירות סדיר לפני המועד הנקוב בתיקון.

3.      לא נחה דעתם של המשיבים מהחלטת המוסד, לפיה אין הם זכאים למענק עבודה מועדפת והם הגישו את התביעות, מושא ערעור זה, לבתי הדין האזוריים בחיפה ובתל אביב. בית הדין האזורי בחיפה (בל נז/51-02 ; השופטת מהא סמיר עמאר ונציגי הציבור מר פיק ומר קרן) שדן בתביעתה של המשיבה ובית הדין האזורי בתל אביב (בל נה/43-02 ; השופט מאיר נחתומי כדן יחיד) שדן בתביעתו של המשיב הגיעו שניהם למסקנה כי המשיבים זכאים למענק עבודה מועדפת.

4.      בית הדין האזורי בתל אביב נימק פסיקתו בכך שתיקון 33, בו נקבע, כאמור, כי חיילים חברי קיבוץ או מושב שיתופי זכאים למענק עבודה מועדפת חל על המשיב, על אף שהשתחרר עובר ליום 1.4.1995. 

5.      בית הדין האזורי בחיפה סמך פסיקתו על סעיף 127א לחוק (סעיף 158 לנוסח המשולב משנת 1995), בו נקבע, כי חייל שהשתחרר משירות סדיר מבוטח בביטוח אבטלה בשנה הראשונה לשחרורו מהצבא. בית הדין האזורי סבר, כי בנסיבות אלו, כאשר היתה המשיבה מבוטחת בשנה הראשונה לשחרורה מצה"ל בביטוח אבטלה וכאשר אין חולק כי העבודה שעבדה בה היא בגדר "עבודה מועדפת" זכאית המשיבה למענק עבודה מועדפת.  

6.        על פסקי הדין של בתי הדין האזוריים הגיש המוסד ערעור. בשל השאלה המשפטית הזהה, אוחד הדיון בערעורים בהסכמת הצדדים.

7.        בעת הדיון בערעור טען המוסד את הטענות הבאות :

א.         בשנת 1973 הוסף לחוק הביטוח הלאומי הפרק הדן בביטוח אבטלה. בשלוש השנים שקדמו להוספת הפרק גבה המוסד מכלל השכירים במשק כספים שנועדו ליצור קרן שתאפשר מימון דמי האבטלה למי שעתידים להיות מבוטחים בענף זה. חברים בקיבוצים או במושבים שיתופיים לא נטלו חלק בגבייה זו הואיל ולא נחשבו כמי שעשויים להיות מבוטחים בביטוח אבטלה.

ב.          אף לאחר הוספת הפרק הדן בביטוח אבטלה לא שילמו חברי הקיבוצים דמי ביטוח בענף זה. בנסיבות אלה, לא ניתן לראות בחבר או במועמד לחברות בקיבוצים ובמושבים שיתופיים כמי שמבוטח בענף ביטוח אבטלה.

ג.          מענק עבודה מועדפת נועד לעודד חיילים משוחררים שלא לנצל את זכאותם לדמי אבטלה. חיילים משוחררים חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, הם אינם זכאים לדמי אבטלה, ולכן לא ניתן לראות בהם כמי שזכאים למענק עבודה המועדפת.

ד.          אחד התנאים לקבלת מענק העבודה המועדפת הוא הפנייה לעבודה מלשכת שירות התעסוקה. לשכת שירות התעסוקה אינה מפנה חברי קיבוץ לעבודה ולכן לא מתקיים בחיילים חברי קיבוץ אחד התנאים לזכאות למענק עבודה מועדפת

ה.         התיקון לחוק הביטוח הלאומי, בו נקבע כי חברים באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי יהיו זכאים למענק עבודה מועדפת אינו חל על המשיבים לאור הגבלת התחולה של תיקון זה לחיילים שהשתחררו ביום 1.4.1995 או לאחריו. בדברי ההסבר לתיקון זה באה לידי ביטוי עמדתו של המחוקק, לפיה עובר לתיקון לא היו זכאים חיילים חברי קיבוץ או מועמדים לחברות בקיבוץ למענק עבודה מועדפת.