פסק-דין בתיק עאח 58/05

השופט עמירם רבינוביץ

1.         הערעור שבפנינו הוא על החלטתה של רשמת בית דין, הרשמת לאה גליקסמן (להלן  - הרשמת) מיום 15.2.2005 (בש"א 132/05), בה נקבע כי יש להאריך את המועד להגשת ערעור מטעם המשיב.

2.         תמצית העובדות הצריכה לפסיקת הדין בערעור היא זו:

א.        המשיב הגיש תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע (עב 001562/99 ; השופט משה טוינה ונציגת הציבור גב' שחם), בה עתר לתשלום סכומים הנובעים מתקופת עבודתו אצל המערערת 2 (להלן - החברה) ומסיומה. בנוסף, ביקש המשיב לחייב אישית את המערער 2, ששימש כמנכ"ל החברה בתשלום הסכומים שייפסקו לזכותו.

ב.         בית הדין האזורי קבע כי על החברה לשלם למשיב פידיון ימי חופשה ודמי הבראה. יתר תביעותיו של המשיב נדחו. פסק הדין ניתן ביום 12.10.2004 והמועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין חל ביום 26.11.2004.

ג.         ביום 25.11.2004, בטרם חלף המועד להגשת הערעור, הגישה באת-כוחו של המשיב "בקשה דחופה להארכת מועד להגשת ערעור". בבקשה טענה באת-כוחו של  המשיב כי מערכת המחשבים במשרדה קרסה, ולכן לא יעלה בידה להגיש את הערעור בתוך המועד הקבוע לכך. בבקשה ציינה באת-כוח המשיב כי פנתה לבא כוחה של החברה וכן למנהלה של החברה אך לא נתקבלה כל הסכמה מטעמם להארכת המועד להגשת הערעור.   

3.         הרשמת קיבלה את הבקשה להארכת מועד. פסיקתה את הרשמת נומקה במילים הבאות :

"נראה לי, כי על פי ההלכה כיום, אשר כאמור 'ריככה' את הכללים הנוקשים שחלו בעבר בנוגע לבקשות להארכת מועד, ובהתאם לגישתו העקרונית של בית הדין לעבודה לבקשות להארכת מועד, יש להכיר בתקלה שאירעה במשרד ב"כ המבקש - קריסת מערכת המחשוב - כנסיבה שמחוץ לשליטת המבקש וכ'טעם מיוחד' המצדיק הארכת מועד להגשת הערעור".

4.         בערעור שהגישו טענו המערערים כי במקרה שלפנינו אין מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו של המשיב, אלא בתקלה משרדית, לגביה נפסק כי אינה בבחינת "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור וכי המשיב יכול היה להגיש את הערעור במועד בכתב יד. הוסיפו וטענו המערערים, כי בבקשה לא ניתן כל פירוט מתי קרסה מערכת המחשוב ומתי חזרה לפעול וכי סיכויי הערעור קלושים.

5.         המשיב ביקש לאשר את החלטת הרשמת, וטען כי קריסת מערכת המחשבים היא "בבחינת 'כוח עליון' שאיננו בשליטת המשיב", ולכן מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור.

6.         להכרעתנו עומדת השאלה, האם בנסיבות העניין עלה בידי המערערים להראות כי לא מתקיים כל "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור.

7.                     לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, סבורים אנו, כי התשובה לשאלה זו שלילית היא, וכי לא עלה בידי המערערים להראות כי לא מתקיים כל טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הערעור.

8.         הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערוער בתוך המועד, עשויה, יחד עם טעמים אחרים להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור (ב"ש 34/70 טלב עבד אל פתח אבו שמסייה נ' שרה מחמד יוסף אלקראעין ואח' פ"ד כד(1), 307). הטעם לכך בואר בפסיקתו של בית המשפט העליון כדלקמן:

"כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד לפני תום המועד להגשת הערעור, בעל הדין שכנגד עדיין לא גיבש ציפייה - הראויה להגנה בדין - בדבר סיום ההתדיינות המשפטית עם הצד המבקש" (בש"א 5589/94 ישראל פרידמן ואח' נ' מ.מ.ח.ת בע"מ, דינים עליון, כרך לח, 66 וראו גם בש"א 1525/00 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' רושידה דגאישה ואח', דינים עליון, כרך נח, 196).

            במקרה שלפנינו אין חולק כי הבקשה להארכת מועד הוגשה לפני תום התקופה הקבועה להגשת ערעור (ראו תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991) ומשכך לא נפגעה הציפייה הלגיטימית של המערערים לסיום ההליכים נגדם. עם זה, כאמור, עלינו לבחון האם עלה בידי המשיב להראות טעם נוסף להארכת המועד להגשת הערעור.

7.         לטעמנו, קריסת מערכת המחשבים במשרדו של בא-כוחו של המשיב, כפי שתוארה בבקשה להארכת מועד, מהווה כשלעצמה טעם מיוחד נוסף להארכת המועד להגשת הערעור. בקריסת מערכת המחשבים האמורה יש לראות משום "נסיבה חיצונית שאינה בשליטתו של המשיב", לגביה נפסק כי היא מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור (ראו: דב"ע נג/95-9 אליעזר גת - הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כ"ה, 552).

8.         לאור האמור לעיל ובהתחשב בכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך התקופה הקבועה להגשת ערעור, סבורים אנו כי עלה בידי המשיב להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור. אשר על כן, דין הערעור להידחות.

9.         סוף דבר - הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום,  ה' ניסן, תשס"ה (14 אפריל 2005) בהעדר הצדדים.