פסק-דין בתיק עבל 1078/04

השופט עמירם רבינוביץ

1.         המשיב (להלן - מר חייט) נפגע בתאונת עבודה ביום 15.7.1984 (להלן - התאונה).

2.         המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) שילם למר חייט דמי פגיעה בגין התאונה.

3.         ביום 5.6.2001 - בחלוף 17 שנים מיום התאונה - הגיש מר חייט לראשונה תביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה.

4.         ביום 25.6.2002 קבעה ועדה רפואית לעררים (להלן - הוועדה), כי למר חייט דרגת נכות בשיעור 5%, החל מיום 1.8.1984. דרגת נכות זו מקנה למערער מענק (להלן-  ­המענק) כקבוע בסעיף 107(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).

5.         ביום 9.7.2002 הודיע המוסד למר חייט, כי בהתאם להוראת סעיף 107(א) לחוק הביטוח הלאומי הופחת מלוא המענק לו הוא זכאי.

6.         מר חייט ערער על קביעה זו בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי בנצרת.

7.         בית הדין האזורי בנצרת (בל 2610/02; השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור רפאל פרל וציפורה נטל) קיבל את תביעת המערער, תוך שהוא מסתמך על פסיקתו של בית דין זה בדב"ע מג/52-0 שלמה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו, 16 (להלן - הלכת אוחיון).

8.         א.        המוסד ערער על פסיקה זו של בית הדין האזורי בהסתמכו על פסיקה

חדשה של בית דין זה, לפיה " החודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק" בלשון סעיף 107(א) לחוק הביטוח הלאומי - הוא החודש אותו קבעה הוועדה כמועד תחילת הנכות, דהיינו, 1.8.1984.

ב.         על פי פסיקה זו, אין מר חייט זכאי למענק, משום שחלפו קרוב ל- 17 שנה ממועד זכאותו לדרגת נכות ועד למועד הגשת התביעה. בנסיבות אלו, ההפחתה הקבועה בסעיף 107(א) סיפא לחוק הביטוח הלאומי - לא מותירה למר חייט מאומה מן המענק.

9.         מושא דיונינו בערעור זה הוא שוב סעיף 107(א) לחוק הביטוח הלאומי שזו לשונו:

" נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בשבעים; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 48 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 48 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה" (ההדגשה הוספה -  ע.ר.).

10.       על פי פסיקתו האחרונה של בית דין זה, מאז תיקון מס' 19 לחוק הביטוח הלאומי (חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 19) , ס"ח התשנ"ח-1998, 96), (להלן - תיקון מס' 19) לא חלה עוד הלכת אוחיון.

            הפרשנות הקיימת כיום לגבי המילים " התנאים המזכים במענק" הכלולות בסעיף 107(א) לחוק, גורסת שכוונת המילים היא למועד תחולת הנכות כפי שנקבע על ידי הוועדה (עב"ל 96/03 דוד פריג' - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ניתן ביום 18.4.2004 ; עב"ל 1245/02 המוסד לביטוח לאומי - מנחם אעידן עבודה ועוד,  עבודה ארצי כרך לג (98), 45; עב"ל 1352/02 ויקטור ביבי - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(21), 48).

            במקרה הנוכחי מועד תחילת הנכות הוא 1.8.1984, ואילו מועד הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות הוא 5.6.2001. נתונים אלה גורמים לכך שבעקבות ההפחתה הנדרשת על פי סעיף 107(א) סיפא לחוק הביטוח הלאומי - לא נותר מן המענק של מר חייט מאומה.

11.       בא-כוחו של מר חייט היה ער לפסיקה זו של בית דין זה, אך טען, כי במקרה הנוכחי אין להחילה, משום שמר חייט הוטעה על ידי פקידי המוסד פעמים אחדות בהן ביקש להגיש את התביעה דנא, באומרם שבשל הכנסותיו אין טעם שיגיש את התביעה. עוד נטען בפניו, כי אין רישומים ביחס לתביעתו משנת 1984.

            בהקשר זה טען בא-כוח מר חייט, כי הסתבר שתיק תאונת העבודה משנת 1984 הלך לאיבוד, כך שממילא לא יכול היה מר חייט להגיש את תביעתו במועד.

12.       בית הדין האזורי לא נזקק לטענות אלה של מר חייט, מאחר וקיבל את תביעתו. ברם, בשולי הדברים ציין בית הדין האזורי, כי קיימת גרסה סותרת של פקיד המוסד, מר יחיאל, שלטענת מר חייט, הוא זה שריפה את ידיו מלהגיש את התביעה בשל הכנסותיו. עוד ציין בית הדין האזורי, כי על המוסד לפעול על פי החוק, והטעייה של פקידי המוסד, גם אם הייתה קיימת, אינה מולידה זכות.

13.       בחינת טענות המוסד מביאה אותנו למסקנה, כי צדק המוסד בערעורו. קריאת פרוטוקול הדיון של בית הדין האזורי לרבות עדות פקיד המוסד, מר יחיאל, מעמידה בספק גדול את טענת ההטעייה המיוחסת למר יחיאל.