פסק-דין בתיק עאח 20/08

השופטת נילי ארד

1.      לפנינו ערעור על החלטתו של רשם בית דין זה השופט אילן איטח אשר דחה את בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין  האזורי לעבודה בחיפה (בש"א 67/08).

פסק הדין המורה על מחיקת התביעה

2.      המערער הועסק כמתמחה לעריכת דין במשרדו של המשיב (להלן גם: עו"ד עלי). עד ליום 15.10.04. בתאריך 29.9.05 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד עו"ד עלי לתשלום שכר עבודה בגין תקופת עבודתו כמתמחה וסיומה בשירותו.

ביום 28.12.06 הגיש בא-כוחו של המערער "בקשה להפסקת תובענה" במסגרתה טען כי שולחו נעצר עד תום ההליכים, כי המערער "מוגבל  לנהל את ההליך" וכי "בנסיבות אלה מן הראוי להורות על הפסקת התובענה".

בפסק דין מיום 1.2.07 אשר הומצא לב"כ המערער בו ביום, נעתר בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן; עב' 3478/05) לבקשת המערער והורה על מחיקת התביעה תוך שקבע כך:

"1.  לאחר עיון בבקשת התובע להפסקת התובענה ובתגובה לה אני נעתרת   לבקשה ומורה על מחיקת  התביעה.

  2. יחד עם זאת, בהינתן ההליכים שהתקיימו עד כה בתיק  זה, אני מורה כי חידוש התביעה מותנה בתשלום הסך של  1,000 ש"ח בתוספת מע"מ על ידי התובע לנתבע עד לא יאוחר מ- 7 ימים לפני הגשת התביעה החדשה". 

הבקשה לחידוש התביעה - החלטת בית הדין האזורי

3.      בתאריך 28.10.07 שוחרר המערער מן הכלא לאחר ריצוי תקופת מאסר של 13 חודש. ביום 18.12.07 הגיש לבית הדין האזורי באמצעות בא-כוחו "בקשה לביטול פס"ד מיום 1.2.07 (המורה על מחיקה) ובקשה לחידוש התביעה" בצירוף תצהיר חתום על ידו. לטענת המערער לא ביקש סעד של מחיקת התביעה כפי שנקבע בפסק הדין, כי אם ש"התביעה תידחה למועד מאוחר יותר עקב המצב".

הבקשה לחידוש התביעה נדחתה על ידי בית הדין האזורי (השופטת אביטל רימון קפלן; בש"א 7246/07 עב' 3478/05) בהחלטה מיום 19.12.07 בה ציין כי "מעבר לאיחור הניכר שבהגשת הבקשה, אף לגופם של דברים לא מצאתי בנימוקי הבקשה טעמים שיצדיקו הענות לה" (להלן: החלטת בית הדין האזורי).

4.  לא נחה דעתו של המערער, וביום 31.12.07 הוסיף והגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, בקשה לביטול פסק דין ובקשה לייצג את עצמו  "בנוסף או במקום" בא-כוחו. בהחלטה מיום 7.1.08 דחה בית הדין האזורי  בקשותיו אלה של המערער.

5.   בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטת בית הדין האזורי, נדחתה על ידי הנשיא אדלר בהחלטתו מיום 28.2.08 (בר"ע 92/08) במסגרתה נקבע כך: "על פני הדברים נראה כי החלטת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 154 לתקנות ויישומה על ידי בתי המשפט. הדרך לחידוש תובענה שהופסקה היא באמצעות הגשת תביעה חדשה בגין אותה עילה ואין בהחלטתו של בית הדין האזורי כדי למנוע מהמבקש לחדש את תביעתו בדרך של הגשת תביעה חדשה".

החלטת הרשם בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור

6.      ביום 8.1.08 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי שניתן ביום 1.2.07. מאחר ועל  פני הדברים נמצא כי הוגש באיחור, קבעה רשמת בית דין זה, השופטת לאה גליקסמן, בהחלטתה מיום 14.1.08 כי "בשלב זה אין מקום לקבלו לרישום".

בד בבד הוסיף המערער והגיש ביום 8.1.08 "בקשה דחופה ביותר (מטעמי זהירות) להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין"(בש"א 67/08). רשם בית דין זה, השופט אילן איטח (להלן: הרשם) דחה את הבקשה כשעיקר טעמיו באלה:

·  יש לייחס משקל לאיחור הניכר בהגשת הערעור "כלל הוא שככל שהאיחור גדול יותר, כך יקשה על המבקש להצדיקו". במקרה הנדון הוגש הערעור   "באיחור משמעותי של כעשרה חודשים ולכן על המבקש לספק הסבר משכנע לעיכוב בהגשת הערעור".

·  המצאת פסק הדין של בית הדין האזורי לבא-כח המבקש כמוה כהמצאת  פסק הדין למבקש עצמו. (המערער - הוא המבקש בהחלטה להלן - נ.א.).  טענות המבקש כלפי בא-כוחו בנדון זה "אינן רלבנטיות כלל וכלל למישור היחסים שבין  המבקש לבין המשיב".

·  "הסבריו" של המבקש לאיחור בהגשת הערעור נדחו אחד לאחד.