פסק-דין בתיק עבל 1155/02

השופט עמירם רבינוביץ

1.         המערער, עודה אבו עשיבה, חי במחיצת שתי נשים. האחת, האישה לה נישא ולהם 11 ילדים והשנייה, אישה הידועה בציבור כאשתו ולהם ארבעה ילדים. השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה היא, האם לצורך קביעת שיעור קיצבת הילדים יבואו ילדיו של המערער במנין כל אחת מהנשים בנפרד או שמא יובאו ילדים אלה כולם במנין המערער. בית הדין האזורי סבר, כי ילדיה של כל אחת מהנשים אמורים לבוא  במניינה, ומכאן הערעור שלפנינו.

הרקע העובדתי         

2.         המערער, הנמנה על המגזר הבדווי, נשוי לגב' כאמלה אבו עשיבה (להלן - אשת המערער). מנישואים אלה נולדו למערער ולאישתו 11 ילדים. מאז שנת 1989 מנהל המערער מערכת יחסים עם הגב' אמירה אבו עשיבה (להלן - הידועה בציבור). ממערכת יחסים זו נולדו למערער ארבעה ילדים.

3.         בחודש פברואר 1999 פנה המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בבקשה כי  כל ילדיו, הן מאישתו והן מהידועה בציבור שלו יבואו במניינו לצורך קביעת שיעור קיצבת ילדים. עוד ביקש המערער, כי קצבת הילדים המאוחדת תשולם לידיו. מפנייתו של המערער למוסד עולה, כי קצבת הילדים משתלמת לכל אם בנפרד וכל ילד בא במניין אימו. היינו, לאשת המערער משתלמת קצבת ילדים עבור 11 ילדיה ולידועה בציבור משתלמת קצבת ילדים עבור ארבעת ילדיה. בקשתו של המערער היא אם כן, כי המוסד ישלם לידיו קצבת ילדים עבור 15 ילדיו.

4.         ביום 29.12.1999 הודיע המוסד למערער כי בקשתו נדחית. זאת, מן הטעם ש" לא שוכנענו כי הנך מנהל משק בית משותף עם כל אחת מנשותיך. לפיכך נראה לנו כי טובת הילדים מחייבת המשך תשלום הקצבה לאם".

5.         לא נחה דעתו של המערער מדחיית בקשתו, ולכן הגיש את התביעה, מושא ערעור זה לבית הדין האזורי בבאר שבע (בל 001447/00 ; השופט אילן סופר ונציגי הציבור בכר וששון).

6.         להשלמת התמונה יצויין, כי בית הדין האזורי החליט לאחד את הדיון בתביעה שהגיש המערער עם הדיון בהליכים אחרים, בהם התעוררו סוגיות משפטיות דומות והוסכם, כי פסק הדין שיינתן בתביעת המערער " יגזור את גורלן של שאר התביעות".

פסק דינו של בית הדין האזורי

7.         בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער להביא במניינו את כל ילדיו בנימוקים הבאים :

א.        קצבת ילדים משתלמת למבוטחים על מנת לעזור בכלכלת הילדים ובגידולם. התכלית שלשמה משתלמת קצבה זו היא טובת הילד. על מנת להכריע בסוגיה המתעוררת בתביעה זו יש לבחון, האם תשלום קצבת הילדים לאב עבור כל ילדיו עולה בקנה אחד עם תכלית זו.

ב.         לאור העדויות שהובאו מטעם המוסד, לפיהן נשים אולצו להעביר את הקצבה לאב ולאור העובדה שעול הטיפול בילדים נופל על האם מתעורר החשש, כי תשלום הקצבה לידי האב יסכל תכלית זו.

ג.         לא זו אף זו. ממחקרים שנערכו עולה כי תופעת ריבוי הנישואים פוגעת במעמדן של הנשים. הסדר, לפיו יהנה האב מקצבת ילדים "מוגדלת" מעודד את תופעת ריבוי הנישואים "ולכך בית הדין לא ייתן ידו".

ד.         דרך המלך היא תשלום קצבת הילדים לאם שילדה את הילד ומי שמוחזקת כאחראית לטיפולו וחינוכו. המחוקק לא שם לנגד עיניו, כאשר הוסף ענף ביטוח ילדים לחוק הביטוח לאומי, את הדגם של המשפחה הפוליגמית, כי אם את הדגם של המשפחה המונוגמית.

ה.        ביום 1.11.2000 התקבל בכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק), במסגרתו הוסף סעיף 69א לחוק, הקובע לענייננו:  

"על אף האמור בכל מקום אחר בסימן זה, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יבואו הילדים במנין כל אחת מהנשים בנפרד" (להלן - התיקון לחוק) .

            תיקון זה שהתקבל, כאמור, לאחר הגשת התביעה בא להבהיר את המצב הקיים. 

ו.         טובת הכלל כפי שהייתה בטרם חקיקת התיקון לחוק וברור שלאחר חקיקתו היא לדאוג לכך שכל ילד יחשב במניין הילדים של אימו בלבד, וכמובן לדאוג לכך שהאם עצמה תקבל את הכספים. אם האם מוכנה לוותר על כך, כפי שהחוק מאפשר לה, אין לתת לאב במשפחה הפוליגמית פרס נוסף ולהעשירו בקצבה מאוחדת מוגדלת.

טענות הצדדים