פסק-דין בתיק עאח 49/07

השופטת נילי ארד

1.      לפנינו ערעור על החלטת רשמת בית דין זה, השופטת לאה גליקסמן מיום 19.7.07 (בש"א 150/07) בה נדחתה בקשת המערער לחילוט ערובה שהופקדה על ידי המשיבה להבטחת הוצאותיו בערעור.

השתלשלות ההליכים

2.      הצדדים הגישו ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין החלקי ופסק הדין המשלים של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (עב' 1592/00 השופט יוסף יוספי ונציגי ציבור  דוד דיין ושרגא כץ). בפסק הדין החלקי נפסקו לזכות המערער פיצויי פיטורים בצירוף הלנת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של            15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בנוסף, הורה בית הדין האזורי בפסק דינו על שחרור כספי הפוליסה לידי המערער. נדחתה תביעה שכנגד שהגישה המשיבה (להלן: החברה) בדבר גניבה, מעילה ונזקים שגרם לה המערער. בפסק הדין המשלים מיום 25.5.06 ובתיקון טעות פסק דין משלים מיום  19.6.06 קבע בית הדין האזורי את זכאות המערער לתשלום שעות נוספות על סמך תחשיב שהוגש על ידו וקבע כי "בהמשך לשכר טירחת עו"ד שנפסק בפסק-הדין החלקי" ישולם שכר טרחת עו"ד נוסף בסך של 14,000 ש"ח.

3.      החברה הגישה ערעור על פסק הדין החלקי ופסק הדין המשלים של בית הדין האזורי. המערער מצידו הגיש ערעור שכנגד.

בהחלטה מיום 21.3.07 הורה הרשם אילן סופר לחברה להפקיד ערבות בנקאית בסך 3000 ש"ח או סכום זהה במזומן להבטחת הוצאות המערער בערעור שהגישה (בשא 150/07).

4.      ביום  24.5.07 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בזו הלשון:

"1.       חברת מחצבות צרפתי בע"מ (להלן: "החברה") תשלם למר פלורינל בלומפלד (להלן: "בלומנפלד") [הוא המערער- נ.א.] באמצעות באת כוחו עו"ד  אלמקייס - חכמון, סך של  236,342 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתאריך 1.4.2000 ועד ליום מסירת ההמחאות כמפורט בהסכם זה.

 2.  סכום זה ישולם ב- 15 תשלומים רצופים ושווים  החל מיום 1.7.2007 ובכל 01  בחודשים שלאחר מכן,  ועד התשלום המלא בפועל.

3. לשם הקלת הגביה של התשלומים המפורטים  בסעיף 2 להסכם זה, תמסור החברה לעו"ד אלמקייס - חכמון ביום 17.6.2007, 15 המחאות בחתימת יד החברה וכן תמסר, באותו מעמד, ערבות אישית על מלוא הסכום המפורט בסעיף 1 להסכם זה, בחתימת ידו של מר חיים צרפתי.

4.   אם לא תעמוד החברה בתשלום אחד או יותר במועד, או אם לא ימסרו ההמחאות כולן והערבות האישית במועד הקבוע בהסכם זה, יעמוד מלוא הסכום שנפסק בפסק דין של בית הדין האזורי בבאר שבע (עב 1592/00), לפרעון מיידי, לרבות פיצויי הלנה והוצאות משפט בניכוי הסכום ששולם על ידי החברה בפועל.

5.   מבקשים מבית הדין ליתן להסכם  זה תוקף של פסק דין".

לבקשת הצדדים נתן בית דין זה תוקף של פסק דין להסכם הפשרה תוך שקבע כי "בכפוף לאמור לעיל הערעורים נדחים. כל צד ישא בהוצאותיו" (עע 468/06, 468.1/06; להלן: פסק הדין).

החלטת הרשמת

5.      ביום 11.7.07 הגיש המערער בקשה לחילוט ערובה בצירוף תצהיר מטעמו. המשיבה התנגדה לבקשה לחילוט ערובה בציינה  כי פסק הדין  קבע שכל צד ישא בהוצאותיו "ולא נקבעו כל הוצאות שהן בערכאת הערעור אשר מחייבים חילוט ההוצאות שהופקדו  במסגרת הערובה".

6.      ביום 19.7.07 ניתנה החלטת הרשמת וכך נאמר בה: "הערובה שהופקדה בבית הדין הופקדה להבטחת הוצאות בערעור, ולא כאמצעי לגביית תשלומים על פי פסק הדין. מה גם, שבהסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין נקבעה (בסעיף 4) התוצאה שתהיה לאי עמידת המערערת והמשיבה שכנגד בהסכם הפשרה, ולא נקבע כי במקרה  של אי עמידה  בהסכם הפשרה תחולט הערבות. אשר על כן, הבקשה נדחית" (בש"א 150/07) (להלן: החלטת הרשמת).

7.      לאחר החלטת הרשמת, הגישה המשיבה, ביום 24.7.07, בקשה לשחרור כספי הערובה שהופקדו על ידה בקופת בית הדין. הרשמת נעתרה לבקשה, אולם משטען המערער כי בכוונתו להגיש ערעור על החלטתה, קבעה הרשמת בהחלטה נוספת כי "בשלב זה לא תשוחרר הערבות" והתבקשה תגובת הצדדים להתנגדות המשיב לשחרור כספי הערובה ולבקשה לדחייה על הסף מטעם המשיבה להתנגדות המערער לשחרור כספי הערובה. ההחלטה בעניין שחרור כספי הערובה, טרם ניתנה על ידי הרשמת.

טענות הצדדים בערעור