פסק-דין בתיק עב 5/07

השופטת נילי ארד

1.     עתירה זו מכוונת נגד החלטתה של גב' רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: משרד התמ"ת) מתאריך 31.5.2007, בדבר שלילת רשיון לניהול לשכת עבודה פרטית ושלילת היתר לתיווך עובדים זרים, שהוצאו למערערת- מאנדט יזום ופיתוח בע"מ (להלן:  החברה).

תמצית העובדות

2.      בתאריך 22.2.04 קיבלה החברה רשיון לקיום לשכה פרטית אשר חודש מדי שנה (להלן: הרשיון). בתאריך  31.3.04 הוצא לחברה היתר לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד אשר חודש מעת לעת (להלן: ההיתר). הרשיון וההיתר הוצאו לחברה לפי בקשתו של מר משה מרציאנו, מנהל החברה ובעליה (להלן: מר מרציאנו).

 3.     ביום 12.3.06 התקבל במשרד התמ"ת מכתב ממחלקת אכיפה (זרים) מחוז חיפה והצפון במשרד הפנים שעניינו "חשד לפעילות בלתי חוקית לכאורה והונאה של עו"ז (עובדים זרים  - נ.א.) ע"י לשכה פרטית מאנדט". במהלך חקירה שנפתחה בעקבות אותה תלונה, נחקר מר משה מרציאנו במשרד התמ"ת ובמשטרת ההגירה, וביום 29.4.07 הוזמן להגיש טענותיו בכתב, במסגרת הליך השימוע, טרם קבלת החלטה בדבר שלילת רשיון החברה וההיתר שניתן לה.

ההחלטה על שלילת הרשיון

4.      מתוקף הסמכות שהואצלה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה למנהל אגף הרישוי במשרד התמ"ת [הודעה על אצילת סמכויות מיום כ"ב בחשוון התשס"ז, 13 בנובמבר 2006], החליטה גב' רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי שבמינהל ההסדרה והאכיפה (להלן: המנהלת) ביום 31.5.07 על שלילת הרשיון וההיתר שהוצאו לחברה. עיקר טעמיה היה באלה:

·        החברה הפעילה את ההיתר לתיווך עובדים זרים  "שלא בהתאם להוראות החוק או כתב ההתחייבות, תוך שימוש ציני ברישיון זה, לצורך הונאת הן  העו"ז, והן המשפחות אליהן הובאו, בכך שמאנדט פעלה אך ורק לשם הבאת עו"ז רבים לארץ, ללא כל שימת דגש להתאמת העו"ז למשפחות אליהם הובאו, כאשר כתוצאה מכך, נמצאו עו"ז אלו, ללא עבודה, ובמספר מקרים, אף ניתפשו ע"י משטרת ההגירה".

·        "בנסיבות כפי שהובאו לעיל, משנמצא כי הראיות המינהלתיות מצביעות על כך שמשה (הוא מר מרציאנו - נ.א.), משתמש ברישיון ובהיתר שניתן לו, להבאת עו"ז, כשהמטרה, אינה להיטיב עם המשפחות להם הוא מספק עו"ז, אלא המטרה היא להביא עו"ז רבים לארץ".

·        החברה נהגה להביא עובד זר על שם מטופל והשמתו אצל משפחה אחרת, כאשר המשפחה שעל שמה הובא העובד הזר "אינה יודעת  כלל עובדה זו"; וכן נהגה להביא עובד זר לארץ "תוך השמתו אצל משפחה, אשר מלכתחילה אינה מתאימה לאותו עובד" וכתוצאה מכך, בסמוך למועד הגעתו, העובד הזר "נשלח אחר כבוד לרחוב, משום שאינו מתאים".

·        בהחלטתה עמדה המנהלת על סתירות שנמצאו בגרסאותיו של מר מרציאנו בחקירה במשטרה ובמשרד התמ"ת בעניין קבלת כספים במרמה וזיוף מסמכים; ובעניין אי המצאת דוחות כספיים ודו"ח עובדת סוציאלית בהתאם לדרישת משרד התמ"ת .

·        "בנסיבות  חמורות אלו של התנהלותו של משה בתחום תיווך עו"ז" החליטה המנהלת כי מר מרציאנו, מנהל החברה, אינו ראוי לעסוק בלשכה פרטית. לפיכך נשלל רשיונו של מר מרציאנו לניהול לשכה פרטית וכתוצאה מכך נשלל רשיון החברה וההיתר שהוצא לה.

טענות הצדדים

5.      לטענת החברה "נפלו פגמים וליקויים כבדי משקל, היורדים לשורשו של עניין" בהליך ובהחלטה בדבר שלילת הרשיון, בעיקר בשל כך שלא ניתנה לחברה זכות הטיעון בעל פה; הקביעות העובדתיות בהחלטה חסרות בסיס  ולא הובאו לעיונה ולידיעתה של החברה בפירוט הנדרש; לא נמצאה בהחלטה התייחסות לטענות החברה שהובאו בטיעוניה בכתב.

6.      המדינה מצידה תמכה בהחלטתה של המנהלת, תוך שטענה כי אין להתערב בהחלטה, בהיותה מידתית, במתחם הסבירות, ומאוזנת כראוי בין הפגם שנפל בהתנהלות החברה לבין אינטרסים אחרים, לרבות הפגיעה בפעילותה של החברה. עוד טענה המדינה כי למר מרציאנו "ניתנה זכות הטיעון במלואה. כל חומר הראיות הוצג בפניו ואף הועתק על  ידו" ו"במסגרת הליך השימוע ניתנה לו הזדמנות להפריך את החשדות נגדו ולהראות כי הוא מקיים את כתב ההתחייבות והחוק". הוסיפה המדינה וציינה בסיכומיה, כי "נפתחה חקירה נוספת על ידי המשיבה" נגד מר מרציאנו "ביחס לפעילות שלו כמתווך עובדים זרים באמצעות לשכה אחרת, לאחר שבוטלו הרשיון ללשכה פרטית והיתר לתיווך עובדים זרים".

דיון והכרעה

7.      לאחר שעיינו בחומר שהובא לפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו לטעוני הצדדים בכתב ובעל-פה, נחה דעתנו, כי לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותנו בהחלטה מושא ההליך בפנינו, וכי על כן דין העתירה להדחות. טעמינו לכך יפורטו להלן.

8.      לטענת החברה בהתייחס לפגיעה בזכות הטיעון - במכתביה של גב' גור מפקחת ארצית ומרכזת תחום לשכות פרטיות וקבלני כח אדם אל בא-כוח החברה, פורטו החשדות המיוחסים לחברה, בהתבסס על חומר הראיות שהצטבר נגדה במשרד התמ"ת: הפרת כתב ההתחייבויות של בעל לשכה פרטית בתחום הסיעוד; אי דיווח על הזמנת עובדים זרים; "התערבות בעניין שכרו של העובד"; הפרת סעיף 67 לחוק שירות התעסוקה בעניין אי המצאת דוחות כספיים; הפרת  סעיף  69 לחוק שירות התעסוקה בדבר איסור גביית כספים מעובדים זרים במישרין או בעקיפין; מצג שווא ביחס לעובדת סוציאלית והעסקה בניגוד לחוקים סוציאליים; גביית כספים מדורשי עבודה, זיוף מסמכים והצגת מצג שווא.

חומר הראיות אשר על בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר שלילת הרשיון וההיתר, הומצא במלואו לעיונו של ב"כ החברה.