פסק-דין בתיק עב 930-07

פתיח

1.            לפנינו תביעתו של מר אמיר בירמן (להלן: התובע) - אשר בתקופה הרלבנטית לתביעה שימש מנהל של נתבעת 4 - מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל בע"מ (להלן: המכללה או החברה), והיה שותף של נתבע 1 - מר שאול אריך (להלן: שאול), בבעלות עליה. בבסיס התביעה עומדת דרישת התובע לקבלת סכומים שונים, בגין: הפרשי שכר, הפרשות לביטוח מנהלים, דמי הבראה ודמי חופשה, החזר הוצאות נסיעה ברכב, החזר פיקדון שהופקד על ידו בחשבון המכללה, החזר הוצאות פלאפון פרטי. ששימש אותו בעבודתו במכללה, וכן פיצוי בגין הפרת הסכם.

2.            נתבע 2 - מר עיבל אריך (להלן: עיבל), הינו בנו של שאול, אשר בין החודשים 6/99 עד 8/99 או 9/99 החזיק במניה אחת של החברה, שהיוותה 1% מכלל המניות [תדפיס רשם החברות מיום 10.6.99 - ת/1, נספח ב'].

3.            נתבעת 3 - גב' אלה אריך (להלן: אלה), הינה בתו של שאול, והחל מחודש 8/99 או 9/99 החזיקה ב- 4% ממניות החברה [תדפיס רשם החברות מיום 5.9.99 - ת/1, נספח ג'].

4.            התביעה הוגשה תחילה לבית-משפט השלום בחיפה [ ת.א. 9099/05]. במועד ההגשה, המכללה נמצאה בהליך פירוק, ולאחר שביום 19.12.05 ניתן צו לפירוקה [תצהיר התובע - ת/1, אחד הנספחים לנספח י"א], ההליכים נגד החברה עוכבו, בהתאם להחלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה, מיום 2.11.06, בתיק הפירוק [ פשר 784/05], והחלטת בית-משפט השלום, מיום 21.2.07. במסגרת הליך הפירוק, התובע הגיש לכונס הנכסים הרשמי תביעת חוב - על סך 345,448 ש"ח - "בעד שכר טירחה, החזר הוצאות ותנאים נלווים" - שלטענתו, הינה בגין אותם סכומים הנתבעים בתביעה דנן [ ת/1, ס' 17; ת/1, נספח י'].

5.            בהיעדר סמכות עניינית לבית-משפט השלום, ולאחר שגם כתב-תביעה מתוקן שהגיש התובע לא תיקן את הפגם האמור, התביעה הועברה לבית-דין זה, על פי החלטת בית-משפט השלום, מיום 1.3.07, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

6.            להלן נפרט את העובדות הרלבנטיות, הדרושות לענייננו, כפי שהוכחו מתוך מכלול הראיות שהונחו לפנינו, ואת טענותיהם העיקריות של הצדדים. לאחר מכן נפנה להכרעה במחלוקת - האם הוכחה עילה לביצוע הרמה של מסך ההתאגדות כלפי שאול, עיבל או אלה. לאור הקפאת ההליכים נגד החברה, ופירוקה, רק ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית - יהא עלינו לבחון האם התובע הינו זכאי לסעדים אותם תבע, ובאיזה היקף.

7.            נציין כבר עתה, כי אף אחת מהגרסאות שהוצגו לנו איננה מקובלת עלינו במלואה, ונראה, כי כל אחד מהצדדים - אשר ניהלו ביניהם הליכים רבים, בערכאות שונות, בין במישרין ובין באמצעות חברות שבבעלותם - חטא לאמת ונמנע מלפרוש בפנינו את מלוא התמונה הרלבנטית, תוך העלאת טענות מטענות שונות כלפי הצד שכנגד, דבר שהיקשה על הדיון במחלוקות העיקריות שבין הצדדים, בהן נדרשה הכרעתנו.

העובדות ותמצית טענות הצדדים

8.            המכללה יוסדה ביום 24.7.97, למטרת לימודי משפטים, כשלוחה של אוניברסיטת איסט לונדון בישראל, על ידי שני בעלי מניות, שהחזיקו בחלקים שווים - חברת י.ב.ג.ל ניהול והשקעות בע"מ (להלן: יבגל) ושותף נוסף בשם גיל סתון (להלן: סתון), שמניותיו הוחזקו בנאמנות על ידי אדם אחר [תדפיסי רשם החברות - ת/1, נספחים א'-ג'; תזכיר ההתאגדות - ת/1, נספח י"ב35]. בחברת יבגל החזיקו בחלקים שווים התובע ושני שותפים נוספים, והחל ממועד יסוד המכללה, שימש התובע - שהיה הרוח החיה מאחורי רעיון הקמת המכללה - כמנהל המכללה מטעם יבגל.

9.            כפי שעולה מפסק-דין קודם, שניתן על ידי כב' השופט יצחק עמית, ביום 15.8.05 [תא (מחוזי חיפה) 559/00 י.ב.ג.ל. ניהול והשקעות 1997 בע"מ נ' מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל ואח', (להלן: ענין יבגל)], אשר הצדדים הסכימו שיצורף לתיק הנוכחי [עמ' 66, ש' 22-19] - בשלב מסוים, סתון ביקש לצאת מהשותפות, והתובע, שחיפש משקיע תחתיו, ביקש להיכנס לשותפות עם שאול - שבאותה עת היה סטודנט במכללה, כך שבסופו של יום יהיו שניהם בעלים במכללה, בחלקים שווים. הן התובע והן שאול ביקשו להסתיר מטרה זו - התובע משום שלא היה הבעלים היחיד של יבגל, ושאול משום שהיה תלמיד במכללה, ובעקבות זאת נחתמה שרשרת של הסכמים [ענין יבגל, ס' 3-1, 10; וראו גם עדות התובע - עמ' 31, ש' 31-29].

10.       ביום 12.7.98 מכר סטון את מניותיו במכללה לחברת קדמה (ג.ל.ב.י.) בע"מ (להלן: קדמה), שהיתה בבעלותם של התובע ואחד משותפיו ביבגל - מר דרור יגר (להלן: יגר), בחלקים שווים [ההסכם - ת/1, נספח ט'2 לנספח י"א; ענין יבגל, ס' 10], ומיד בסמוך לכך, ביום 13.7.98 - קדמה מכרה את המניות לשאול, בהסכם משולש, עליו חתומים התובע ויגר - הן בשם קדמה, כצד אחד, והן בשם המכללה, כצד שני - וכן שאול, כצד שלישי [ההסכם - ת/1, נספח ד'; (להלן: הסכם קדמה)].

11.       על פי הסכם קדמה, החל ממועד זה החזיק שאול ב- 50% ממניות המכללה, וזאת בתמורה לסכום של 1 ש"ח עבור המניות עצמן, שישלם שאול לקדמה; 300,000 ש"ח שתשלם המכללה לסתון בגין "דמי ייעוץ"; העמדת ביטחונות על ידי שאול לשחרור סתון מהבטוחות שהעמיד לטובת המכללה; 245,000 ש"ח ששאול יעביר למכללה, כהלוואת בעלים, והמכללה תעביר לקדמה, כהחזר הלוואת בעלים; ותשלום חודשי לקדמה עבור דמי ייעוץ ושירותי שיווק, בסך 20,000 ש"ח במשך שנה אחת ו- 21,000 ש"ח במשך שנה נוספת [שם, ס' 8].

12.       ביום 22.7.98 התובע ושאול חתמו על הסכם שותפות במסגרת אחזקת מניות המכללה [ ת/1, נספח ה'; (להלן: הסכם השותפות)]. על פי הסכם זה, מניות החברה יחולקו בין התובע ושאול בחלקים שווים, לכל אחד מהם יש עדיפות ברכישת מניות האחר על פני צדדים שלישיים, והם מתחייבים לשמור על סודיות מוחלטת בכל הנוגע להסכם ועצם קיומו, ביחס לבעלי המניות הקודמים בחברה [שם, ס' 2, 5 ו-12]. כן נקבע בהסכם השותפות, כי התובע ישמש כמנהל המכללה תמורת שכר חודשי של 15,000 ש"ח, ברוטו, צמוד למדד יוקר המחיה, שיעודכן מדי 3 חודשים, בתוספת תנאים סוציאליים וביטוח מנהלים כמקובל בשוק, ומסכום זה יופחתו 10,000 ש"ח לחודש, כל עוד המכללה משלמת לקדמה דמי ייעוץ שוטפים בסך 20,000 ש"ח (כפי שנקבע בהסכם קדמה). הרציונאל לכך היה, שעל פי הסכם קדמה המכללה היתה אמורה לקבל ממנה שירותי ייעוץ ושיווק, שנחלקו לשירותי ניהול וייעוץ שיספק התובע ושירותי שיווק שיספק יגר, וכיוון שהתובע שימש הן כמנהל קדמה והן כמנהל המכללה - לא היתה הצדקה שיקבל כפל תשלום עבור אותה עבודה.

13.       התובע טוען, כי המכללה מעולם לא שילמה לקדמה דמי יעוץ חודשיים, ועל כן, הוא היה זכאי לקבל שכר בסך 15,000 ש"ח, בכל חודש, אותו קיבל רק באופן חלקי.

עוד טוען התובע, כי הינו זכאי לתשלום בגין תנאים סוציאליים, הפרשות לביטוח מנהלים, החזר הוצאות והחזר כספים, שלא שולמו לו.

14.       לטענת הנתבעים, במהלך עבודתו של התובע כמנהל המכללה, ובהתאם להוראותיו, הועברו מהמכללה לקדמה תשלומים רבים, בגין שכרו, ותשלומים אחרים הועברו ישירות אליו או אל גורם מטעמו - חברת טריפל בי (להלן: טריפל בי), שבבעלות אביו, מר משה בירמן (להלן: משה), ואדם נוסף [עדות התובע - עמ' 33, ש' 8-7].

15.       ביום 23.7.98 העבירה יבגל, באמצעות בירמן ויגר, את מניותיה, שכאמור, היוו 50% ממניות המכללה, לאדם בשם חיים שרון (להלן: שרון), שהיה "איש קש" של שאול, וביום 25.8.98 העביר שרון את מניותיו לתובע - 1%, ולשאול - 49% [ ת/1, נספח י"ב17; ענין יבגל, ס' 5].

16.       ביום 27.8.98, נחתם הסכם נאמנות, בין התובע לבין שאול, כנהנים - מצד אחד, לבין באי-כח הנתבעים, עו"ד נמרוד בכר ועו"ד יגאל מלצר, כנאמנים - מצד שני, לפיו - בהתאם להחלטת בעלי המניות של המכללה הועברו אל כל אחד מהנאמנים 50% ממניות המכללה [ההסכם - נ/3, נספח א' (להלן: הסכם הנאמנות); ת/1, נספח י"ב17].